חלום הדירה ממשיך להתרחק מהרוכש הישראלי הממוצע: יוקר המחייה בישראל זינק בשנים האחרונות לשיאים חדשים בכל תחומי החיים, החל ממחירי העגבניות בסופר, דרך מחירי החשמל והארנונה ועד למחירים במסעדות. עם זאת, ההשפעה העיקרית על הוצאות משק הבית בשגרה הוא תחום הדיור, שכן הוא מהווה שליש מההוצאה החודשית הכללית של משק בית בישראל.
ענף הנדל"ן מדגים בצורה הטובה ביותר כיצד שחיקת השכר פוגעת מידי שנה ביכולת לקנות דירה וזאת לאור עליית השכר הממוצע הנמוכה באופן קיצוני אל מול עליית מחירי הדירות, בעיקר בשנתיים האחרונות. כך למשל, אם ב-2019 נדרשו לאדם 249 משכורות ממוצעות מלאות להגיע לקניית דירה בתל אביב, ב-2023 זה כבר עלה ל-301 משכורות - עבודה של עוד למעלה מארבע שנים תמימות. ככה זה כשמחירי הדירות עולים ב-4 שנים בקרוב ל-40% אבל המשכורת הממוצעת בחצי.
לקראת ועידת הנדל"ן של מרכז הנדל"ן, שתתקיים בסוף מרץ באילת בשיתוף עם נדל"ן מדיה, מרכז הנדל"ן בדק את היחס בין מחירי הדירות ביישובים נבחרים בישראל לבין כמות המשכורות המלאות שמשק בית נזקק לו על מנת להשלים רכישת דירה.
לצערנו, המסקנות אליהן הגיע אינן חיוביות: שחיקת השכר אל מול מחירי הדירות בישראל ממשיכה לגדול וחלום הבעלות על דירה ממשיך להתרחק, אולי למעט מגזר אחד ויחיד - ענף הייטק שהשכר הממוצע שלו הוא הגבוה המשק בפער משמעותי מהשכר הממוצע.
הכי קשה בתל אביב: מעל 37 שנים על מנת להגיע לדירה
מהבדיקה של מרכז הנדל"ן עולה כי במשק בית בו שני בני הזוג מקבלים את השכר הממוצע בישראל יקח מעל 37 שנים להגיע לדירה בתל אביב. עם זאת, במידה ושני בני הזוג עובדים בהייטק זה יקח פחות מ-17 שנים
בסוף 2023 נדרשו בישראל 23 משכורות יותר מאשר ב-2019 כדי להגיע לדירה, עבור עובד בשכר ממוצע במשק. בתל אביב 52 משכורות יותר על מנת להגיע לדירה - מדובר ביותר מ-4 שנים של עבודה. גם הפער בירושלים גדול - ב-2023 נדרשו 37 משכורות יותר מאשר בשנת 2019, מעל 3 שנים של עבודה לכאורה.
רק בבירת הדרום, בבאר שבע צריכים פחות משכורות היום מאשר מלפני 4 שנים. על פי הנתונים, כדי לרכוש דירה בעיר נדרשות 5 משכורות פחות. ככל הנראה, בבאר שבע מחירי הדירות לא עלו באופן מטאורי כמו ביתר הערים ביחס לעליית השכר הממוצע. גם בחיפה המצב יותר טוב: עלייה של 3.5 משכורות בלבד לעומת 2019.
מחירי הדירות עלו פי 2 מהשכר הממוצע
דן קצ'נובסקי, בעלים ומנכ"ל של מרכז הנדל"ן, מציין: "המעמדות הבינוניים והנמוכים נשחקים וגם כוח הקניה שלהם והפער הכלכלי בין המעמדות רק עולה עם השנים. השכר הממוצע בארץ עלה אמנם ב-4 השנים האחרונות בכ-20%, אבל מחירי הדירות עלו בממוצע ב-39%, שזה פי שתיים. רק נתון זה ממחיש את הקושי בישראל להגיע לדירה, בעיקר לזוגות צעירים ומשפחות צעירות . לדאבוני המדינה לא עושה מספיק על מנת לסייע בצמצום הפער הזה שמתחיל בפעולות נחושות ומשמעותיות להורדת מחירי הדירות, אם באמצעות הורדת מחירי הקרקעות עובר היזמים , מתן תמריצים או יותר מכרזי מדינה לדירות במחיר מופחת, דירות בהשכרה ארוכת טווח או הפחתת מיסים הקשורים לדיור".
מתודולוגיה
• הבדיקה בוצעה על פי ניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הן לגבי מחירי הדירות הממוצעים ביישובים שונים והן לגבי השכר הממוצע במשק, בפילוח למקצועות שונים.
• ההערכה הנוגעת לזמן שלוקח למשק בית להגיע לדירה - הבדיקה יצאה מנקודת הנחה כי שליש מהוצאות משק בית הולכות לדיור, זאת על פי פרסומי הלמ"ס.
• החישוב שהתבצע - משק בית כולל שתי משכורות על פי ההגדרה המקובלת. מחיר הדירה מחולק להשקעה השנתית בדיור = לזמן שלוקח להגיע לרכישת הדירה.
• היחס הטהור - היחס בין השכר הממוצע למחיר הדירה [ בלי להתייחס לנושא של תשלומי משכנתא שההחזרים שלהם מושפעים מריביות הגורמות להארחת זמן לא טבעית להשלמת הקנייה של הדירה]