עתירה לבג"ץ שהוגשה בימים האחרונים מבקשת לאפשר לקהילות הבדואיות, נחל חווה וואדי אריכא, לשמור על אורח חייהן המסורתי ולהמשיך להפעיל את מיזמי התיירות והחקלאות שלהן, כפי שעשו עד כה.
את העתירה הגישו האגודה לזכויות האזרח, עמותת במקום וארגון קשת - קהילה, תרבות וסביבה בשמם של 84 תושבים בדואים נגד שינוי 89 לתוכנית המתאר המחוזית (תמ"מ) 14/4 ושתי החלטות ממשלה, המחייבים את הקהילות הבדואיות נחל חווה וואדי אריכא להעתיק את מגוריהן ליישוב עבדה. שתי הקהילות מתגוררות במוקדי התיישבות לא מוכרים בהר הנגב מזה עשרות שנים, ומתפרנסות מתיירות ומחקלאות מסורתית במקום מגוריהן.
בעתירה טענו הארגונים, כי שינוי 89 והחלטות הממשלה כופות על שתי הקהילות לעזוב את מקום מגוריהן, וכתוצאה - גם את מיזמי התיירות והחקלאות שהם מקור פרנסתן. לטענת העותרים, החלטות אלה מפלות, אינן רגישות לייחודן של הקהילות ופוגעות בזכותן לשמר את מורשתן ותרבותן.
עוד נטען בעתירה, כי הן התקבלו בהתבסס על תשתית עובדתית שגויה וחרף אי הסכמתן של הקהילות. העתירה הציגה חלופה שמציעים התושבים, שתכבד את רצון הקהילות, את מורשתן ואת צורכיהן. בבסיסה הדרישה לתיקון התוכנית באופן שיאפשר לשתי הקהילות להיוותר כשתי שכונות מרוחקות מהכפר עבדה, הכוללות מוקדי חקלאות ותיירות בדואיות מסורתיות ומבוססות על חיי קהילה.
בעתירה מתוארת בהרחבה הפליה שיטתית ומתמשכת של המדינה בתכנון יישובים יהודיים לעומת יישובים בדואיים בנגב. כך, בין היתר, על תושבי הנגב הבדואים חלים עקרונות תכנון המצמצמים הקמת יישובים וטענות על הקושי להנגיש שירותים ליישובים קטנים, בעוד שרבים מהתושבים היהודים בנגב מתגוררים ביישובים שמספר תושביהם קטן מאוד, ושחלקם אף הוסדרו בדיעבד אף על פי שהוקמו ללא אישור. כמו כן העותרים עומדים על התעקשותן של המדינה ורשויותיה להמשיך לתכנן את היישובים הבדואים בשיטה יחידה, שהוכיחה את כישלונה לאורך השנים, ושלפיה מרכזים מספר קהילות בדואיות ביישוב אחד, בצפיפות, ללא התחשבות בצורכי האוכלוסייה ותוך הריסת המבנה השבטי של הקהילות, וכך גוזרים עליהן לחיות בעוני ובאבטלה.
"מדובר בשני מקבצים בדואיים בלתי חוקיים שפלשו לאדמות מדינה"
מתנועת רגבים העוסקת בקידום מדיניות קרקע ציונית, נמסר בתגובה: "מדובר בשני מקבצים בדואיים בלתי חוקיים שפלשו לאדמות מדינה ולשטחי אש של צה"ל סמוך למצפה רמון. תצלומי אוויר מוכיחים כי במקום לא היתה התיישבות בדואית פני הקמת המדינה ובעשרות השנים לאחר מכן. הפלישה המסיבית לאזור החלה רק בתחילת שנות ה-2000, ולפנים משורת הדין החליטה המדינה להקים לכלל הפולשים לאזור זה יישוב קבע מוסדר, בתחום המקבץ הגדול "עבדה" - תוך מתן מגרש מפותח, חינם אין כסף, לכל בית אב, ופיצוי כספי על הבניה הבלתי חוקית".
"הקמת היישוב החדש נידונה והתקבלה בכל מוסדות התכנון ותוקפה בהחלטות ממשלה. ההסדרה תאפשר איכות חיים לתושבים ולדורות הבאים - ותחזיר את הקרקע לידי המדינה. כל טענה אחרת הינה זריית חול בעיני הציבור, והמשך הניסיון להשתלט על קרקעות הנגב".