דיבורים כמו חול, ואין מה לאכול: מתוך מכסה של 65 אלף שאושרה בתחילת המלחמה, והבטחות חוזרות ונשנות של שרים שרצו להשמיע את קולם בנוגע לאחד הנושאים הכי בוערים במשק הישראלי - עד כה, חצי שנה אחרי, הגיעו לישראל 2,000 עובדי בניין זרים סך הכל - ואין שום אופק להבאתם עקב מחדל מעמיק, שהביא איבוד של מעל 18 מיליון ימי עבודה, ואובדן תוצר בהיקף 17 מיליארד שקל לקופת המדינה.
במסיבת עיתונאים שיזמה התאחדות הקבלנים בוני הארץ לצד נציגי תאגידי כח אדם זר לענף הבנייה והתשתיות החדשים שהוקמו לאחרונה בעקבות החלטת ממשלה, נחשפה אוזלת יד אדירה מצד הממשלה שאינה עומדת בהתחייבויותיה. מספר התאגידים שנועדו לדאוג להעסקת עובדים זרים בענף הבנייה ולרווחתם, כולל תנאי מגורים, הוכפל מ-49 תאגידים כאלה שהיו ערב פרוץ המלחמה, לכ-100 תאגידים כיום, אך הממשלה ממשיכה לתקוע את התהליך, ומונעת את הבאתם של אלפי עובדים נוספים.
אייל בזיני, מנכ"ל של תאגיד כוח אדם זר לענף הבנייה נ.ר. כוח אדם, סיפר: "את הבקשה להקמת התאגיד הגשנו באזור נובמבר-דצמבר 2023, ורק בפברואר 2024 קיבלנו רישיון. תאגידים רבים עדיין לא קיבלו רישיון. משדרים לנו מהממשלה שמאוד רוצים להביא עובדים, אבל משתמשים באותם כלים מיושנים. לי אישרו מעל 100 עובדים ואני נחשב במצב טוב. זה לעג לרש. בשבוע הבא יש לי רק שני עובדים, מה אני יכול לעשות עם זה?".
מארי נופי, מנהלת תאגיד כוח אדם בקבוצת נופי, מוסיפה: "מפלים אותנו מול תאגידים ותיקים, כי אני לא מכירה תאגידים חדשים שקיבלו עובדים. השקענו מיליוני שקלים, ואף אחד לא סיפר לנו שנמתין חצי שנה ולא נראה שום הכנסה לעסק שלנו. יש לי מעל 300 עובדים שאושרו על ידי משרד השיכון, הם ממתינים לוויזות ואין לי מענה אחד מרשות ההגירה".
בתמונה הכי האופטימית, יקח לפחות שנה לפתור את מצוקת העובדים
לדברי יגאל סלוביק, מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, "שנה וחצי עד שנתיים עד שהפער ייסגר בקצב הבאת הפועלים היום ברכבת אווירית שאינה מופעלת". לדבריו, גם בשיא האופטימיות, גם אם התוכנית שהתגבשה אצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי תתממש, והממשלה תצליח להביא כל חודש 6,000 עובדים, משמעות הדבר היא שתידרש בין שנה לשנה וחצי עד ההגעה שלהם.
"אזרחי ישראל זקוקים מיידית לדירות, כיתות, שבילים, כבישים, ביוב ותשתיות - ואין להם זמן לחכות שנה. הפתרון היחידי הוא להביא ללא חסמים בהגעה ישירה על ידי התאגידים החדשים, כשהמדינה רק תפקח בבקרה מלמעלה". הוא ממחיש: "תשאלו את מנכ"ל משרד החינוך כמה כיתות היו אמורות להיות לו, ומתוכן כמה ייבנו בפועל, וכמה צפיפות תהיה בתוך בתי הספר. תשאלו את שר הבריאות כמה חדרים חדשים לא יפתחו בבתי חולים, כמה מיטות חדשות לא יהיו לו. תשאלו את שרת התחבורה כמה כבישים לא יחנכו, ואת שר השיכון כמה מיזמי בנייה לא יסתיימו השנה. אנחנו נמצאים בברוך אחד גדול שאיתו לצערנו נכנס ל-2025. הדרך היחידה לצמצם את זה היא להביא לפה מסות קריטיות של עובדים, ומהר", מסכם סלוביק.