ושוב, בפעם האלף ואחת, תכנית דיור ממשלתית מוצגת במסיבת עיתונאים בומבסטית עם שלושה שרים והצהרות בלי סוף: דירות לזכאים בלא יותר מ-800 אלף שקל עם עדיפות למילואימניקים בפריפריה, בגליל ובנגב בעלות מיליארד שקל, קרקעות משלימות להתחדשות עירונית עליהן מדברים כבר שני עשורים בלי שבשטח משהו זז, מגה הסכמי גג, מתן ערבות מדינה לחברות בנייה בקשיים להפחתת דרישת הבנקים לפריסייל של דירות (בסכום מצומצם למדי) ועוד ועוד ועוד.
הבוננזה: 2 מיליארד שקל נוספים לתכנית ארבע רגליים - 1. ריכוז מאמץ להוספת ידיים עובדות; 2. האצת חסמים ברשויות מקומיות, תוך צעדים לעידוד בניה בקרב ראשי ערים; 3. סוגיות מיסויות להאצת הבניה בקרב הקבלנים; 4. האצת הבאת העובדים הזרים תוך גמישות בהיתרי עבודה.
מצד שני - כמו תמיד, הבטחות בשמיים. שלושה שרים (האוצר, השיכון והפנים) הודיעו מעכשיו לעכשיו על קיום מסיבת העיתונאים סביב תכנית דיור "חדשה" לציבור לשנת 2024. שר השיכון גולדקנופף מכריז: "היסטוריה בישראל, לכולם תהיה קורת גג ראויה", ושוב מצהירים, כמו בפעם הראשונה, כי המטרה המרכזית היא להוריד את מחירי הדיור ולהגדיל היצע דירות.
שר האוצר סמוטריץ' אומר: "שלושה שותפים התאחדו פה - הקרקע, התכנון והתקציב. הממשלה עוברת את המלחמה בצורה טובה. השקל מתחזק ואינפלציה בטווח יעד. הגדלת תקציב תהיה לתחומי הנדל"ן, היי טק ותעסוקת חרדים".
ומה עם הדברים שלא נאמרו?
למרות ההכרזות, הרבה סעיפים חשובים נשארו בחוץ. החשוב ביניהם הוא הפחתת מס הרכישה על דירות כדרישת הקבלנים, שאכן יכול להניע מחדש ומהר את פעילות הענף סביב המשקיעים דווקא שיכולים להוות קטר לא בתוכנית.
"מס הרכישה יישאר בשיעור הגבוה היום במטרה להרחיק משקיעים ולשמור על ירידה במחירי הדירות. מס רכישה יישאר על כנו", אומר מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, במסיבת העיתונאים.
גם שינוע עובדים זרים למדינה מקרטע. ענף השיפוצים והתשתיות על סף פשיטת רגל. אין עובדים לתשתיות, אין עובדים לשיפוצים, אין שום הסדרה של הטסה בכמויות. ממשיכים בהודו להחזיק אנשים שבועות בגלל נוהל דפוק לביקור של שוטר בבית העובד (איפה נשמע דבר כזה?).
מי בכל זאת ייהנה מהתכנית הממשלתית הגדולה?
התכנית הממשלתית, בעלות 1.1 מיליארד שקל - היא תכנית שתהנה ממנה בעיקר האוכלוסייה החרדית במחיר מטרה. זאת, יש לציין, בנוסף גם למילואימניקים שמקבלים הטבות משמעותיות.
היקף הבניה הגדול ביותר היום של אלפי דירות בשכונות מגה רוויות מתוכננות היום בנוף גליל, ירוחם, דימונה, עמנואל, נתיבות, אופקים, עפולה, שדרות, מגדל העמק, ערד, קרית שמונה וכנראה גם אשקלון וצפת. ההתיישבות הזקוקה היום לזריקת מרץ יותר מכל בפריפריה הצפונית והדרומית תהנה פחות מזה.
נציין כי זו תוכנית ללא שקיפות וללא קריטריונים ברורים - סעיף 14 להצעת החלטת הממשלה בעניין 'תכנית ממשלתית לתמרוץ והאצה של ענף הנדל"ן והבניה למגורים' עוסק בהעברת תקציב בהיקף חסר תקדים - 1.1 מיליארד שקל - לשורה של יישובים אשר אינם ידועים ואינם גלויים לשרי הממשלה.
מי קובע את צפי השיווק? מה הם היישובים העירוניים הללו? האם מטולה כלולה? האם יישובי המצפים הגוועים כלולים? האם ירוחם כלולה? והרי אלו הם יישובים בעדיפות לאומית. ויודגש: כבר כיום הם זכאים - היישובים העירוניים - לסבסוד 50% מהוצאות הפיתוח ולקרקע כמעט בחינם (רכסים: 90% הנחה מול מחיר שומה).
יש לסמן במקביל את היישובים - כולל הערים הכלולות באזורי עדיפות לאומית א1 ו א2 שאינן זכאיות לסבסוד זה. הקריטריון של מכרז שנכשל - הוא תמוה; האם הכוונה היא למכרז שנכשל ברכסים? יוזכר כי כבר ניתנו הנחות משמעותיות בעלויות הפיתוח במכרזים במגזר העירוני (ביטול רכיבים שהועמסו בפיתוח ובוטלו).
לאור ההיקף התקציבי האדיר הכלול בסעיף 14 והעדר פירוט כלשהו באשר לזכאי תקציב זה בדברי ההסבר - רב הנסתר על הנגלה.
"אין כאן אף לא כלי אחד שיהווה גיים צ'יינג'ר"
בתגובה לתוכנית הממשלה להאצת ענף הבנייה מסר נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו: "ישנן כמה החלטות חשובות וטובות במסגרת שהציגה הממשלה כמו סבסוד הוצאות פיתוח בעיקר בפריפריה, קרקעות משלימות להתחדשות עירונית, מתן ערבות מדינה לחברות בנייה בקשיים להפחתת דרישת הבנקים לפריסייל של דירות (בסכום שיש להגדיל מאוד) ועוד. יחד עם זאת, אין כאן אף לא כלי אחד שיהווה גיים צ'יינג'ר למצב הקשה אליו נקלע הענף לאחר שביעי באוקטובר. קראנו לממשלה להפחית את מס הרכישה על דירות, שאכן יכול להניע מחדש ומהר את פעילות הענף והיא החליטה שלא להחליט, הצגנו לממשלה תוכנית להבאת עשרות אלפי עובדים במהירות שכמעט כולה נחסמה עכשיו. המחסור בעובדים הוא קריטי ונדרשת לו תוכנית סדורה שצריך להוביל גורם ממשלתי מתכלל אחד. אנחנו למודי ניסיון ויודעים שגיוס עובדים זרים רק על ידי מדינות המוצא שלהם לא יספיק בעת הזאת. בנוסף, ההחלטה לקבוע קיזוז עובדים זרים אם יוחזרו הפלשתינים ימנע בפועל גיוס זרים מיידי והרי ברור שממילא נזדקק לעוד עובדים ואם יוחזרו פלשתינים בעתיד לעבודה בישראל - נצטרך גם אותם".
"לכן, יש להרחיב את מסלול גיוס העובדים הזרים בשיתוף פעולה עסקי של תאגידי כוח אדם ישראליים וזרים שמוכיח את עצמו כמהיר ואיכותי. משרד המשפטים צריך לעשות את עבודתו ולפקח על תאגידי כוח האדם שהממשלה היא שמובילה אותם. בנוסף, למרות דרישות חוזרות ונשנות שלנו, התעלמה הממשלה מהצורך בגיוס עובדים זרים גם לתחומי התשתיות והשיפוצים, שזקוקים ל-10,000 עובדים כל אחד, במקום הפלסטיניים. טוב תעשה הממשלה אם תשוב היום לשולחן הדיונים ותקבע מיד כללים שישחררו את החסמים שהיא עצמה יצרה ועומדים למנוע מענף הבניה לשוב לתפוקות שנדרשות ממנו לעוד הרבה מאוד זמן. זמן שכבר אין לנו", מסכם סרוגו.
"נתבע את מדינת ישראל פיצויים על הנזקים הכספיים לקבלני השיפוצים"
בתגובה להצגת תכנית הדיור הממשלתית, ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, הודיע כי הוא מתכוון לתבוע את מדינת ישראל פיצויים על הנזקים שנגרמו לקבלני השיפוצים.
סיב טוען כי "מדינת ישראל ממשיכה לחדש רישיונות עבודה של עובדים פלסטינים ומצפה שאנחנו, קבלני השיפוצים, נבטל את רישיון העבודה ובכך העובד יוכל לתבוע מהקבלן פיצויים. לענף השיפוצים נגרם נזק של 2 מיליארד שקל בכמעט ארבעה חודשים בהם לא הצליחו קבלני השיפוצים לקבל עבודות ולא הצליחו לסיים עבודות ישנות".
"מדינת ישראל מחויבת למצוא פתרון מיידי לענף השיפוצים במידה ואין פתרון מדינת ישראל חייבת לפצות את קבלני השיפוצים על אובדן הכנסות והפסד כספי", מסכם סיב.