פסק דין שניתן בסוף השבוע האחרון בבית הדין הארצי לעבודה עושה לראשונה סדר באופן העסקתם של מתווכים במשרדים, שרובם המוחלט מועסקים כמתווכים עצמאיים, ועשוי לגרום לרעידת אדמה בעולם תיווך הנדל"ן. באופן תקדימי, קבע בית המשפט כי מתווך שעבד כעצמאי במשרד תיווך יוכר בדיעבד כעובד שכיר של החברה, לאחר שהפסיק לעבוד בה, ויקבל את הזכויות הסוציאליות הנגזרות. לצד זאת, יש לציין, בית הדין ערך הבחנה בין מתווך עצמאי לבין פלטפורמה משותפת למתווכים עצמאיים המשתפים פעולה ביניהם. במקרה הזה, אז לא יהיה ביניהם יחסי עבודה.
בשלב זה עוד לא ידוע כיצד השוק יגיב לפסיקה החדשה, שהיא ראשונה מסוגה בבית הדין הארצי, אולם עורכי הדין בתחום אומרים כי הפסיקה חושפת את המעסיקים במשרדי התיווך לתביעות עתידיות.
הרקע לפסק הדין התקדימי
ההליך המדובר עסק בתביעה של מתווך נדל"ן בן 28 שעבד במשך 16 חודשים במשרד תיווך המתמחה באזור תל אביב. בין המתווך למשרד נערך הסכם כי המתווך יקבל 60%, כולל מע"מ, מהעמלות שיתקבלו מעבודתו. עוד הוסכם כי אם ערכאה שיפוטית תקבע שהוא זכאי לזכויות של עובד, יחושבו תנאיו לפי שכר מינימום בצירוף תנאים נוספים שנקבעו.
בפועל, בתקופת העסקתו הוא קיבל עמלה חד־פעמית בסכום של 10,000 שקל בלבד. לאחר סיום ההתקשרות עם המשרד הוא טען ליחסי עובד־מעסיק, במסגרתם הוא זכאי לשכר מינימום ולזכויות סוציאליות. אולם, החברה התנגדה, ובית הדין האזורי בתל אביב, לפתחו הגיע התיק, קבע כי לא התקיימו יחסי עובד־מעסיק.
המתווך הגיש ערעור לבית הדין הארצי, שהפך את הפסיקה. נשיאת בית הדין הארצי ורדה וירט ליבנה, והשופטים סיגל דוידוב־מוטולה ואילן סופר, קבעו שלא הייתה מחלוקת כי המתווך מילא תפקיד ליבה במשרד המשמש לתיווך נדל"ן. אחד המבחנים שבית הדין בוחן הוא "מבחן ההשתלבות", הבודק עד כמה השתלב העובד במקום העבודה, ועד כמה עבודתו היא חלק אינטגרלי מהעסק.
בית הדין קבע כי מבחן זה התקיים: המשרד פעל באמצעות סוכנים מטעמו והמתווך הוגדר כסוכן קונים. הוא עבד בשטח ובמשרד, ביצע את העבודה שהוטלה עליו, ושמו צוין באתר האינטרנט של המשרד. המתווך הוכיח כי הוא נדרש לעדכן את מנהלו הישיר באופן שוטף, לפעול על־פי הנחיותיו ולבצע כל פעולה הקשורה לתפקיד. בנוסף נקבע כי מתקיים "מבחן הפיקוח", במסגרתו בוחנים אם העובד נתון לפיקוח המעסיק, בעוד לעוסק עצמאי יש גמישות רבה יותר.
המשמעות: גם לעובד חלקי מגיע זכויות סוציאליות
בית הדין האזורי, שדחה תחילה כאמור את התביעה, קבע שהמתווך לא עבד משרה מלאה, אלא חלקית ובשעות לא קבועות. אולם, בית הדין הארצי קבע לאחר מכן כי גם שעות העבודה החלקיות לא משפיעות על כך שהמתווך השתלב בחברה. "גם עובד במשרה חלקית הוא עובד, וגם עובד המבצע את עבודתו באופן שאינו מיטיבי לדעת מעסיקו, או ללא השגת היעדים שהוצבו לו או ברשלנות או תוך ביצוע עבירות משמעת - אינו מאבד את מעמדו כ'עובד' בשל כך", קבע בית הדין הארצי.
משקל רב ייחס בית הדין לכך שבמשך 16 חודשים לא קיבל המתווך כמעט תשלום. "החוזה שנחתם אינו חזות הכל, במיוחד כאשר נוסח והוכן על ידי המשיבה. בנוסף, גם אם המערער סבר שיצליח לקבל את שכרו בעזרת עמלות מעסקאות, או שהעדיף לא לומר דבר ולצבור ניסיון בעבודתו כמתווך צעיר בתחילת דרכו, אין בכך להעיד על היעדר קיומם של יחסי עובד־מעסיק". בית הדין הארצי החזיר את התיק לאזורי לבירור הזכויות הכספיות הנובעות מיחסי העבודה.
לדברי עו"ד רענן באלס, שייצג את המתווך בתיק: "פסק הדין הפך את קביעותיו של בית הדין האזורי וקבע מפורשות כי בין מתווך נדל"ן לבין סוכנות נדל"ן התקיימו יחסי עבודה. הפסיקה של הערכאה הגבוהה משפיעה על כלל המתווכים המועסקים במשק בסוכנויות תיווך כעצמאים, שיכולים לטעון לקבלת זכויות מתוקף חוקי המגן בדיני העבודה ולקבל זכויות שונות הניתנות לעובד שכיר, כגון: פנסיה, חופשה, הבראה, מחלה, גמול שעות נוספות, פיצויי פיטורים ועוד".
מלשכת מתווכי הנדל"ן הארצית נמסר: "הלשכה תלמד את פסק הדין ביחד עם היועץ המשפטי של הלשכה, עו"ד אילן שרקון, על מנת לבחון אותו ואת השלכותיו על מקצוע הנדל"ן בישראל".