באירוע חירום מיוחד שהתקיים הבוקר (ג') לאור המשבר העמוק בענף הנדל"ן - מועדון המנכ"לים של נדל"ן מדיה הפגיש בין צמרת משרדי הממשלה וענף הבנייה, כשהמטרה היא אחת: להציע פתרונות מידיים למחסור החריף שנוצר בכח אדם מתחילת המלחמה. הפתרונות שעלו במהלך האירוע עסקו בשלושה מישורים - העובדים הזרים, הפלסטינים והישראלים;
באירוע, שהתקיים בהנחייתו של עופר פטרסבורג והפך לסוער במיוחד עקב הנושא הרגיש, השתתפו נציגי הממשלה, שר הפנים ומנכ"לי משרדי העבודה, השיכון והבינוי והכלכלה, וכן מנהל רשות האוכלוסין וההגירה, כדי להשיב על שאלותיהם וטענותיהם של בכירי ענף הנדל"ן, ובראשם ראול סרוגו, איציק מויאל ודוד יהלומי.
איציק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות ומ"מ נשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל, שפתח את הכנס, אמר: "אנחנו בשעה קשה מאד לענף ומישהו חייב לתכלל את האירוע הזה. פונים אלי קבלנים וממש בוכים בגלל המצב. 50% מהאתרים סגורים, הם מפסידים כסף בכל יום שעובר, ועוד מעט יתחילו להיפלט אלפי עובדים שיישארו ללא תעסוקה. לא רק הם מפסידים מזה, גם המדינה, גם הציבור. אני דורש מהמדינה להקים קבינט תעסוקה כמו שיש קבינט דיור. הסכמנו בניגוד לצו מצפוננו להכניס כמה שיותר עובדים זרים לארץ בהבנה שזה צו השעה, אז גם את זה לא עושים כמו שצריך? צריך להביא עשרות מטוסים בכל שבוע כדי להביא את העובדים לארץ, אחרת יבוא יום וכבר לא תהיה עבודה", מסביר מויאל.
בנושא העובדים הישראלים, אומר מויאל כי "במהלך המלחמה עשינו הרבה דברים שהממשלה לא עשתה כדי לעזור לעובדים שנמצאים במילואים ולמשפחותיהם. בשנים האחרונות אנחנו מציעים תנאים מצוינים לעובדים בישראל, שכר המינימום אצלנו הוא הכי גבוה במשק, יש פנסיה וקרן השתלמות מהיום הראשון, אלו תנאים שלא היו בעבר. אם הממשלה תיתן תקציבים, אנחנו נסייע להביא עובדים. כבר היום חרדים ממלאים את המכללות למקצועות הבנייה ורוצים לעבוד".
"אני מצטער לאכזב פה את כולם, הכלכלה שלנו לא חזקה"
ראול סרוגו, יו"ר התאחדות הקבלנים בוני הארץ, המשיך את דבריו של מויאל, ואמר כי "אנחנו במצב הכי קשה שהכרנו אי פעם. כשחברה כמו רדימיקס מייצרת 30% מהיכולות שלה ואולי גם שולחת אלפי עובדים לפיטורים, אז רק זה נייר לקמוס של מצב הענף כיום. אם אנחנו לא נבנה ולא יהיו דירות מחירי הדירות יעלו; אם לא נבנה תשתיות אז גם לא ייבנו דירות. זה יגיע למצב בו יצטופפו 50 ילדים בכיתות כי אין בתי ספר חדשים. בקצב הזה נהפוך למדינת עולם שלישי. אני שומע הרבה קולות מכיוון של גורמים רשמיים שאומרים שהכלכלה שלנו חזקה. הם מנותקים לגמרי, הכלכלה שלנו לא חזקה אני מצטער לאכזב פה את כולם, שני הענפים שמובילים את הכלכלה שלנו, הנדל"ן וההייטק נמצאים במצוקה קשה", טוען סרוגו.
"בנוגע לעובדים הזרים", סרוגו ממשיך, "אם ניקח משל מעולמות הכדורגל, זה כמו שאנחנו מפסידים 4-0 במחצית ובמחצית השנייה משחקים בונקר. אנחנו כבר עם נזק אדיר, צריך לשחק פתוח, להוריד חסמים ולצמצם רגולציה. אין שום סיבה בעולם שאנחנו הקבלנים לא נביא את העובדים. ביום שני הקרוב תעלה הצעת מחליטים בממשלה להביא 10 אלף עובדים לתשתיות. במקום לקבל את זה בברכה, כולם מסירים אחריות. מראש הממשלה ועד אחרון הפקידים, אנשים לא לוקחים אחריות, אין פה גורם שמתכלל את האירוע הזה, ולכן אנחנו מגיעים לסיטואציה הזאת".
"בזמנו אריק שרון כשר שיכון ראה את גלי העלייה שמגיעים מרוסיה ואמר לקבלנים צאו לבנות, קחו כמה עובדים שאתם צריכים. אני זוכר את עצמי כמנכ"ל של חברת בנייה צעירה, יצרתי קשה עם חברת בנייה רומנית, הבאנו את העובדים בעצמנו. אני יודע להביא את כל העובדים אליי, אנחנו כמגזר פרטי יודעים כבר היום לעשות את זה הרבה יותר טוב שהממשלה תדע לעשות את זה, הגיע הזמן לאפשר לנו להביא את העובדים בעצמנו. שמישהו בממשלה יקבל החלטה. אם סמוטריץ' לא רוצה את הפלסטינים, שיתאבד על הזרים. איפה האחריות שלך כשר אוצר? אתה אמור לקחת את האחריות לכשל הזה", מסכם סרוגו את דבריו.
"האם שינוי הקונספציה צריך להיות רק בעניינים של חיים ומוות?"
אחריהם עלה דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל. לדבריו, "כולנו במדינת ישראל תמימי דעים לעובדה שכשלנו בקונספציה וחייבים לשנות. זה התפוצץ לנו בפנים ב-7 באוקטובר. אבל האם שינוי הקונספציה צריך להיות רק בעניינים של חיים ומוות? בשאר הדברים נמשיך להיות פראיירים? זה בסדר שירקות יעלו עשרות אחוזים יותר? שדירה תעלה פי 1.5? שהזמן לבניית תשתיות בישראל יהיה ארוך הרבה יותר משאר המדינות ב-OECD? צריך לשנות קונספציה לא רק בביטחון, אלא גם במה שקשור לענף הבנייה והתשתיות, והכלכלה בכלל. יש פתרונות עדכניים, ובכל זאת ממשיכים לעשות בדיוק את אותו הדבר עשרות שנים ומצפים לתוצאות אחרות", אומר יהלומי.
לדבריו, קונספציה חשובה שחייבים לנפץ היא: ישראלים לא יעבדו בענף הבנייה. "זו טעות," הוא אומר, "כיום אנחנו מקדמים מיזם עם משרד הכלכלה, בעזרת עו"ד אמנון מרחב מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, ובזמן קצר ויעיל אנחנו מדברים על 2,000 אנשים שאנחנו הולכים להכשיר בשבועות הקרובים, ישראלים מכלל המגזרים. אנחנו נצליח כי אנחנו לא שואלים את עצמנו האם, אלה כיצד. מדוע זה נכשל עד עכשיו, ואיך נעשה את זה אחרת. בשבועות הקרובים אנחנו הולכים להכשיר 7 מקצועות קריטיים בענף הבנייה והתשתיות ב-75 כיתות בכל רחבי הארץ. הציפייה שלנו אחרי הפרויקט הזה שהוא פיילוט, שמדינת ישראל תשים לא 20 מיליון אלא 200 מיליון שקל ל-20 אלף עובדים ישראלים, ואנחנו יכולים לעשות את זה. הביקוש לעבודה בענף הבנייה והתשתיות הוא הכי יציב במשק. ב-30 השנים הקרובות נצטרך 100 אלף דירות כל שנה רק כדי לענות על הצמיחה האדירה שיש בישראל, זה הפרמטר שיוצר את הביקוש, והעבודה רק תגדל. היום, עובדים איכותיים ומנהלים בנדל"ן יכולים להגיע למשכורות של הייטק. יש לנו תכניות גם להוזלת מחירי הדירות, אנחנו דורשים שהממשלה תשנה את הקונספציה גם בענף הנדל"ן, ולא רק בביטחון".
"אם האזורים מפונים לאזרחים, הם מפונים גם לעובדים זרים"
שר הפנים, משה ארבל, שישב על הבמה במהלך האירוע והאזין לביקורת של נציגי ענף הבנייה, בחר להתחיל את דבריו באירוע המצער שקרה אתמול במושב מרגליות בגליל, במהלכו נהרג עובד חקלאות הודי מפגיעת נ"ט שנורה מלבנון. "לפני הכל אני רוצה להזכיר את פטניבין מקסוול, העובד ההודי בן ה-31 שנהרג אתמול. הוא הגיע לישראל כדי לעבוד בחקלאות אחרי ה-7 באוקטובר, והותיר אחריו אישה בהריון ושלושה ילדים. צריך לזכור שמדובר באדם עם שם, משפחה וילדים, ולא רק בעובד זר. הנחיתי את רשות האוכלוסין וההגירה לבצע אכיפה ולא לאפשר לעובדים לעבוד באזורים מפונים. אם האזורים מפונים לאזרחים, הם מפונים גם לעובדים זרים. אנחנו לא יכולים לאפשר עוד פגיעה בחיי אדם".
לשאלתו של עופר פטרסבורג, שכאמור מנחה את האירוע, האם יש חשש שעובדים הודים לא ירצו עוד להגיע לישראל בעקבות האירוע אתמול, השיב השר ארבל: "אין ספק שהאירוע הטראגי הזה לא הוסיף. הבטחנו לממשלת הודו שנגביר את האכיפה ולא נאפשר עוד עבודה באתרים כאלו. התפקיד שלנו בזמן מלחמה הוא להבטיח את הוודאות והביטחון של הממשלות הזרות ששולחות את האזרחים שלהן לישראל".
בהתייחסו לנושא המרכזי של האירוע, ולדבריהם של נציגי ענף הבנייה, אמר ארבל: "באתי לכאן כדי לשמוע בביקורת ולפתור. אני באמת מודה לכל מי שדיבר עד כה, ועל הדברים שהם אמרו, תמשיכו בביקורת, זה מדייק אותנו ומקדם אותנו. אין לי ספק שסנכרון בין הצדדים כמו שאנחנו עושים פה היום יכולים לסייע בפתרון הבעיות ועבודה משותפת. כפי שנאמר, האתגר הגדול הוא המעורבות של מספר משרדי הממשלה כשאין גוף מתכלל אחד לנושא הזה. משימת העל שלנו כעת היא לייצר את השיח הרציף, הסנכרון בין כלל המשרדים, ואנחנו נטפל בזה. יצרנו קשר גם עם שגרירים בדובאי, בגרמניה ועוד מדינות כדי לקבל מהם את המודלים שלהן להבאת עובדים זרים. בסופו של דבר, השכל לא נמצא רק אצלנו, נאמץ מה שנאמץ ונפחית בירוקרטיה. במקום שנוכל לבטל בירוקרטיה אנחנו עושים את זה".
"בנוסף", ממשיך ארבל, "גם לכוחות השוק יש הרבה מאד מה לומר. המציאות היא שיש עשרות אלפי עובדים שיכולים להגיע מחר בבוקר ולא מגיעים משיקולים של תאגידים לשמר ביקוש גבוה ולייצר מחיר. אני לא רוצה לקרוא לזה קרטל, אבל יש חלק מתאגידי כח האדם שעושים את זה. יש לייצר תחרות אמיתית, חברות כח אדם חדשות עם מוטיבציה. הפתרון לטעמי זה האצת תהליך מתן ההיתרים לחברות חדשות, חברות כח אדם חדשות שיפעלו ויביאו עובדים. חברות שיש להן אפס מכסה עם היתר להביא מאות עובדים בסופו של דבר יביאו מאות עובדים. זה הפתרון לטעמי, וצריך לעשות הכל כדי לקדם את זה", אומר השר.
"לסיכום אני רוצה לומר שאני שומע את הכאב של הקבלנים ומבין את הרצון להבאת עובדים פלסטינים, אבל חשוב להבין שאלו סוגיות שכפופות למועצת הביטחון. כשתהיה החלטה להכניס עובדים פלסטינים נדע להתמודד עם זה ולשלב אותם יחד עם העובדים הזרים. יחד עם זאת, מתבצעים בימים אלו פעולות להכשרת האוכלוסייה הבדואית והחרדית לבנייה. אני לא נותן לזה משקל רב בסוגיית המספרים הגדולים, אבל אין לי ספק שזה גם חלק מהפתרון".
"עושים פוליטיקה על הגב שלנו"
בחלק השני של האירוע ישבו על הבמה אמנון מרחב, ישראל אוזן ויהודה מורגנשטרן, מנכ"לי משרד הכלכלה, משרד העבודה ומשרד הבינוי והשיכון בהתאמה; אייל סיסו, ראש רשות האוכלוסין וההגירה; יעקב סיסו, מייסד ושותף בקרן יסודות העוסקת בליווי פיננסי בתחום הנדל"ן, וערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים.
לדברי ערן סיב, "ענף השיפוצים ממש בקריסה טוטאלית. כמו במגדל קלפים שהוציאו את הבסיס, הכל מתרסק. למה לא להוציא עובדים פלסטינים עד שיגיעו עובדים זרים? כל כוחות הביטחון בעד זה, וזה לא קורה רק בגלל שעושים פוליטיקה על הגב שלנו. תנו לנו להמשיך לעבוד, להתגלגל, להביא פרנסה הביתה. למה שתאגיד כח אדם יקח 50% קופון על הגב שלנו? אנחנו יכולים להביא את העובדים הזרים לבד, אני מוכן להביא לענף השיפוצים עובדים גם לא מקצועיים, העיקר שיבואו עובדים שירצו לעבוד וללמוד. אנשים פושטים רגל, זה יגיע חלילה להתאבדויות של אנשים והממשלה מסתכלת מלמעלה וזה לא מעניין אותה. אם אין עובדים זרים, אז תנו לנו פתרון אחר. לא קיבלנו עד היום פתרון מהמדינה".
חשבונאות לאומית: מה קורה ליזם שלקחו לו את העובדים?
יעקב סיסו, מייסד ושותף בקרן יסודות, חשף תמונה מעניינת של 'חשבונאות לאומית', כפי שהוא קרה לזה: "כמו שכולנו יודעים 50% מהאתרים לא חזרו לעבודה ומי שחזר לעבודה לא עובד בתפוקה מלאה. בוא ניקח יזם ונבין מה קורה ליזם בודד, ואז נבין מה קורה למדינה. יזם שעושה פינוי בינוי בתל אביב, הורס מאה דירות ישנות ובונה מאתיים חדשות. מה קורה ליזם כזה שלקחו לו את העובדים? נכון לרגע זה הוא צריך לשלם 5 חודשי איחור במסירת הדירות, בהנחה שמחר בבוקר מגיעים לו פועלים, מה שכמובן לא יקרה. הנזק הכספי על האיחור כולל שכר דירה לדיירים המפונים ופיצויים לדיירים החדשים והישנים על העיכוב, וזו רק ההתחלה, כי החוק מגדיל את הפיצוי ככל שהעיכוב גדל".
"בינתיים, כמובן, הוא צריך לשלם גם למנוף ולעובדים שכן יש לו. ומה עם הריבית הגבוהה על המימון שלקח? הגענו כבר ל-20 מיליון שקל מהכיס רק בדברים הישירים, מבלי שהזכרנו את זה שאם הוא בינתיים מעסיק עובדים זרים, הוא משלם כפול לעובדים האלו. 40% מתקציב הבנייה זה פועלים, נכון לרגע זה מי שיש לו פועלים והוא בר מזל הוא משלם להם 50% יותר משהיה לפני המלחמה".
"לא רק הקבלנים משלמים את המחיר, גם המדינה ניזוקה בענק כי היזם הזה לא משלם מס הכנסה, הרי הוא מפסיד כסף. הוא לא מוכר דירות, קונה פחות קרקעות. נתונים מראים כי בחמישה החודשים האחרונים מנהל מקרקעי ישראל מכר קרקעות בשווי של מיליארד שקל. בתקופה המקבילה בשנה שעברה נמכרו קרקעות בשווי תשעה מיליארד שקל. רק מע"מ על הדירות שלא יימכרו זה 3 וחצי מיליארד שקל שיהיו חסרים לקופת המדינה. תקציב המדינה עולה, ההכנסות יורדות והממשלה מתעסקת בפוליטיקה. אנשים צריכים להתפרנס".
"75% מהקבלנים אומרים שהם מעדיפים לחכות לפלסטינים"
יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, הגיב ראשון על דבריהם, ואמר כי "הפלסטינים זה לא רק שאלה של אם צריך להכניס או לא צריך. עשרות קבלנים אמרו לי באופן אישי שהם ממשיכים לשלם מדי חודש לעובדים הפלסטינים בשטחים ולמנהלי העבודה כדי לשמר אותם. 75% מהקבלנים אומרים שהם מעדיפים לעבוד עם פלסטינים, הם מכירים אותם ולא רוצים את העובדים ההודים. טוענים שהם מעדיפים לחכות שיכניסו את הפלסטינים. בסופו של דבר, זו צריכה להיות עבודה משותפת, והקבלנים צריכים להבין שאם אנחנו הולכים על ההודים זה תהליך שלוקח זמן ודורש גם היענות מצידם. אנחנו ממיינים כעת קרוב ל-20 אלף עובדים הודים שיכולים להגיע, וכוחות השוק יקבעו את הגעתם. השאלה אם הם יכולים להתחרות במחיר של העובד הפלסטיני. בסוף הפתרון הוא תמהיל, לא צריכים רק פלסטינים ולא רק עובדים זרים, אסור להסתמך על אף צד".
אייל סיסו, ראש רשות האוכלוסין וההגירה, המשיך את מורגנשטרן, ואמר כי "צריך להבין שאנחנו לא חוסמים. זה נכון שבשורה התחתונה לא הגיעו מספיק עובדים, אבל כן נעשו צעדים מקלים. לדוגמה, אישרנו שני תנאים בלבד להבאת עובדים: בדיקות רפואיות ותעודת יושר. בהודו לוקח יומיים רק להוציא את הדברים האלה. בנוסף, צריך להבין שעובדים הם בני אדם, זה לא מיונים וישר לזרוק אותם על המטוס, הם צריכים גם זמן לסדר דברים, יש להם משפחות וילדים, הם צריכים להתכונן לעזיבה. האירוע שקרה אמש זה עוד מכשול, דיברנו בלילה עם השגרירים ההודים והתאילנדים והם חוששים עכשיו לשלוח עובדים. יש פה בני אדם מאחורי הסיפור הזה, ואם המדינות לא ישתפו איתנו פעולה לא יגיעו עובדים. צריך לעבוד איתם בצורה נכונה, וגם צריך לזכור שאנחנו תחת פיקוח בינלאומי לזכויות עובדים, כולם בודקים אותנו ואסור לנו לעשות דברים בפזיזות, לפרוץ את כל הגבולות ובסוף לשפוך את התינוק עם המים. חשוב לי גם לציין שיש אלפי עובדים בסרילנקה שעברו מיונים ומחכים לבוא לארץ, ואף קבלן לא מזמין אותם".
אמנון מרחב, מנכ"ל משרד הכלכלה, סיכם את הדיון ואמר כי "אני 30 שנה עוסק בתחום העובדים הזרים. אני אומר לחבריי בממשלה, בסופו של דבר הלקוחות שלנו, הקבלנים, לא מרוצים, ולכן קיבלנו ציון נכשל. הממשלה צריכה לשנות את כל הקונספציה שלה לגבי העסקת עובדים זרים. צריך לבטל את כל העניין של המכסות. השרים צריכים מחר בבוקר לכנס את ועדת השרים לכלכלה וחברה ולקבל החלטה לבטל את המכסות. אם לא נשנה את השיטה כלום פה לא יקרה. צריך להדגיש שהבאת עובדים זרים לא חוסמת תעסוקת ישראלים. לכל עובד זר שמגיע לישראל יש עוד 2 מקומות עבודה לישראלים, ואנחנו היום פועלים כדי לקדם את זה".