הכותרת האחרונה של קמיל פוקס: 64% מהישראלים חושבים שמחירי הדירות יעלו אחרי המלחמה. כך, עולה מהסקר האחרון שניתח הסטטיסטיקאי האגדי, פרופ' קמיל פוקס, שהלך לעולמו לפני כשבועיים בגיל 78.
הסקר, שהוזמן על ידי קבוצת בל נדל"ן בחודש האחרון, נערך בקרב 14,600 משתתפים מהמגזר הכללי והחרדי, במטרה לבחון מגמות בשוק הנדל"ן בקרב הציבור בישראל, בפרט לאור המלחמה המתמשכת. כאמור, הניתוח של נתוני הסקר בוצע על ידי פרופ' קמיל פוקס, והושלם 4 ימים לפני שהלך לעולמו, כמה שהתברר בדיעבד הסקר האחרון של הסטטיסטיקאי המפורסם ביותר בישראל.
הסקר של קבוצת בל נדל"ן נועד לבחון שתי מגמות עיקריות: שיעור בעלי הדירה למגורים בישראל לפי קבוצות גיל; התחושה הכללית בציבור כלפי מחירי הדיור הנוכחיים, בצל המלחמה, ומחשבות על היום שאחרי המלחמה. במילים אחרות, הסקר מנסה לענות על השאלה האם סימני התעוררות שמורגשים בשטח בחודשים האחרונים באים לידי ביטוי גם בתחושות של הישראלים בנוגע לעתיד שוק הדיור.
אלו הם ממצאי הסקר
החרדים קונים יותר דירות
באופן לא מפתיע, מהסקר עולה באופן בולט וברור למדי כי שיעורי בעלי נכסים למגורים עולה עם קבוצת גיל. עם זאת, נראה כי יש פער משמעותי בין האוכלוסייה החרדית לאוכלוסייה הכללית.
כך, הסקר מציג כי רק ל-8% מהישראלים בני 21-30 באוכלוסייה הכללית בעלות על דירה למגורים. זאת, לעומת המגזר החרדי, בה שיעור בעלי הדירה למגורים בגילים אלו עומד על 11%.
אחד הנתונים המפתיעים בסקר הוא כי רק ל- 38% מהנשאלים בגילאי 41-50 יש בעלות על דירה למגורים. גם כאן הנתון גבוה יותר במגזר החרדי ועומד על 49% בקרב אותה קבוצת גיל; למעשה, בכל קבוצת גיל שנבדקה - החרדים קונים יותר דירות.
מחירי הדירות יעלו אחרי המלחמה
מנתוני הסקר עולה כי שיעור הצופים עלייה במחירי הנדל"ן גבוה משמעותית ובצורה מובהקת, משיעור הצופים ירידה במחירי הנדל"ן. באוכלוסייה הכללית, 64% לעומת 26%, ובאוכלוסייה החרדית 52% לעומת 22%.
באוכלוסייה הכללית הצעירים פסימיים או מפוכחים יותר מהאוכלוסייה הבוגרת, תלוי את מי שואלים. 38% בגילאי 21-30 סבורים שמחירי הנדל"ן יעלו משמעותית, לעומת 25% מבני ה51+. בין 31-40 ל- 41-50, הנתונים עומדים על 35% ו 30% בהתאמה, כלומר - כשליש מהאוכלוסייה בטווח הגילאים שבין 31-51 סבור שמחירי הנדל"ן יעלו משמעותית אחרי המלחמה.
האם יותר ישראלים משקיעים בנדל"ן בחו"ל?
אלא שעל אף האינפלציה, הריבית הגבוהה והשחיקה במשכורות, ולמרות שנדמה שהציבור הישראלי עובר בשנים האחרונות התפכחות פיננסית ומגלה פתיחות הולכת וגוברת לאלטרנטיבות השקעה מגוונות לרבות האפיק הנדל"ני - מניתוח הנתונים בסקר עולה כי רק 9% מקרב הנשאלים בעלי נכס להשקעה או מושקעים בהשקעת נדל"ן (נתון זהה בשני המגזרים). רק 2% מהנשאלים במגזר הכללי השיבו כי יש ברשותם גם נכס למגורים וגם נכס להשקעה.
"עד שלא תהיה פה תכנית ממשלתית אמיתית, מחירי הדירות ימשיכו לעלות"
"הנתונים שופכים אור על ההבדלים התרבותיים בין האוכלוסיות, אותן אנחנו פוגשים מדי יום במשרדים שלנו", אומרת יפעת זיו, סמנכ"ל השיווק של קבוצת בל. "נכון שהחלום הישראלי האולטימטיבי הוא להגיע לדירה וזה תקף לכל גווני קשת החברה הישראלית, אלא שבמגזר החרדי שנישא בגיל צעיר יותר, אנחנו רואים יותר בעלי דירות בקרב משפחות צעירות, בטווח הגילאים 21-30, מאשר באוכלוסייה הכללית בטווח גילאים דומה".
"צריך להבין. כשזוג חרדי מתחתן המטרה האולטימטיבית, המיידית, היא רכישת דירה והכל מכוון לשם. אפשר לחסוך בריהוט, בירח דבש, בלימודים גבוהים, בטיסות לחו"ל, בביגוד, אפילו במזון, אבל לא מוותרים על הדירה", מציינת זיו, ומוסיפה כי "בשנים האחרונות החלום לרכוש דירה בישראל הולך ומתרחק ממעמד הביניים, ולא משנה מאיזה מגזר אתה. מספר המשכורות הנדרש כדי לקנות כאן דירה שערורייתי ועולה בהתמדה. אנשים שואלים את עצמם: 'עד לאן זה עוד יכול להגיע?' אבל הפער ההולך ומעמיק בין הביקוש לדיור לכמות התחלות הבניה בישראל לא מצייר תמונה ורודה להמשך, ואלמלא תהיה כאן תכנית ממשלתית חכמה, מקיפה, שנותנת מענה ברור לכוח האדם החסר, לזירוז תהליכים בירוקרטיים, להפשרת קרקעות לבניה - מחירי הדירות עלולים להמשיך ולעלות".
"בנוגע לנתונים על השקעות נדל"ן מחוץ לישראל, אפשר להסתכל על המציאות הזו משתי נקודות מבט שונות. מחד אפשר להצטער שרק 9% מהאוכלוסייה בחרו ליהנות מאפשרויות הצמיחה הגלומות באפיק הנדל"ני ומאידך אפשר גם לאמוד בנקל את הפוטנציאל האדיר הקיים כאן ולקרוא להתעוררות, ואנחנו מנסים לעשות זאת בכל דרך אפשרית. הנקודה החיובית היא שאנחנו מגלים שליותר ויותר צעירים, שגם מתוסכלים ממחירי הדיור וגם צופים עליה דרמטית כפי שעולה מהסקר, פתיחות גדולה לאפשרויות הפיננסיות שהנדל"ן יודע לייצר, בטח בתקופת המלחמה. הרי עד שהשוק יתאושש לגמרי, יש חלון זמן ברור ומוגבל שבו היזמים והקבלנים זקוקים להון נזיל ומציעים תנאי תשלום יוצאי דופן (20/80, 10/90) שחשוב להכיר ולתעל לטובת משק הבית הפרטי שלנו. כשהמלחמה תסתיים ו/או כשהריבית תרד, הביקושים הכבושים עשויים להתפרץ ואז המחירים עלולים לטפס מעלה", מסכמת זיו.