כעבור 7 שנים של הקמה והשקעה של למעלה ממיליארד שקל: מובילאיי תחנוך הבוקר (שלישי) את הקמפוס החדש של החברה בהר חוצבים בירושלים, במעמד נשיא המדינה, יצחק הרצוג וראש עיריית ירושלים, משה ליאון.
הקמפוס הענק מתפרש על פני 128,000 מ"ר: 50,000 מ"ר מעל הקרקע ו- 78,000 מ"ר מתחת לפני הקרקע. הקמפוס החדש ישמש כמטה העולמי הרשמי של מובילאיי. נכון להיום, מובילאיי מעסיקה כ-3,600 עובדים ועובדות בכל העולם, מתוכם כ-3,300 עובדים בישראל במשרדי החברה בחיפה, ת"א, פתח תקווה, רמת גן וכאמור וירושלים. הקמפוס החדש יאכלס כ-2,700 עובדי מחקר ופיתוח ויחידות אחרות וכמו כן גם את הנהלת החברה. הוא נבנה בתקן הבנייה הירוקה Leed Platinum וכולל מערכות ניהול מהמתקדמות בעולם.
פרופסור אמנון שעשוע, נשיא ומנכ"ל מובילאיי: "פתיחת קמפוס החברה בירושלים היא אבן דרך משמעותית בדרכה של מובילאיי. הקמפוס משקף את חזונה של החברה ואת הערכים עליהם היא מושתתת - חדשנות, יצירתיות ומצוינות. הוא מספק מענה מיטבי לצרכי החברה ופתיחתו ממחישה את המחויבות הגדולה של מובילאיי לעובדיה ולמקום בו הוא נבנה".
חדר כושר פתוח, מגרש כדורסל ובית קפה עם נוף להרי ירושלים
הקמפוס המתקדם מאגד בתוכו אלמנטים שמספקים מענה אולטימטיבי לצרכים מקצועיים ולצרכים אישיים. בקומת הכניסה שני חדרי אודיטוריום צפים המוקפים מבחוץ בגינה מסוגננת עם בריכות ירוקות ופינות ישיבה. בקמפוס 57 חדרי ישיבות, חלקם צפים ושקופים וחלקם עם נוף מרהיב לטרסות של הרי ירושלים, 1,870 מ"ר מעבדות, אולם התכנסות ו-73 חדרי ישיבות אלטרנטיביים (אזורי עבודה משותפים) כשכלל המרחבים כוללים ציוד משרדי ארגונומי מהטובים שיש. אחת הקומות האסטרטגיות בקמפוס היא סדנת הרכב, בה נערכים ניסויים ומורכבים הפיתוחים של מובילאיי בכלי רכב של היצרניות העולמיות איתן עובדת החברה. כחלק מחוויית האירוח, קיים מרחב תצוגה להכרות עם הטכנולוגיה והרכבים.
רווחת העובדים זכתה לתשומת לב מדוקדקת - חדרי כושר, מלתחות, מספרה, חניית אופניים שכוללת עמדות הטענה לאופניים חשמליים, חנות נוחות, נקודת שירות לתפעול מכוניות הליסינג וחדרי הנקה. גג הקמפוס כולל 1,500 מ"ר בהם חדר כושר פתוח, מגרש כדורסל, מסלול ריצה ובית קפה עם נוף להרי ירושלים. החניון מספק wifi זמין, חניות מרובות לטעינת רכבים חשמליים וחניות מסומנות לנשים בהיריון הנגישות למבואת המעליות. כמו כן, שני חדרי אוכל פעילים מכילים את כל עובדי החברה וחדר אוכל נוסף בקונספט מתחלף. על בניית התפריט אמון שף שחף שבתאי, שמלווה את המסעדות באופן שוטף ומקפיד על תפריט עשיר, בריא ומגוון. חדר האוכל נותן מענה לטבעוניים, צמחוניים, לרגישויות אוכל שונות ושומרי כשרות מהדרין.
לאורך הקמפוס מפוזרות יצירות אמנות שאצרה נוהר בן אשר, שנוצרו בהתאמה אישית ע"י אמנים מקומיים, על פי הלך רוח שמתכתב עם המוטיבים האדריכליים של המבנה - תנועה, דינמיות, רוח וגלים.
כך תוכנן הקמפוס הענק
הקמפוס תוכנן מתוך תפיסה ארגונית הרואה בהפריה הדדית ערך מוביל. השפה האדריכלית שמה דגש על אזורי עבודה משותפים, אזורי התכנסויות והפיכת "שיחות המסדרון" לחלק אינטגרלי מתהליכי ושגרת העבודה. תכנונו הופקד בידי משרד משה צור אדריכלים, את הבנייה ביצעה חברת "אפקון" ואת עיצוב הפנים גיבשה הגברת ורד גינדי.
הקמפוס מורכב מארבעה מגדלים, ארבע "אצבעות" המחוברות באמצעות אטריום משותף ומרשים בן 8 קומות, שהוא לב הפרויקט ומקום מאחד ומרכז בין עובדי החברה. האטריום מרושת כולו באמצעות גשרים ומעברים בהם נוצרים מפגשים ספונטניים רבים ומהם ניתן לראות את הקמפוס כולו. המבנה עטוף זכוכית ומאפשר לנוף ולשמש הירושלמית לחדור פנימה. החללים הפנימיים, המעליות והמעברים השקופים מחדדים את החיבוריות בין המחלקות השונות.
חלק מאתגרי הבנייה נבעו מהצורך לשלב בין בנייה ירושלמית, המחייבת שימוש באבן ירושלמית לצד הרצון להעמיד מבנה בשפה חדשנית התואמת את פעילות החברה. הפתרון נמצא בשילוב לוחות הצללה חיצוניים העשויים אבן שהוצבו בחזית הדרומית. לוחות אלו יוצרים חיפוי מהשמש בשעות החמות ומייצרים בניין במראה שקוף הנותן תחושה קלילה למי שנמצאים בתוכו.
בנוסף, תכנון הקמפוס נעשה במטרה שיעמוד במבחן הזמן ויאפשר שילוב טכנולוגיות חדשות. תפעולו מבוצע באמצעות מערכת ניהול דיגיטלית שמדווחת, בין היתר, על מחסור בציוד, אזור שזקוק לניקיון, התראות בעיות במערכות מיזוג, תאורה, חשמל, מעליות, ניהול אירועי בטיחות ויכולת הפקת לקחים.
המערכת החכמה משולבת עם אפליקציה לשימוש העובדים ובאמצעותה ניתן לדווח ולהתעדכן, למשל, על אחוזי תפוסה בחדר אוכל, תפריט יומי, מצב התנועה בכבישים, הזמנת אורחים מבחוץ, זמינות חדרי ישיבות או אזורי ישיבה אלטרנטיביים, ניווט בקמפוס ואיתור כלי רכב בחניון. ברחבי הקמפוס פזורים מסכים רבים שמקלים על ההתמצאות במרחב.
לדברי קובי אוחיון, COO במובילאיי "מה שעמד לנגד עינינו בבניית הבית החדש שלנו היה יצירת סביבת עבודה אופטימלית כשהעובד במרכזה. זה מתבטא בחדרים מרווחים ומצוידים במיטב הטכנולוגיה והארגונומיה. בנוסף, שמנו דגש על מיקסום שיתוף פעולה והפריה הדדית בין העובדים, דבר שבא לידי ביטוי בחללים משותפים רבים, חדרי ישיבות וחדרים א-פורמליים שבהם עובדים יכולים להיפגש ולשתף רעיונות".