העמותות 'עיר עמים' ו'במקום' עתרו לבג"ץ נגד האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים בדרישה לחדול ממעורבותו הפעילה והיזומה בקידום תכניות לבניית התנחלויות חדשות במזרח ירושלים, שנעשית לטענתם בניגוד לסמכויותיו בחוק. העתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד ישי שנידור וניבי אטיאס, דורשת לבטל את האישור שנתנה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים לתכנית גבעת שקד בבית ספאפא ולחדול מקידום שתי תכניות נוספות: קדמת ציון ואום ליסון.
לפי החוק, תפקידו של האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים הוא לנהל נכסים עזובים, אשר בעליהם אינם ידועים. במזרח ירושלים ניתנה לאפוטרופוס הכללי הסמכה ייחודית וגורפת בחוק הסדרי משפט ומינהל, אשר נחקק ב-1971 וקובע שקרקעות שעברו בתקופה הירדנית לאפוטרופוס לנכסי אויב (כנראה מבעלים יהודים) יועברו לאפוטרופוס כללי. הנכסים במזרח ירושלים כוללים קרקעות ריקות מבנייה ובתים המוחזקים בידי משפחות פלסטיניות.
בשנת 2017, במהלך כהונת איילת שקד כשרת המשפטים, הועברה היחידה לאיתור קרקעות במזרח ירושלים לניהולה של היחידה הכלכלית של האפוטרופוס הכללי ומאז החלה היחידה הכלכלית ליזום ולהגיש תכניות לבניית התנחלויות חדשות בלב שכונות פלסטיניות במזרח ירושלים. וזאת, לדברי העותרים, "ללא כל הסמכה בדין, באופן שאינו מתיישב עם תפקידו כנאמן הנכסים וכפי שלא נעשה מעולם".
הדרישה: לעצור 3 תכניות בנייה שאושרו
העותרים דורשים מבית המשפט לעצור שלוש תכניות שהאפוטרופוס הכללי מקדם הכוללות 1,532 יחידות דיור: התכנית הראשונה היא של 'גבעת שקד' על אדמות בית צפאפא הכוללת 700 יחידות דיור בשטח של 40 דונם באופן הגוזל מהשכונה הפלסטינית עתודת קרקע הנחוצה לפיתוחה.
התכנית נוספת היא של 'קדמת ציון' בשכונת ראס אלעמוד לבניית 382 יחידות דיור בשטח של 79 דונם. התכנית השלישית נוגעת להתנחלות בשכונת אום ליסון לבניית 450 יחידות דיור בשטח של כ-13 דונם.
לטענת העותרים, קידום תכניות אלו בוועדות התכנון מתאפשר רק בעקבות התערבות האפוטרופוס הכללי, שהצטרף להגשותיהן.
ממשרד המשפטים נמסר כי מדובר בקרקעות שמנהל האפוטרופוס הכללי עבור בעליהן הפרטיים מכוח חוק הסדרי משפט ומינהל, דהיינו קרקעות שעברו לאחר מלחמת העצמאות לניהול הממונה הירדני על רכוש האויב עבור בעליהם שנותרו בישראל. האפוטרופוס הכללי פועל למען בעלי הזכויות בנכסים, בין היתר באמצעות הסדרת הרישום לגביהם והשבחתם".