ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה: לאחר שנטש את ביתו באמצע עבודת השיפוצים, שיפוצניק הגיש תביעה כנגד בעל הדירה בטענה כי חייב לו כספים עבור השיפוץ שביצע בביתו, למרות שלא סיים אותו עדיין.
התביעה, שהוגשה על ידי השיפוצניק לפני כשנה וחצי, הקדימה את התביעה של בעל הדירה, לטענתו בבחינת "ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה", ביודעו כי בעל הדירה מתכוון לתבוע אותו בגין נטישת העבודה והנזקים שנגרמו לו כתוצאה מכך. בתגובה לכך, בעל הדירה הגיש תביעה כנגד חברת השיפוצניק על סך של כ-350,000 שקל.
במסגרת התביעה, בית משפט השלום בבת-ים קיבל לאחרונה את בקשתו של בעל דירה וקבע כי השיפוצניק נדרש להפקיד ערובה על סך 40,000 אלף שקל כתנאי להמשך ניהול התביעה כנגד בעל הדירה. בנוסף, בית המשפט חייב את השיפוצניק לשלם לבעל הדירה הוצאות משפט בסך 5,000 שקל.
עו"ד עודד שטרוזמן, בא כוחו של בעל הדירה, מסביר כי מכיוון שחברת השיפוצניק היא חברה בע"מ, עליה על פי חוק החברות, להפקיד ערובה מתאימה בבית המשפט וזאת על מנת להבטיח תשלום הוצאות משפט שיפסוק בית המשפט במידה ותביעת חברת השיפוצים תידחה.
חברת השיפוצים התנגדה לבקשה וטענה להגנתה כי החברה בעלת איתנות כלכלית ולכן הוראות החוק אינן חלות עליה, ואף הציגה מסמכים שונים על מנת לתמוך את טענתה. אולם בעקבות מסמכים וראיות שהציג ב"כ בעל הדירה ובעקבות חקירה שנערכה בפני בית המשפט הן לשיפוצניק והן ללקוח, קיבל בית המשפט את טענות בא כוחו של בעל הדירה, עו"ד שטרוזמן, וקבע כי בהיעדר איתנות כלכלית, סעיף 353 לחוק החברות מאפשר לבית המשפט לחייב בהפקדת ערובה.
השופט עדי סומך, לאור הטענות שהציג בעל הדירה, קבע כי על חברת השיפוצים להפקיד בקופת בית המשפט - כתנאי להמשך ניהול תביעתו כנגד בעל הדירה - ערובה על סך 40,000 שקל בתוך 30 ימים ואם לא תעשה כך, תביעת החברה נגד בעל הדירה תימחק והתביעה של בעל הדירה כנגד החברה והשיפוצניק תימשך.