אלפי דירות חדשות בלב אזור הביקוש: בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר היום (ב') הסכם פשרה ראשון מסוגו בין עמותת "אדם טבע ודין" למדינה בעניין תוכניות הבניה בתל השומר. ההסכם סולל את הדרך להמשך פינוי בסיס תל השומר, וקידום שיווק של אלפי יחידות דיור במרכז הארץ, תוך אמירה ברורה שתוקפן של התוכניות שאושרו בשנת 2016 ממשיך לחול.
על פי ההסכם, המדינה מתחייבת לנקוט בשורה של צעדים תקדימיים כדי להבטיח שלא תהיה פגיעה בציבור הרחב בשל זיהום הקרקע והמים במקום. בנוסף התחייבה המדינה לשקיפות מול הציבור בנושא הזיהום, כך שלראשונה יוקם אתר אינטרנט שירכז את כל החומר בנושא הזיהום בתל השומר, ושיעודכן כל העת.
התוכניות מושא העתירה הן שתי תוכניות מועדפות לדיור במרחב תל השומר שביצוען כבר החל בפועל. כאמור, מדובר בתוכניות המהוות יחדיו את הנדבך המרכזי לפיתוח רובע מגורים חדש בהיקף של כ-11 אלף יחידות דיור חדשות בבקעת אונו והן חלק ממהלך לאומי רחב להעתקת בסיסי צה"ל ממרכז הארץ בהתאם להחלטות הממשלה, תוך השקעת משאבים רבים ופתרון דיור של אלפי יחידות דיור חדשות בלב אזור הביקוש.
9,500 דירות על כ-1,360 דונם
תמ"ל 1001 "תל השומר מרכז" משתרעת על שטח של כ-1,360 דונם, בתחום הרשויות אור יהודה, קרית אונו ורמת גן, וכוללת בין היתר הקמתן של כ-9,500 יחידות דיור, שטחי תעסוקה ומסחר בהיקף של כ-440 אלף מ"ר, מבנים ומוסדות ציבור, שטחים פתוחים נרחבים, תשתיות ועוד.
תמ"ל 1002 "תל השומר צפון" משתרעת על שטח של כ-218 דונם, ממזרח לבית החולים שיבא בתחום שיפוטה של רמת גן, והיא כוללת כ-2,000 יחידות דיור נוספת, פארק שכונתי, שטחי ציבור ועוד.
התוכניות אפשרו הנחת תשתיות המכונות "תשתיות על". אלו הן תשתיות משמעותיות החיוניות ברמה האזורית למרחב בקעת אונו כולו. דוגמאות לתשתיות אלה הן ביצוע קו מאסף ראשי לביוב החוצה את מחנה תל השומר המיועד לפינוי, פיתוח מערכות ניקוז משמעותיות, ביצוע קו מים אזורי, ביצוע והטמנה של קווי חשמל ועוד. בפעולות הפיתוח המשמעויות שכבר בוצעו בשטח הושקעו כבר למעלה מ-606 מיליון שקל ביחס לשתי התוכניות ותרומתן משמעותית למרחב כולו ולאינטרס הציבורי.
"ההסכם מהווה אבן דרך בהתנהלות המדינה בטיפול בזיהום"
עתירת אדם טבע ודין עסקה בעיקרה באפן הטיפול בזיהומי קרקע שהתגלו בתחום המחנה הצבאי כתוצאה מהפעילות הצבאית שהתקיימה בעבר במקום. לאורך השנים בוצעו בשטח בדיקות קרקע, חלקן בשלבי הקידום הסטטוטורי ואף לפניו, וחלקן לאחר מתן תוקף לתוכניות וטרם ביצוע עבודות הבנייה. חשוב לציין כי בכל מקרה, היתרי בניה ניתנו אך ורק לאחר ביצוע וידוא ואישור המשרד להגנת הסביבה שהמקום נקי ועומד בערכי הסף התקינים וכי לא נדרש טיפול נוסף בקרקע.
עו"ד עמית ברכה מנכ"ל אדם טבע ודין: "אנחנו הארגון היחיד בישראל שנלחם כבר שנים בקידום חסר האחריות של בנייה על אדמות מזוהמות תוך התעלמות מבריאות הציבור, כמו הבניה שבית המשפט העליון עצר באפלוניה בשל זיהום הקרקע במקום. הסכם זה אמור להוות אבן דרך בהתנהלות המדינה בטיפול בזיהום ובשקיפות מול הציבור". הליווי המקצועי לצורך קידום ההסדר ניתן על ידי רוני בריל, מומחית לסיכוני סביבה.
רוני בריל יועצת סביבה מומחית לסיכונים סביבתיים: "כיום רוכשים פוטנציאלים של דירות, בפרויקטים פרטיים וגם בפרויקטים של המדינה, צריכים לחפש מידע במספר רב שלא אתרי אינטרנט בהם, במקרה הטוב, ניתן לאתר מידע חלקי שבדרך כלל מצריך בדיקה של בעל מקצוע על מנת להבינו. אני מקווה שההסכם בתל השומר הוא סנונית ראשונה של פתיחת המידע לציבור, עם מידע עדכני ככל האפשר, חשיפת המצב בפועל והתחלה של נקיטת אמצעים, פשוטים וזולים יחסית, על מנת להבטיח את בריאותם ושלומם של רוכשים עתידיים, במתחמים ביטחוניים/ צבאיים ובכלל".
במדינות רבות נוהגת המדינה לממן מומחים עבור הציבור שנמצאים במוקדי קבלת החלטות לאורך כל הדרך בשיקום אתרים מזוהמים, על מנת ליצור שיתוף ציבור אמיתי. אנחנו עדין רחוקים מהמצב הזה אבל שילוב של מומחה מטעם אט"ד לצד הצוות המלווה הוא צעד ראשון וחשוב. יחד עם זאת, כולי תקווה כי בעתיד הקרוב יקדימו שלבי סקירת הקרקע/מי התהום והשיקום את שלבי התכנון וההקמה, בעיקר במגורים, וכי רוכשים יוכלו לישון בשקט תוך ידיעה שהקרקע עליה עומד ביתם, וסביבתו, נקיים ובטוחים".