האירוע השנתי המרכזי של ענף הנדל"ן, ועידת מרכז הנדל"ן אילת 2024 שמתקיימת בשיתוף נדל"ן מדיה, נפתחה אתמול (ג') ואירחה את בכירי ענף הנדל"ן, בכירי המשק הישראלי ומנהלי משרדי וגופי ממשלה רלוונטיים. היום הראשון של הכנס עסק בנושאים הכי בוערים בענף הבנייה בימים אלו, שנוגעים למצוקה הגדולה בידיים עובדות ובתוך זה הבאת עובדים זרים ואי הכנסת העובדים הפלסטינים.
יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, התייחס בדיון פתוח עם בכירי משרד השיכון, לבעיית כח האדם בענף, "הכפלנו את המכסה של העובדים הזרים ל-65 אלף. הבנו שזה לא מספיק. התפקיד שלנו למיין אותם ובהתאחדות הקבלנים מוינו בשבילנו 20 אלף עובדים, ולארץ נכנסו עובדים בודדים. אנחנו שואלים למה התאגידים לא מושכים מספיק עובדים. הבנו שיש צורך בעובדים, ייצרנו מלאי ולא לוקחים אותם בקצב מהיר. יש לנו בעיה בתהליך הצורך בין הביקוש להיצע שלא הושלם".
"אמרו יש בעלי אינטרסים שרוצים להביא אותם בצורה איטית, ולחצנו על רשות ההגירה לאשר תאגידים חדשים, 69 התאגידים חדשים ולתת להם את ההקצאה הראשונה מתוך הבנה שהתאגידים הישנים רוצים ליצור פער בין ביקוש להיצע. מספיק שהקצינו לך 200 עובדים, אתה יכול להביא עוד 30% מהמכסה על סמך קורות חיים מהמדינות שאין איתן הסכמים בילטרליים. ואחרי שאמרתי את כל זה, הכדור לא בידיים שלנו. יש פער בין מחיר שעובד משלם למחיר טיסות. הבאנו את הכסף. עד אפריל 4,000 עובדים מהודו יוכלו להיכנס לפה. אם הבאה ישירה היא הפתרון אנחנו בעד".
לגבי עובדים פלסטינים אמר מורגנשטרן, "הכנסת הפלסטינים היא צורך ממשי למשק, וזה הפתרון היחיד שהוא פתרון מהיר. אבל זה צריך להיעשות עם הרשויות, בתחילת המלחמה אתרים נסגרו גם בגלל עובדים ערבים ישראלים. יש עשרות אלפי עובדים פלסטינים שעובדים בארץ, בלי אכיפה של צה"ל והמשטרה. גם אם ייכנסו פלסטינים העובדים הזרים יישארו פה".
"זו ממשלה שפוגעת בעצמה, משרדים מכשילים משרדים אחרים"
בפתיחת האירוע אמר דן קצ'נובסקי, מנכ"ל ובעלי מרכז הנדל"ן, "בענף הנדל"ן כל סייקל של פרויקט אורך שנים רבות, לכן אי הוודאות היא איום ממשי. אני קורא לממשלה, ולשר האוצר שידבר כאן מחר: הקימו קבינט דיור מרוכז שיתכלל את כלל הפעולות הנדרשות בשוק הדיור; קבינט מקצועי שיכלול את כל הגורמים הקשורים בתחומי התכנון והבנייה, משרדי האוצר, הבינוי והשיכון, התחבורה והפנים; את השלטון המקומי ועוד. רק כך, הדברים יתחילו לזוז- נראה הבאה של פועלים לישראל; תמרוץ של פרויקטי התחדשות עירונית להגיע לפריפריה; קיצור תהליכים בירוקרטיים והקטנת אי הוודאות התכנונית; בניית מנגנוני זכאות הגיוניים שלא מגדילים את הפערים בחברה אלא באמת נותנים עזרה למי שצריך אותה".
ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, המשיך את הביקורת של קצ'נובסקי ואף חיזק אותה: "ממשלת ישראל נכשלה כשלון קולוסאלי בהבאת עובדים זרים. אפשר לתת לה ציון אפס. אם האנשים בממשלה היו עובדים במגזר הפרטי הם היו מפוטרים מזמן", כך אמר היום נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, בוועידת מרכז הנדל"ן אילת 2024. דבריו של סרוגו מגיעים על רקע משבר כח אדם חמור בענף הבנייה והעובדה שכמעט חצי שנה מאז החלה המלחמה הגיעו לישראל רק כאלף עובדים זרים סך הכל"
"זו ממשלה שפוגעת בעצמה, משרדים מכשילים משרדים אחרים. אין כאן ניהול. יש נכון להיום 20 אלף שעברו מיונים והם מחכים לבוא לכאן. ולא מגיעים. הייתי מצפה ששר האוצר, עם אותה הנחישות של התנגדות להכנסת פלסטינים לעבודה בישראל, היה מביא לכאן תוך שבועיים אלפי עובדים זרים".
בעניין חשש הציבור הישראלי מכניסת עובדים פלסטינים לישראל אמר סרוגו, "אני לא בטוח שרוב הציבור נגד הכנסת העובדים הפלסטינים שוב. אומרים שהקונספציה נשברה, ואי אפשר יותר להכניס אותם לעבודה, האומנם? יש כ-85 אלף עובדים פלסטינים שעבדו כאן שנים רבות ואני לא זוכר בשנים האחרונות אירועים שנבעו מאותם הפועלים. היו טילים מעזה, אבל מפלסטינים שהגיעו לעבוד היה שקט. הם נבדקים ולא ביצעו פיגועים. אני מקבל את הפידבק הזה מהמל"ל וממערכת הביטחון". עם זאת, ציין, כי נכון להיום חסרים עובדים וגם אם יכניסו פלסטינים חזרה לעבודה, אין לוותר על הבאתם של עשרות אלפי עובדים זרים במקביל: "אסור לחזור להיות תלויים רק בהם, בפלסטינים".
"לא יתכן שהיזם יישא בעלויות גבוהות לא הגיוניות שבסופו של דבר באות על חשבון בעלי הדירות", אמרה עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, בפאנל בנושא "סודות משולחן השרטוט", בהתייחסות לשכר טרחת עורכי הדין.
עוד, ציינה גנון, כי בקרוב הרשות להתחדשות עירונית הולכת להוציא הנחיות למנהלות העירוניות להתוות מדיניות בשוק, אשר יתפרסמו בחודשים הקרובים. לדבריה, "הרשות מקפידה לבחון איתנות פיננסית של היזמים והתנהלות תקינה מול בעלי הדירות אשר רובם עומדים בקריטריונים. הופתענו לראות שחלק מהחברות לא עומדות בתנאי הדרישה לניסיון מינימלי לפרויקטים לבנייה שהושלמו, וזה יוצר לא מעט בעיות מול בעלי הדירות".
"הפער בין הביקוש להיצע אינו גזירת גורל"
"נדרשת תכנית חירום ברמה הלאומית לטיפול במשבר הדיור" הוסיף חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי, "בישראל קיים פער מתמיד בין הביקוש להיצע, בלי קשר להשפעות המלחמה. הוא אינו גזירת הגורל ואינו כוח עליון. הוא תוצאה של אי קבלת החלטות לאורך שנים. הוא יכול להשתנות במהרה, אם יתקבלו החלטות פשוטות יחסית ואלו יבוצעו בקפידה וביעילות. לשם כך על הממשלה להכריז על משבר הדיור כנושא חירום ברמה הלאומית ולגבש תכנית אסטרטגית ארוכת טווח. נדרש להשקיע בתשתיות חיוניות, כדי לקרב את הפריפריה וערי הלוויין למרכז, ולא פחות חשוב מכך - לקצר את ההליכים הבירוקרטיים, רעה חולה שיש לעקור מן השורש. כולם מבינים את ההשלכות ההרסניות של הסחבת הבלתי נסבלת הזו. רק תכנית חירום, עם הגדרת יעדים ברורה, בטווחי זמן הגיוניים, מבוססת נתונים ומדדי ביצוע תוכל לסייע לנו לצאת מהמשבר ארוך השנים שאנחנו חווים".
גיל גבע, יו"ר קבוצת תדהר, התייחס למצב הענף והמלחמה ואמר, "למגזר העסקי אין מה לחכות למדינה. יש כאן כוח עצום, מעסיקים את רוב העובדים במשק, יש יכולת להנהיג ולהתוות דרך. שכל אחד יתנהג באחריות אמיתית, עשינו את זה מאז ה-7 באוקטובר. לא לחכות למשבר. לצד הקפיטליזם והתחרות יש מקום לסגירת פערים והתנהלות מוסרית, כל הניצנים הטובים שיצאו מהמשבר תפקידנו לקחת".
גבע התייחס לעניין התיעוש והטכנולוגיות בענף הנדל"ן ואמר, "התעשיה ככלל היא שמרנית והטכנולוגיה חודרת אליה באיטיות. אנו נמצאים בנקודת שינוי יש יותר טכנולוגיה שנכנסת, התהליכים צריכים להפוך לדיגיטליים. כשתהיה דיגיטציה יהיה מידע וזה יהפוך לערך".