קשה כבר לעקוב אחרי כל תוכניות הדיור של הממשלה אבל מה שבולט בכל התוכניות שהוצגו בעשור האחרון וגם בתוכנית שאתמול הציגו לנו שר השיכון ושר האוצר זה שהממשלה מייצרת תוכניות שלא מותאמות בכלל לצרכים של האזרחים ואפילו מתעלמת מהם במכוון כשהיא מציגה פתרונות לא רלוונטיים.
במשך שנים כבר עולה תכנית ועוד תכנית שמיועדת לטפל במשבר הדיור, אבל באף אחת מהתוכניות אין התייחסות לציבור שהוא חסר דירה, ולכן אין התאמה בין ההצהרות של הפוליטיקאים לבעיות שאיתם מתמודד הציבור. לא מספיק ואפילו מגמתי לדבר על מחסור בהיצע בלי לדבר על איזה היצע מדובר ועבור מי ההיצע החדש הזה מיועד. לדוגמה דירות יוקרה ב-4 מיליון שקל לא חסרות בישראל וגם לא דירות מוזלות באזורים ללא תעסוקה ותחבורה, אבל דיור ציבורי או דירות להשכרה במחיר מוזל ומפוקח במרכזי הערים אכן חסרות וחסרות הרבה, ולכן חשוב והכרחי לבחון בנוסף לחוסר בהיצע גם מה הביקוש והצרכים האמיתיים של האזרחים.
לדברי דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי. "הייתי מצפה שבתקופת מלחמה הממשלה בראש ובראשונה תנסה לחשוב על הצרכים של כל האוכלוסייה שנפגעה לפני שיוצאים עם תוכנית לתקשורת. המלחמה יצרה בישראל לחץ עצום של צורך בדירות לשכירות רגילה ושכירות בפיקוח, דירות ציבוריות, ודירות מוזלות במרכזי הערים הגדלות עבור אותן משפחות שפונו מבתיהם ואין להם שום סיכוי לרכוש דירה ומתקשות לעמוד בתשלומי שכירות. בפועל בתוכנית שמציג משרד השיכון אין שום טיפול באף אחת מהבעיות האלה לא בבעיות הדירות בשכירות לא בהגדלת היצע הדירות במרכזי הערים הגדולות, ולא בפיקוח ובסיוע ישיר למשפחות שפונו מבתיהם. בתוכנית אין אפילו ניסון לחשוב על מיגון מחדש של עשרות אלפי דירות ציבוריות שאין בהן מיגון הולם או בכלל בכל הדירות הלא ממוגנות שגרמו בין השאר לפינויים הגדולים מהדרום והצפון".
"אף אחד לא סופר את המשפחות שאינן יכולות לשלם שכר דירה"
עם זאת, המלחמה היא לא הסיבה היחידה שבגללה יש לבחון צרכים לפני שיוצאים עם תוכניות גרנדיוזיות לתקשורת, וכבר לפני המלחמה בלט הפער בין התוכניות הממשלתיות לצרכים של האזרחים בשטח. העובדה שחיים בישראל כבר שנים ארוכות למעלה מ-30,000 משפחות שממתינות לדיור ציבורי לא באה לידי ביטוי בתוכנית הדיור של הממשלה ועל המחסור בהיצע הספציפי הזה של דירות ציבוריות אין מענה באף אחד מתוכניות הממשלה.
אף אחד גם לא סופר את 185,000 המשפחות שאינן יכולות לשלם אפילו שכר דירה ותלויות בסיוע זעום בשכירות שמעניקה המדינה, וגם עבורן אין שום הגדלה או טיפול בבעיית היצע הדירות שרלוונטיות עבורן. אותן משפחות הן בדיור הציבורי והן אלה שקיבלו סיוע בשכר דירה לא יכולות לרכוש דירה במחיר למשתכן ולא יכולות לרכוש דירה ב-800 אלף שקלים בפריפריה גם בחלומות הכי טובים שלהם, ולכן כל התוכניות של הממשלה בכלל מתעלמות מהציבור הזה.
"בושה שגם בתכנית הזאת של האוצר ומשרד השיכון אין שום יחס למאות אלפי משפחות שרק יכולות לחלום על רכישת דירה ובקושי עומדות בתשלומי השכירות" אומר גיגי. "בישראל חסרות עשרות אלפי דירות ציבוריות ביחס לכמות הדירות באירופה והממשלה ממשיכה להזניח ולחסל את הדיור הציבורי. גם המודלים לשכירות ארוכת טווח של הממשלה קרסו, ולכן מסיבת העיתונאים של אתמול היא פשוט בדיחה כי אין בה שום ניסיון להתמודד עם הבעיות האמיתיות של הציבור".
"בחינה של התוכנית מציגה לנו ניתוק מוחלט של הפוליטיקאים מהצרכים של דיור בקרב הציבור הישראלי והיא נועדה כנראה אך ורק ליחסי ציבורי של שר האוצר ושר השיכון. תכנית דיור אמיתית בתקופה הקשה הזאת צריכה להכיל את מכלול הצרכים ולהציג מכלול של פתרונות עבור כל הבעיות אלה שהתעוררו במלחמה ואלה שמלווים אותנו כבר שנים רבות", מסכם גיגי.