ועידת מרכז הנדל"ן אילת 2024 בשיתוף נדל"ן מדיה, בה התארחו בכירי ענף הנדל"ן, שרי ונציגי הממשלה, ראשי ערים ובכירים נוספים במשק, ממשיכה לספק כותרות. במושב הצהריים של היום השני של הוועידה התראיין אלעזר במברגר, מנהל הרשות להתחדשות עירונית, ודיבר על התכניות להתחדשות עירונית בצל המלחמה.
בהצהרה מפתיעה של במברגר, טען כי ראשי רשויות שלא מקדמים התחדשות עירונית משלמים על כך מחיר: "ידוע כי ראשי הרשויות הם אלו שמגבשים מדיניות התחדשות עירונית לוקאלית, וכאלו שלא עושים זאת משלמים על כך מחיר. בלי להזכיר שמות, כל ראש רשות שרבנו איתו הפסיד בבחירות".
עוד, לדבריו "אנחנו רוצים לנצל את הסיטואציה להזדמנות ולקדם התחדשות עירונית בערים שנפגעו קשה - שדרות ונתיבות, ערים שלא היו ממש בראש סדר העדיפויות של הממשלות הופכות להיות. כנ"ל קרית שמונה. אנחנו נלחמים שיהיה סבסוד לשדרות, נתיבות ,אופקים".
הממ"ד הפך להיות אלמנט מכריע בהחלטה על רכישת דירה, ציין במברגר: "אחד הדברים המשמעותיים בעקבות המלחמה, היא הבנה והפנמה עמוקה כי הנושא הבטחוני הוא קריטי, קונים דירה כשהממ"ד הוא הכי חשוב. בסוף זה מקדם התחדשות".
במברגר הוסיף כי "הבחירות גורמות להאטה ברישוי, אבל הייתי בתחושה שהצליחו למתן את האפקט של הבחירות וסיימנו את השנה עם קידום תכנון של 40 אלף יח"ד. הרישוי עבד, היתה ירידה קלה בלבד בהיתרים". לולא המלחמה, ציין במברגר, "היינו נהנים מהצלחה גדולה יותר בתחום ההתחדשות העירונית בשנת 2023, אבל המלחמה גם האיצה פרויקטים ונראה זאת בשנה הקרובה".
"התנהלות הרשות נותנת תמריץ לרשויות המקומיות להוצאת היתר בניה. מדובר על מענקים של 20 ו-30 אלף שקל לכל יחידת דיור שמקבלת היתר. זהו כסף שמגיע מתוך החלטת ממשלה. קיבלנו תקציב של 120 מיליון שקל ונסגור הסכמי מסגרת עם 7 רשויות נוספות ברחבי הארץ".
לדבריו, התמריצים הביאו לשינוי בהתנהלות הרשות, "זה גורם ממש לשפשף את העיניים - רשות מקומית רודפת אחרי יזמים כדי לזכות במענק. זה מייצר עבודה מהירה", סיכם במברגר.
"אנו מקדמים פיילוט להכנסת אלפי עובדים פלסטינים"
לדברי איתן דנגוט, ששימש בעבר כמתאם פעולות הממשלה בשטחים, "ההחלטה שהייתה ב 7 לאוקטובר לעצור את הכניסות מיהודה ושומרון נכונה. השאלה היא תקופת הביניים ולהחליט מה קורה בטווח הקצר. כרגע זה ניהול סיכונים שבתקופה זו יכולנו להתחיל לעשות פיילוטים לתהליך חדש. אם לא מכילים ומייצרים שינוי אז נכשלים. במערכת הביטחון יש תמימות דעים שיש מקום לשחרר לחץ מיהודה ושומרון ולאפשר פיילוט ראשוני של כמה אלפים לצאת לדרך. אם נצלח את הרמאדן יש הזדמנות לעשות את זה".
יגאל סלוביק, מנכ"ל התאחדות הקבלנים, המשיך את דבריו ואמר כי ""מדינת ישראל עשתה טעות עוד לפני כן בכך שהטילה את כל הרציפות התפקודית של הבניה והתשתיות בישראל שיסתמכו רק על הפלסטינים. המדינה חייבת לייצר תמהיל שאם חלילה קורה לנו שוב משבר כזה, הענף יכול להמשיך לעבוד, לא במאה אחוז תפוקות אבל לפחות באופן חלקי. במבחן התוצאה המלחמה פרצה ב-7 לאוקטובר וב-8 לאוקטובר הענף מצא את עצמו במינוס 85 אלף עובדים. היום, ב-28 למרץ נכשלנו במבחן התוצאה".
"יש לשים לב כי מספר העובדים הזרים היום בישראל גדול יותר ממספר העובדים הזרים שהיה לפני המלחמה". הפתיע אייל סיסו, מנכ"ל רשות ההגירה האוכלוסין. לדבריו, "אנחנו מחפשים כמה שיותר מדינות לנסות להביא עובדים. יש תאגידי בניה שהם מביאים את העובדים אנחנו בסופו של דבר רגולטור שמאשר. יש עוד גורמים ואנחנו נמצאים תחת פיקוח בינלאומי כל הזמן וחייבים לשחק לפי החוקים בתוך מגרש בינלאומי. אנחנו עובדים במסגרת הנורמות הבינלאומיות. אחרי שנפצעו ונהרגו בצפון עובדים זרים מעסיקים התקשרו מהמדינות שלהם ודרשו להוציא אותם".
"מה שאנחנו צריכים כעת זה בעיקר כוח אדם כדי לסיים את הבירוקרטיה כמה שיותר מהר. אנחנו נעזרים גם בתאגידים וגם במשרד השיכון על מנת לצמצם בירוקרטיות", סיכם סיסו.