עיריית נתיבות וראש העיר יחיאל זוהר הגישו הבוקר (ד') עתירה דחופה לבג"ץ נגד ממשלת ישראל ומנהלת תקומה, בדרישה לכלול את העיר המרוחקת כ-8 ק"מ בלבד מרצועת עזה בין יישובי חבל תקומה. עוד מבקשים העותרים, לקבוע דיון דחוף בעתירה "נוכח הצורך הדחוף של העיר נתיבות ותושביה לקבל את המענה השיקומי לו זכאים ישובי חבל תקומה על-פי החלטת הממשלה הרלוונטית".
כזכור, מספר ימים אחרי אירועי ה-7 באוקטובר במהלכם ספגו ישובים רבים בנגב המערבי פגיעות קשות, החליטה הממשלה על הקמת מנהלת "חבל תקומה" לישובי עוטף עזה, וכן על תקצובה בסכום של 18 מיליארד שקל.
בהחלטת הממשלה שאישרה את הקמת המנהלת, נקבע כי עליה להתוות, בתוך 60 יום, תכנית אסטרטגית רב-שנתית לשיקום ולפיתוח חבל תקומה ואוכלוסייתו, תוך דגש על חיזוק החוסן הקהילתי של תושבי חבל תקומה והעיר שדרות, לרבות בתחומים חינוכיים, נפשיים, בריאותיים וחברתיים. בנוסף, קבעה הממשלה כי על המנהלת לגבש פתרונות תעסוקתיים, פתרונות דיור, הליכי שיקום, חידוש ופיתוח מאסיביים בכלל התחומים, לרבות תשתיות, חקלאות, תיירות, ביטחון לאומי, תיעוד, הנצחה ומורשת, ועוד.
אולם, לטענת העותרים המיוצגים על-ידי עורכי הדין רון צין, אסף פריאל ואוריה רועה ממשרד ארנון, תדמור-לוי, על-אף שכבר חלפו 60 יום מהחלטת הממשלה ולמרות שהם פנו לממשלה ולמנהלת בדרישה להיכנס תחת כנפי הגדרתו של החבל - הם זכו להתעלמות מוחלטת.
"זעקתה של נתיבות אשר נפגעה קשה כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, היא להשתלב במסגרת המהלך", נכתב בעתירה. "זעקה זו היא לקבלת זכות המגיעה לעותרת בדין. החרגתה או אי הכללתה של נתיבות ותושביה מההסדרים לפיתוח ולקידום יישובי חבל תקומה מתעלמת באופן בלתי סביר מהנזקים הקשים שנגרמו לעיר ולתושביה כתוצאה מהשלכות מלחמת חרבות ברזל - נזקים שללא מענה הולם, יתרחבו ויעמיקו; וכן מהפוטנציאל החיובי בשילובה של נתיבות, אשר משמשת עוגן מרחבי ליישובי האזור", הוסיפו העותרים.
מתוקף מעמדה ומיקומה, מספקת נתיבות שירותים שונים לכלל היישובים העירוניים והכפריים הסובבים אותה, לרבות שירותי חינוך, תרבות, תעשיה בריאות, רווחה ועוד. בנוסף, הפכה נתיבות בשנים האחרונות לאור מיקומה האסטרטגי והתפתחותה המאסיבית בין היתר בצל הסכמי הגג שכרתה עם הממשלה - למוקד משיכה למגורים המשמרת יחס הגירה חיובי בקצב הולך וגדל.
למרות כל אלה, נתיבות ותושביה - שגם הם נפגעו קשות בשבת של ה-7.10.24 ובשבועות לאחר מכן, הן בהיבט הפיזי והן בהיבט המנטלי, הוחרגו באופן שיטתי מהחלטות הממשלה השונות אשר קבעו מתווי סיוע ליישובים שספגו פגישות כתוצאה מהמלחמה. זאת, בעיקר משום שלפי הגדרת הממשלה, חבל תקומה יכלול את ישובי עוטף עזה המצויים בטווח של 7 ק"מ מגזר הרצועה, בעוד נתיבות ממוקמת כ-8 ק"מ משם.
על כן טוענים העותרים כי "נתיבות היא המרכז העירוני, החברתי, הכלכלי והתרבותי, עליו נשענים יישובי העוטף הסמוכים אליה", וכן כי "שיקום חבל תקומה לא יוכל להתבצע מבחינה מהותית ושלמה, ללא הכללתה של נתיבות במסגרת ההסדרים לעניין החבל. יתר על כן: הפגיעה שחוותה העיר ונתיבות ושעדיין חווים תושביה, כפי שיפורט, מחייבת את הכללתה ברשימת היישובים כנדרש."
נזכיר, כי קריטריון המרחק מרצועת עזה אליו מפנות מרבית החלטות הממשלה ואשר עומד על 7 ק"מ, נקבע כבר בשנת 2006 ביחס לטווח הירי הרקטי של ארגוני הטרור נכון לימים ההם. לטענת העותרים, "לא ניתן לשקם את הנגב המערבי כאשר מפלחים את האזור לטווחים אשר שימשו בעבר לצורך חישוב הטבת המס (שבעה קילומטר). קריטריון מרחק זה אינו יכול לשמש קריטריון הולם להגדרת יישובי חבל תקומה בשנת 2024."