גם העיר שלך בדרך להתחדש בענק? אירוע תקדימי עונה על כל השאלות

לראשונה: ראשי הערים שמחדשים את ישראל - נפגשו על במה אחת. מפגש פסגה תקדימי התרחש הבוקר (ד') בבית ציוני אמריקה בתל אביב, במסגרת מועדון המנכ"לים של נדל"ן מדיה.

במהלך האירוע, שהתמקד בנושא החם ביותר בתחום הבנייה כיום בצל המלחמה, עלו על הבמה לא פחות מ-13 ראשי ערים נבחרים מהצפון, השרון, המרכז והשפלה - אשר התייצבו מהשבעה באוקטובר לצד מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית למען מטרה אחת חשובה: לזרז את "כיפת הברזל של האזרחים" - ההתחדשות העירונית. המסר המרכזי של האירוע: "באנו לחזק", ממ"ד פירושו מיגון, ורק פינוי-בינוי יביא לתוצאה המונית.

הכנס, שהתקיים בהנחייתו של כתב ופרשן הנדל"ן, עופר פטרסבורג, הועבר בשידור חי באתר וואלה, ואפשר לאורחים ליהנות מפתרון חדשני לשיתוף תמונות באמצעות בינה מלאכותית לזיהוי פנים, דרך האפליקציה Izme AI. מדובר במערכת חדשה שמקבלת במה לראשונה באירועים של נדל"ן מדיה, ומאפשרת לכל אורח בכנס לקבל אלבום דיגיטלי משלו עם כל התמונות בהן הוא הופיע.

אלו הן הכותרות המרכזיות מהאירוע הגדול:

"תודה לנדל"ן מדיה, ולעופר פטרסבורג, שמארחים אותנו כל פעם מחדש כדי לדון בנושאים החשובים ביותר בענף הבניה והתשתיות בפרט, ובמדינה בכלל. כיף לראות פה אנשים מכל מקצועות הבנייה, בנוסף לראשי הערים הרבים שנמצאו כאן", פתח ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, את הכנס.

סרוגו ממשיך ואומר כי "נושא ההתחדשות העירונית נוגע להכל, זה הרבה יותר ממגורים, זה ביטחון, מסחר, תשתיות וגם כסף רב לקופת העיר, שבסופו של דבר חוזר לאזרחים בשיפור איכות חייהם. שלשום התפרסם מדד מחירי הצרכן ואנחנו רואים באופן מפתיע שמחירי הדירות באזורים פריפריאליים עולים, בחיפה, בדרום. הסיבה היא שאנשים רוצים לקנות דירה חדשה עם ממ"ד, רוצים ביטחון. התקפות הטילים ומה שחווינו במוצ"ש הוא בלתי נתפס. אי אפשר תמיד לבנות על זה שכיפת ברזל תעצור את הכל. הממ"ד הוא כיפת הברזל השנייה, המעגל השני של הביטחון. החשיבות בהתחדשות עירונית בראש ובראשונה היא הגנה על חיי אדם. כשראשי עיר לא מאשרים פרויקטים כאלה, הם צריכים להבין את המשמעות. זה אחד הדברים שאנחנו לוקחים איתנו מהמלחמה הנוכחית".

"אני אסיים בנקודה חשובה נוספת שקשורה לנושא של העובדים באתרי הבנייה. תהליך הבאת העובדים הזרים מצד המדינה הוא בושה וחרפה. למעלה מחצי שנה מתעסקים בזה, ועד כה הגיעו כ-2,000 עובדים זרים סה"כ. חסרים לנו עשרות אלפים. הפלסטינים יגיעו לעבודה בישראל, שלא יהיה פה ספקות, זה כנראה יהיה אחרי פסח, אנחנו כבר פנינו למרכז השלטון המקומי בנושא כדי שלא יקרה כמו שקרה בתחילת הדרך שראשי ערים סגרו אתרי בנייה כי פחדו להעסיק עובדים פלסטינים עם אישורים בעריהם. הפעם אנחנו נפתור את זה יחד עם ראשי הערים, צריך להגביר את הביטחון של התושבים וזה לא יכול לבוא על חשבון הבנייה, כי כולנו נפגעים מזה", מסכם סרוגו.

דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, המשיך את דבריו של סרוגו והכריז כי באופן תקדימי, בימים אלו מתגייסים למעלה מ-1,000 עובדים חרדים לענף הבנייה, במסגרת פיילוט של התאחדות הקבלנים והקרן לעידוד עם משרד העבודה להכשרת 2,000 עובדים ישראלים לענף הבנייה בשלב הראשון.

לדבריו של יהלומי, "אני מאמין שאחרי החג נשלים גיוס של 2,000 עובדים, וברגע שהפיילוט יצליח נגדיל את המספרים באופן משמעותי. בסופו של דבר, אנחנו חייבים למזער את הסיכון ולהביא גם הרבה מאד עובדים ישראלים לענף הבנייה. צריך לזכור שמדובר באחד הענפים הכי יציבים במשק כיוון שהוא נתון לפרמטר אחד בלבד, הילודה. ב-30 שנים הבאות נצטרך להכפיל את מדינת ישראל, עוד 3 מיליון דירות, וזה עוד לפני שאני מדבר בכלל על תשתיות, תעסוקה, תחבורה ועוד".

"אנחנו מדברים פה על ענף שהולך להמשיך להוביל בכל מקרה את המשק. אז אני מקווה שנשרוד את המשבר הזה, אני פונה לממשלת ישראל, מלחמה זה לא רק ביטחון וצבא, זה גם כלכלה. אנחנו לא יכולים להפקיר את ענף הבניה והתשתיות. יש להביא את העובדים הזרים כמה שיותר מהר, לתת תקציבים ואת כל העידודים שצריך לנושא הזה כדי לשמר את הענף, ומשם להמשיך לצמוח כשנצא מהמשבר, גם במסגרת התחדשות עירונית שאנחנו עוסקים בה היום", מסכם יהלומי.

הפאנל הראשון של הכנס אירח על הבמה חמישה ראשי ערים מאזור המרכז והשרון, שהגיעו לדבר על התחדשות עירונית בערים שלהם: ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק; ראש עיריית בת ים, צביקה ברוט; ראש עיריית כפר סבא, רפי סער; ראש מועצת קדימה-צורן, קרן גרין; ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא. על הבמה ישבה גם גילי פייגלין, סמנכ"לית התחדשות עירונית צמח המרמן, כנציגת הקבלנים שבונים בערים האלו.

המנחה האורחת הייתה דנה סנדר, מנכ"לית ארנו קפיטל, שפתחה את הפאנל עם נקודה אופטימית להמשך הכנס: "אנחנו מלווים עשרות יזמים בתחום ההתחדשות העירונית, ואני יכולה להגיד שאנחנו כן רואים התקדמות מסוימת והבנה מצד הרשויות מאז התחילה המלחמה על החשיבות של ההתחדשות העירונית, יש רצון לסייע לעומת הקושי שהיה לפני לעבוד מול הרשויות. יש אור בקצה המנהרה".

גבעתיים היא דוגמה לעיר שמתחדשת בגדול כיום, ובעבר דיברו עליה שהיא לא רוצה לבנות. אתה יכול להסביר את השינוי שחל בעיר?

רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים: "אני אומר את אותם דברים כבר 10 שנים, התפיסה הייתה לעשות פרויקטים של תמ"א בגבעתיים, ואני אמרתי שתמ"א זה לא התחדשות עירונית זה התחדשות בניינית, אז יצאה איזו תפיסה מוטעית שגבעתיים לא רוצה לבנות. אין עוד עיר שבה כל מטר מתוכנן כמו בגבעתיים, והיום אפשר לראות את זה. אנחנו העיר הכי צפופה בארץ אחרי בני ברק, על שטח בגודל של הספארי ברמת גן חיים 64 אלף איש, אז מי שקצת מבין ונטול אינטרסים יודע שתמ"א לגבעתיים זה דבר רע. יש בעיר תכניות מאד גדולות להתחדשות עירונית כיום, ולשאלתך עופר אנחנו עושים את זה עם ראייה תכנונית נכונה, שטחים למבני ציבור וחינוך, וכל מה שצריך. גבעתיים בעוד כשעשור תשנה את פניה, תהיה עיר מודרנית, בנויה לגובה, עם פתרונות למבני ציבור וחינוך".

עוד, אומר קוניק, "בכל מקצוע יש את כללי המשחק שלו. בנושא הבנייה וההתחדשות העירונית ודאות לא תמיד תהיה, אלו הם כללי המשחק וצריך לקבל אותם. לדוגמה, ראש עיר לפעמים מתחלף והבא אחריו חושב אחרת. זה לא רק עם העירייה, גם היזמים לא נותנים 100% ודאות, זה פשוט לא קיים, אבל זה לא מה שמעכב את הבנייה, מה שמעכב זה המחסור בכח אדם, הועדות המחוזיות ולפעמים גם הדיירים שצריך לשכנע אותם להסכים לפרויקטים".

גילי פייגלין, סמנכ"לית התחדשות עירונית צמח המרמן, שהייתה הנציגה של הקבלנים בפאנל הזה, הגיבה על דבריו של קוניק ואמרה כי למרות שאלו כללי המשחק, לפי מה שקוניק טוען, ראשי העיריות צריכים לעשות כל מה שהם יכולים כדי לקדם ודאות תכנונית: "צריך להבין שהבעיה הכי גדולה בהתחדשות עירונית בכל הערים זה חוסר הוודאות בתכניות. מהרגע שאתה נכנס למכרז ועד הרגע שזכית עוברות הרבה שנים, וכבר אי אפשר להתקדם מאותה נקודה, צריך לעשות הכל מחדש למרות הרצון הטוב, ואתם כראשי עיר צריכים להבין שיש לכם את הכח בידיים לשחרר את החסמים האלה. זה שנים תוקע את הפרויקטים, ויוצר אי ודאות".

קדימה-צורן העיר הכפרית הראשונה שמתחדשת. איך מגדילים אוכלוסייה ועדיין מצליחים לצאת מהיישוב ברכב בזמן סביר?

קרן גרין, ראש העיר קדימה-צורן: "היה לנו פרויקט ראשון מוצלח שנותן תקווה. בתים שהיו סלמס והפכו לבתים מודרניים, והתושבים בעננים מרוב אושר. בטופ הדברים שלנו זה התחדשות עירונית, מדובר בצדק היסטורי לתושבים שחיים שם, זה משפר את פני היישוב, מוסיף יחידות דיור, בתכנית הבאה אנחנו מדברים על 1,000 יחידות דיור. לגבי נושא התחבורה, כל בנייה צריכה להיות הוליסטית, להסתכל ברמה המערכתית ולא פר פרויקט, וכך זה אצלנו".

חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה: "כיום, אנחנו בעיקר לוקחים את השכונות הישנות עם פערים מאד גדולים מול החדשות. אנחנו הורסים את הישן ובונים מחדש, מצמצים פערים. המטרה שלי לזה לשמור על האיכות של העיר. התחדשות עירונית זה לא רק נדל"ן, זו בשורה חברתית. המטרה היא שאנשים יוכלו לחיות בדירות שהן באמת מחוזקות מול טילים ורעידות אדמה. זה עניין לאומי, אישי והמחויבות שלי כראש עיר".

רפי סער, ראש עיריית כפר סבא, המשיך את דבריו של שכנו: "כפר סבא זו עיר ותיקה, בת 120 שנה, ומתוכננת בקפידה. צריך להבין שאנחנו במירוץ נגד הזמן כי בכל רגע יכולה לבוא רעידת אדמה והכל יקרוס, מצד שני יש צורך בתכנון מיטבי בעיר ואי אפשר לעשות דברים בפזיזות. יש אצלנו כמה שכונות שלחדש אותן זה פרויקט חברתי, שכונות מזדקנות עם מבנים שנבנו בשנות ה-50 של המאה הקודמת".

סער המשיך ואמר כי "אני הולך להפיל פה פצצה - הועדות המחוזיות מיותרות ורק מפריעות. ב-5 השנים האחרונות יש לנו רק מאבקים איתן והן רק מפריעות. תמיד יש ויכוח ארוך על כמה מטרים לכאן או לכאן, כי הן בטוחות שהן יודעות יותר טוב מאיתנו מה טוב לעיר שלנו, וחושבות שהן מנהלות את האזור. אני מעריך שכל ראשי הערים כאן יסכימו איתי. ראש עיר יודע הכי טוב מה טוב לעיר שלו".

בת ים זו אחת הערים הכי צפופות והכי מתפתחות, הביקוש אליה רק עולה, ואתה מנווט בין כל זה. תספר על זה קצת

צביקה ברוט, ראש עיריית בת ים: אכן, אנחנו אחת הערים המובילות בהתחדשות עירונית כיום בישראל. העיר בנתה את עצמה לדעת בשנים האחרונות, אבל יש עם זה גם בעיות. קבלני חתימות פונים לדיירים ומבטיחים הבטחות שבסוף לא יכולות לצאת לפועל בעירייה, ואז זה נראה כאילו העירייה תוקעת את הפרויקטים. זו בעיה שאנחנו מנסים לפתור אותה, אנחנו עובדים על תכנית כוללת להתחדשות עירונית, אני מקווה שזה יתן את אותה ודאות שחסרה לדיירים".

חשוב לי להדגיש שבניגוד לטענות, אני לא מכיר פרויקט שמתעכב בעירייה 10-15 שנה. הדיירים סופרים את זה מהרגע שדופק להם בדלת אותו מחתים, הרבה לפני שזה מגיע לעירייה. צריך לזכור שמהנדס העיר הוא זה שמקדם הנושא, זה לא חוכמה לבוא לעירייה ולהגיד החתמתי דיירים בואו נבנה כאן מגדל".

בהמשך הכנס, בשיחה אחד על אחד עם מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, עו"ד אלעזר במברגר, בחר המרואיין להתחיל במבחן התוצאה: "בשנת 2023 קיבלו היתרי בניה 50 אלף דירות בישראל. עם התקדמות השוק, וההבנה בצורך של התחדשות עירונית, ראשי העיר הפנימו מאד את הצורך, בהתאם גם המענה השתפר ויש דחיפה גדולה מצד הרשויות".

"יש פריסה רחבה של ערים בישראל לקדם התחדשות עירונית. במשקפיים שלי חל שיפור מאד גדול בעבודת מוסדות התכנון. לי יש נציג בכל ועדות משנה להתחדשות עירונית, אנחנו מספקים ערוץ פתוח לרשויות בכל נושא בתחום, ויודעים לעזור גם בקיצור הליכי תכנון".

לשאלה האם נראה את ההתחדשות בפריפריה, השיב במברגר: "יש לנו מהלך שהולך להתממש בדרום ובצפון, מושקע הרבה מאד כסף בהתחדשות הפריפריה. יצרנו כלי שנקרא הסכמי מסגרת במהלכו אנחנו מעבירים כחצי מיליארד שקל לרשויות כדי להתחדש, זה כסף שהולך לרשות המקומית כדי לממן את כל צרכי הפיתוח לאותם מתחמי התחדשות בערים האלו. יש בעיה אחת שאני לא מצליח לפתור, זה לא במגרש שלי ודיברו על זה כאן - מחסור בכח אדם בוועדות התכנון בשלטון המקומי ובמוסדות התכנון. צריכים שם המון אנשים, זה יכול להביא לדחיפה אדירה לאישור הפרויקטים".

הפאנל השני של הכנס אירח על הבמה ארבעה ראשי ערים מאזור הצפון, שהגיעו לדבר על התחדשות עירונית בערים שלהם: ראש עיריית קרית ים, דוד אבן צור; ראש עיריית יקנעם, רומן פרס; ראש עיריית טירת הכרמל, דודו כהן; ראש עיריית נשר, רועי לוי; על הבמה ישב גם ישי רוט, משנה למנכ"ל קבוצת שובל, כנציג הקבלנים שבונים בערים האלו.

המנחה האורח היה עו"ד משה יונאי, שותף ומייסד משרד רולף יונאי ושות', שפתח את הפאנל: "הצפון מתעורר ואני חושב שנמצאים פה ראשי ערים מהמובילים בתחום ההתחדשות העירונית. אנחנו כולנו מרגישים שזה זז, לא מספיק מהר, אבל ישנה תזוזה".

יקנעם הפכה לסוג של גוש דן מבחינת הפיתוח והתעסוקה, אבל מבחינת ההתחדשות זה לא עובד. מה הסיפור שם?

ראש עיריית יקנעם, רומן פרס: "אנחנו מאמינים בהתחדשות עירונית, לפני שנה וחצי הוקמה אצלנו מינהלת התחדשות. באמצע מאי אני מאמין שתצא לדרך התכנית הראשונה להפקדה, במקביל אנחנו מקדמים תכנית אב להתחדשות עירונית בעצם מכניסה לעיר עד רמת יקנעם, שם אנחנו באמת עושים עבודה טובה ומקצועית בסיוע הרשות להתחדשות עירונית. אני רוצה להדגיש משהו, אנחנו לא גוש דן, אנחנו עיר קטנה וירוקה שמוקפת בטבע ונשמור על האופי של העיר".

ראש עיר שהעז והפך את העיר שלו לבירת התחדשות ארצית זו קרית ים. אני רואה את הפוטנציאל ושואל: איפה הייתם כל השנים?

ראש עיריית קרית ים, דוד אבן צור: "מה שקרה זה שבשנים של העליות הגדולות לישראל לאורך השנים בנו שיכונים לאורך קו הים, שהיום הם פשוט מתפוררים וכל יום שני וחמישי אני מקבל דיווח על איזה בית שעומד לקרוס, ואנחנו כעירייה צריכים לחזק אותו לפי תקנות הבטיחות. היות ואין לנו עתודות קרקע של המינהל בכלל, קרית ים סגורה ומסוגרת. החלטנו ללכת על חזון של התחדשות עירונית שזה הפתרון הטוב ביותר שלנו. נדגיש, על 4,500 דונם חיים 50 אלף אנשים מכל רחבי הגלובוס, כל העדות. כשדיברנו על התחדשות עירונית אף אחד לא האמין וזה היה נשמע להם כמו מדע בדיוני, בגלל כל מיני מאכערים כאלה ואחרים שהבטיחו ולא קרה כלום. אנחנו לקחנו את זה לידיים והפכנו את זה לתב"ע של התחדשות, ואנחנו מקדמים היום התחדשות לאורך קו הים".

אבן צור ממשיך ואומר כי "מה שמכשיל את זה היא רק רמ"י, שממשיכה לסחור בקרקעות שקיימות בתוך השכונות השונות כדי לשווק בעצמה את היתרה, אבל אין יתרה כי הקבלן צריך לקבל משהו. אני ויתרתי על היטלי השבחה רק כדי לקדם את הנושא הזה של התחדשות עירונית, ביקשתי גם מרמ"י לוותר על הקרקע העודפת לטובת היזם כדי שתהיה כדאיות כלכלית, ופה צריך ללחוץ על רמ"י. הממשלה צריכה לעשות את זה כדי לקדם את ההתחדשות בכל מקום שאין בו כדאיות כלכלית, ב-10 שנים הקרובות קרית ים תהיה עיר חדשה, ללא שכונות מתפוררות".

ישי רוט, משנה למנכ"ל קבוצת שובל, הסביר בפאנל את הקושי של היזמים בעבודה מול הרשויות: "אנחנו באים לעירייה יושבים עם מהנדס העיר והם אומרים לנו תעשו כך וכך, אנחנו מתחילים לפעול לפני שאנחנו מבטיחים דברים לדיירים, ממשיכים להתקדם ואז העירייה מרימה לנו האנד-ברקס, אומרים לנו אנחנו צריכים גן ילדים, ואז מתחרטים ואומרים לא בעצם צריך בית ספר, צריך בית כנסת, משגעים אותנו. אנחנו כקבוצת שובל מושקעים בעשרות מיליונים בתוך הנושא של התחדשות עירונית ברחבי הארץ, ולא רואים את האופק שבאמת קורה פה משהו, שיש איזה שינוי. אני נפגש עם עשרות יזמים בשבוע שאומרים לנו את אותו הדבר. מה שאנחנו מבקשים מראשי הערים - בואו תכינו תכניות שנדע לממש את ההתחדשות העירונית, זה בסדר גם שתגידו לא יהיה פה בכלל, זאת ההתמודדות שלכם מול התושבים, אבל רק שנדע ושלא נשקיע סתם כסף וזמן. אתם צריכים לדעת לתכנן קדימה 20 שנה לפחות".

רוט הוסיף בנושא ההתחדשות העירונית: "לפני כמה שנים נפגשתי עם שר הבינוי והשיכון והייתה לנו שיחה חברית, הוא ביקש טיפים בתור אחד שנמצא שנים בהתחדשות העירונית. אמרתי לו שהמלחמה הבאה בישראל תהיה על הנושא הזה. רעידת אדמה ראשונה שתהיה בעוצמות המסוכנות, אנחנו נראה פה עשרות אם לא אלפי הרוגים, חלילה. אנחנו משקיעים מיליארדים בנושא הביטחון של המדינה שלנו, בטילים, בהגנה על האזרחים שלנו, אבל אנחנו לא מגנים על האזרחים שלנו בנושא של רעידות אדמה. וזאת המלחמה הבאה שלנו".

בהמשך הפאנל דיבר ראש עיריית נשר, רועי לוי: "הרשות להתחדשות עירונית עושה עבודה טובה בתכלול של כל האירוע. בנשר הטמענו פרק של התחדשות עירונית, אבל הרבה דברים משתנים בזמן אמת, וגם רמ"י באה ומקשה עלינו לקדם את זה. במהלך 5 השנים שאני ראש עיר אני שומע על זה בכל פורום בנושא ושום דבר לא השתנה. אנחנו אלו שמתמודדים בסוף עם התושבים".

ראש עיריית טירת כרמל, דודו כהן, הוסיף: "נכנסתי לתפקיד לפני שבועיים ויומיים, ההתחדשות העירונית מבחינתי היא אחד האתגרים הגדולים שאני מבקש לקדם במהלך הקדנציה. יש פה צורך ופוטנציאל אדיר, טירת הכרמל בנויה על תשתית של מעברה מקום המדינה, אלפי יחידות דיור שמתפוררות. אחת הבעיות המרכזיות שאני מזהה זה חוסר ודאות תכנונית".

"אני מגיע ממקום שמתכננים קדימה, תכנית כוללנית ל-20 ו-30 שנה קדימה. אני רוצה להקים גורמים שלא קיימים כמו ועדת תכנון אסטרטגית, שתתכתב עם הועדות ותתכנן קדימה בנושאים של תחבורה, תשתיות וכו'. הקבלנים והיזמים חייבים להרוויח מן הסתם, אבל חייבים להתחשב גם באיכות החיים של התושבים, אסור לפתור עוול היסטורי בעוול עתידי. הדברים הכי חשובים זה גם בניית תשתיות וכבישים לפני שבונים אלפי דירות. כנ"ל גם מבחינת שטחי מסחר ותעסוקה, תרבות, קולינריה ופנאי, זה משהו שחייבים לקדם בטירת הכרמל", מסכם דהן.

הפאנל הראשון של הכנס אירח על הבמה חמישה ראשי ערים מאזור בקעת אונו והשפלה: ראש עיריית אור יהודה, ליאת שוחט; ראש עיריית יהוד מונוסון, אמנון סעד; ראש עיריית לוד, יאיר רביבו; ראש עיריית רמלה, מיכאל וידל; נציג הקבלנים בפאנל הזה היה גל קסטל, משנה למנכ"ל אורון נדל"ן.

המנחה האורחת הייתה עו"ד נורית כהן-קצב, שותפה ומייסדת משרד KDC, המייצג אלפי דיירים בפרויקטים של התחדשות עירונית ברחבי הארץ. לדבריה בפתיחת הפאנל: "אני מביאה זווית שהיא קצת אחרת, של בעלי דירות. הקול של בעלי הדירות הוא לא הקול הכלכלי, אלא קול חברתי ואנושי. כולם רוצים חיים טובים יותר, כולנו רוצים מיגון וביטחון".

ראש עיריית אור יהודה, ליאת שוחט, המשיכה: "כשנכנסתי לתפקיד הסתכלתי בקנאה על יהוד וקריית אונו, שרצו קדימה בהתחדשות עירונית ואנחנו נותרנו מאחור. אני 10 שנים בתפקיד וכיום יש לנו 2 פרויקטים בביצוע ועוד כמה פרויקטים בתכנון. אלפי יחידות דיור, חלקם באזורים שאסור לגור בהם על פי חוק בגלל הקרבה לנתב"ג וכו'. אני מנצלת את יכולות הותמ"ל לעומת אחרים שרואים בו כלי דורסני, ומתנה את הבנייה החדשה בהתחדשות החלקים הוותיקים בעיר. אני מסתכלת על זה כצדק היסטורי לתושבים שלנו, הכי קל לפתח בנייה חדשה ולהביא תושבים חדשים, אבל אני באה לשרת את התושבים של אור יהודה שאין להם מיגון, ולכן הקמנו את היחידה לעבודה קהילתית בעירייה כדי להנגיש לתושבים את הידע של התחדשות עירונית".

בעיר רמלה יש אוכלוסייה מעורבת, איך זה משפיע על קידום פרויקטים?

ראש עיריית רמלה, מיכאל וידל: אי אפשר להגיד שקשה לנו לקדם כי יש לנו 6 תכניות מאושרות בוועדה המחוזית, 24 אלף יחידות דיור מתוכננות בהתחדשות עירונית, 7,000 מאושרות, לפני סוף שנת 2024 נתחיל להרוס בניינים. יש אצלנו בניינים ישנים שיש סדקים בחדר מדרגות, הדיירים אפילו לא יכולים להתמגן בחדר מדרגות, אנחנו עושים את על המאמץ ברמלה כדי לקדם התחדשות, והלכתי באופן אישי למפגשים בשכונות מעורבות ברמה של 50% יהודים ו-50% ערבים ודיברתי איתם באופן אישי כדי לקדם את הנושא וליצור אמינות אצל הדיירים. בסופו של דבר כולם רוצים חיים טובים יותר. יש שינוי גדול גם בוועדה המחוזית מבחינתי, ואני מברך על כך".

בעיר יהוד גם אושרו לא מעט פרויקטים של התחדשות עירונית. אתם עוטף נתב"ג וגם הייתם יעד במתקפת הטילים האחרונה, אצלך בעיר הרבה מאד תכניות מוקדמות במרכז העיר הוותיקה, והעיר הולכת להיות צפופה. מה אתה הולך לעשות עם זה?

ראש עיריית יהוד מונוסון, אמנון סעד: "אתה שואל על צפיפות, אבל יש רק צד אחד בנושא הזה, הביטחון של התושבים. אנחנו כל הזמן מתקדמים עם המתחמים למען הדיירים, אבל יש קושי רב, גם מול רמ"י ומוסדות התכנון. בהסכם הגג שחתמנו הבטיחו לנו קרקע משלימה עד 15 אחוז. אז יש מתחמים שאמרנו ליזמים תתכננו בלי קרקע משלימה אחרת לא יהיה לכם פרויקט, ובמקרים מסוימים זה עובד, אבל יש לי מתחם די גדול בעיר שכבר הקצו להם משבצת בהסכם הגג בשכונה המערבית החדשה עם קרקע משלימה, והוא תקוע בגלל רמ"י מסיבה ברורה: הם לא באמת רוצים לתת קרקע משלימה".

סעד ממשיך ואומר כי "בעיית כח האדם היא קריטית. אין אצלנו באגף ההנדסה בודקי תכניות. אנחנו לא מצליחים לגייס בודקים, יש הרבה תקנים ואין לנו כח אדם. ניגשנו למכרז במיקור חוץ, ודרשו שכר של 62 אלף שקל בחודש, יותר גבוה משל ראש העיר, זה טירוף".

ראש עיריית לוד, יאיר רביבו, הוסיף: "שני הפערים הכי גדולים בהתחדשות עירונית הם הנושא הזה של רמ"י שמחליט פתאום להיכנס שותף לאירוע ברגע המימוש, יש לנו שלושה-ארבעה פרויקטים שעכשיו הרגו אותם ברמ"י. פער נוסף זה הבית כנסת הקטן שצריך לפנות, מועדון הקשישים וכו', בסופו של דבר זה מתקיים על הסנטימנט, הסבתא שלא רוצה לחתום כי נוח לה איפה שהיא, זה האתגר הכי גדול ביום יום. נכון להיום מהרגע שמאשרים התחדשות עירונית צריך לספור 10 שנים להכין את כל התהליך עד להתחלת הבנייה".

גל קסטל, משנה למנכ"ל אורון, נציג היזמים בפאנל השלישי, סיכם את האירוע: "אפשר להגיד היום שעל כל במה בתחום הנדל"ן השיח העיקרי הוא ההתחדשות העירונית. כל המשקל שלנו היום הוא שם, והחיים שם לא פשוטים. אני חושב שקרה משהו בשבעה באוקטובר שהרבה תחומים במדינה צריכים להסיק מסקנות ולגבש החלטות מרחיקות לכת מבחינה ביטחונית, כלכלית, חברתית וציבורית. המדינה צריכה לעשות סטופ ולהחליט מה היא עושה הלאה. אחד התחומים הוא גם ההתחדשות העירונית, בו היא צריכה לשנות את כללי המשחק. תמיד הבנו את החשיבות, אבל עכשיו עוד יותר מובן שזה צריך להיות מעל כל דבר אחר. לצערי חלק גדול מהרשויות עדיין נמצאות לפני ה-7 באוקטובר ולא מבינות את גודל האירוע. הגענו למצב שאנחנו פשוט מעדיפים לא להשקיע אנרגיות בעיריות מסוימות, כי אי אפשר להתקדם שם. לצערי אותן רשויות חוטאת לאזרחים שגרים בערים שלהן. מעבר לבירוקרטיה שתמיד הייתה. יש דברים שלא ישתנו, פרויקטים תמיד ילוו בחוסר ודאות, והמציאות לפעמים טופחת על פרצופך".

"מה צריך לקרות כדי שיזמים ייגשו לעירייה?", משיב קסטל לשאלה של מנחת הפאנל, "דבר בסיסי, כח אדם. בסוף לא משנה כמה נעבוד קשה כדי לקדם, בסוף אנחנו נוחתים על בודקת תכנית שיש לה הרבה על הראש וזה נתקע אצלה. יש עוד דברים רבים שצריך לתקן בתהליך, וזה מתחיל שם".