"ארבע שנים על ויכוח": נחשפה הסיבה המרתיחה לעיכוב במטרו

ועידת שמאי המקרקעין, תחת הכותרת 'ממלחמה להשבחה', נערכת בימים אלו באילת ועוסקת בין היתר בשאלות החשובות הבאות: מי גורם לעיכוב במטרו, לאן צועד ענף הנדל"ן ומי צריך לקחת אחריות על האסון במירון.

בפתיחת הועידה, חבר הכנסת יעקב אשר, יו"ר ועדת הפנים והסביבה בכנסת, נשאל על הבטחתו בתחילת הקדנציה שיוביל לחוק חדש לתכנון ובנייה ורפורמה בתחום, ביקר את חוק התכנון הקיים וציין כי "מי שמכיר את חוק תכנון ובנייה יודע שהוא יושב על חקיקה מנדטורית וישנה, שכל היום רק מתאימים אותה. יש תכונה אצל המחוקקים, במיוחד אצל הפקידים שעוזרים לנו לחוקק, שכל דבר שאתה רוצה לעדכן אותו ולהביא אותו למצב עכשווי שמים עליו עוד רגולציות ועוד בעיות וזה הדבר האחרון שמדינת ישראל צריכה". לסיכום הנושא, חבר הכנסת הבטיח כי המשרד שלו עובד כיום על חוק תכנון ובנייה חדש במדינת ישראל יחד עם מנהל התכנון וצוותים של מטה התכנון.

בהקשר לחוק המטרו, בתור מי שהיה ממקדמי הקו האדום, ח"כ אשר ציין כי חלק גדול מהעיכוב של הקו האדום היה בוויכוחים עם החשב הכללי. "אפילו בתוך האוצר היה מחלוקת גדולה בין אגף תקציבים לחשב הכללי. ארבע שנים רק על זה היה הוויכוח, כדי לבדוק אם המכרז והשיטה הזאת יותר טובה או פחות טובה", ציין אשר.

"אני מתכונן להעביר את חוק המטרו. יש כמה בעיות מובנות חלקם פתרנו וחלקם נמצאים בימים אלו, עם האוצר ומנהל התכנון. כשנוציא את חוק המטרו שלא ייקח הרבה זמן הוא יצא מטויב יותר ונכון יותר כי אחד הבעיות שאנו דנים בו הוא נושא הפיצויים לבעלי העסקים שנמצאים ליד מקומות העבודה, חייב לבוא לפתרון אמיתי, פתרון של המדינה משהו בנוסח הקמת מנהלת שתטפל בעניין הזה עם תקציב ייעודי וזה הולך לקרות. דבר שני, חישוב היטל השבחה. נוצר מצב כיום שיכול להיות מצב שדווקא אזורי המטרו לא ישקיעו את אותם מגדלים ואת אותם יחידות דיור על הנושא הזה אנחנו יושבים ומחכים לפתרון. להביא חוק שהוא לא טוב את זה אני לא אעשה".

בהקשר של שומות מוסכמות, חבר הכנסת יעקב אשר ציין כי לפני כשבועיים ישב עם משרד המשפטים והיו לו כל מיני הערות על נוסח החקיקה הקודם. "מבחינתי ההסתכלות שלי על שומות שמתחת ל-100 אלף שקל או 70 אלף שקל כפי שכתוב בחוק, שומות מסוג כזה לא צריכים לעבור את כל הויה דלרוזה שעוברת שומה על פרויקט של 10 מיליון שקלים. ואם אנחנו רוצים להכניס קצת שמן לגלגלי הבניה ושמן לגלגי מצוקת הדיור אנחנו צריכים כמה שיותר לאפשר להגיע להסכמות. אנחנו נבנה במנגנון יחד עם לשכת שמאי המקרקעין, משרד המשפטים מנהל התכנון, משרד התכנון ואני מקווה מאוד שבזמן הקרוב נוכל להגיע עם בשורה בעניין.

חבר הכנסת יעקב אשר, נשאל בהקשר למסקנות ועדת החקירה הממלכתית באסון במירון וסביב חריגות הבנייה המטרידות בערים כמו בני ברק והאם הוא מקבל את מסקנות הועדה.

יעקב אשר ציין, "הנושא הזה של אסון מירון כל אדריכל מתחיל היה מבין מעצמו שאם מדינה, לא יודעת לתרגם מקום שיש לו ערך מקודש למיליונים בשנה שמגיעים בכל העולם ובמיוחד ביום ההילולא. אנחנו מדברים על תא שטח הררי לא מפותח ולא משוקע כמו שאתר כזה צריך להיות, השאלה של אסון היא רק שאלה של זמן. אמרתי בדיוני העבר אתם לא תברחו ממקום שצריך לקבל בו זמנית חצי מיליון אנשים שאין לו כבישי גישה מיוחדים שאין לו חניונים מפותחים, שאין לו רמפות והיום אפשר בפיתוח תשתיות לעשות את הכל. במקום שיהיה מקום לא מתאים ואז לבדוק האם המשטרה עשתה כל מה שצריך לעשות, בואו נעשה אותו במקום מתאים. כך אני מתייחס לחוקי תכנון ובניה, אתה צריך להתאים את התכנון שלך ללקוחות. תכנון מוקדם מונע אסונות. וברור שיש מקום לחשבון נפש, ברור שדבר כזה מזעזע, זה דבר שאי אפשר להבין אותו. אבל חכם מכין את הפתרון ולא נכנס לבעיה".

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, נחמה בוגין, ציינה גם היא בפתיחת הכנס כי כי "מול השכול וכאב הנרצחים והנופלים, שהכה גם בדלת הקהילה שלנו, מול הדאגה ללוחמים הרבים חברינו ובני משפחותינו, מתוך הקושי הזה קם המקצוע שלנו על רגליו, נרתם למעשה ההתנדבות, חזרנו אל המשרדים והלקוחות בכדי להניע מחדש את הכלכלה הישראלית ואת המשק".

עוד אמרה בוגין כי היא פועלת סביב השעון להעלות את הרף המקצועי מול עבודת הכנסת והממשלה ולכן הלשכה מקדמת במלוא הכוח את חקיקת חוק שומות מוסכמות, חוק ועדות השגה על שומות רמ"י, הסדרת מנגנון תקן 21, הנחת אבן היסוד להקמת בית דין לנדל"ן ועוד נושאים רבים נוספים.
משה לארי מנכ"ל בנק מזרחי טפחות נשא דברי ברכה וציין כי המדינה בתקופה מאתגרת ותחת אי ודאות קולוסאלית ביטחונית מדינית וכלכלית. יש לקוות להאמין ולהתפלל שנשיג במהרה את החזרת החטופים והבטחון.

בהקשר הנדל"ני הסביר לארי כי, "ענף הנדל"ן במשבר ולא בגלל המלחמה. כבר טרום המלחמה עלית הריבית בעוצמה ואינטנסיביות יחד עם סנטימנט שלילי של המהפכה המשטרית או המשפטית תקראו לזה איך שתרצו, הביאו הענף למשבר ואת שוק המשכנתאות בישראל לשפל. ירדנו לחמשה לשישה מיליארד שקל בחודש אחרי קצב של 50 ו-70 מיליארד.

בעקבות המלחמה המדינה צריכה להנפיק חוב בהיקפים גדולים ולעיתים קרובות ולכן יש לחץ שהריבית לא תרד. ענף הנדל"ן הולך להיות בריבית גבוהה. בשבועות האחרונים אנו מזהים התאוששות מסוימת בשוק המשכנתאות וזה נתמך בנתוני הלמ"ס. הנתונים מסמנים קצב גידול שנקווה כי ימשיך.