בתום שנת האבל על מות אביו הקשיש (94), ביקש תושב גני-תקווה להוציא צו ירושה, שיחלק שווה בשווה את עיזבון ההורים בינו ובין ארבעת אחיו, ובכלל זה עזבון קרקע של דונם שהייתה בבעלות אביו.
להפתעתו, כאשר ביקש לרשום את זכויות האחים על קרקע שהייתה בבעלות אביו - התברר לו, כי אחד מאחיו החתים את האב המנוח על תצהיר מתנה עוד בשנת 2012, לפיו מחצית מהשטח תוענק לאותו אח ולאשתו. קרקע המריבה משתרעת על פני שטח של כ-1,000 מ"ר (דונם אחד), ושוויה נאמד במיליוני שקלים.
על פי הנטען, האח ביקש לנכס לעצמו ולאשתו מחצית מהקרקע ובאשר למחצית השנייה, הוא וארבעת אחיו האחרים יתחלקו באופן שווה (קרי האח ביקש לנכס לעצמו כ-600 מ"ר, כלומר 60% מהקרקע).
עקב התגלית, פנה אחד האחים למשרד עורכי הדין סטרול חלפון ושות', ובאמצעותו הגיש תביעה לביטול תצהיר המתנה ולפירוק השיתוף נגד האח ואשתו.
כך התבצע ניסיון המחטף
האח התובע סיפר כי כארבע שנים לאחר מות אם המשפחה, בגיל 83, הלך לעולמו גם האב (בשנת 2018). בעשור האחרון לחייו, כך נטען, מצבו הבריאותי של האב הידרדר עד מאוד, רפואית ותפקודית, עד שהפך לסיעודי לחלוטין, וטופל על ידי מטפל סיעודי צמוד. בשנות חייו האחרונות, שלושה מחמשת בניו של האב, התגוררו עימו בביתו, טיפלו וסעדו אותו.
לדברי עורכי הדין חלפון וסטרול, האח הנתבע הגדיל לעשות, ומעבר להחתמת האב על הסכם מתנה, החתים גם את אמו, שאז עוד הייתה בין החיים, על מכתב הסכמה, שבו היא מאשרת ומסכימה להעביר את מחצית מהשטח לו ולאשתו.
לטענת עורכי דין, אם המשפחה הוחתמה על הסכמתה שלא כדין, בשל מחלות נפש בהן לקתה. בשל כך, נטען, כי לא הייתה לאם כשרות משפטית לחתום על המסמכים שהוגשו לה, ועל כן הסכמתה לעסקת המתנה אינה חוקית.
על פי הנטען, גם החתמת האם ע"י האח הנתבע, נעשתה ללא ידיעתם או הסכמתם של איש מאחיו. לדברי עורכי הדין חלפון וסטרול, אותו אח ניצל את מצבם הרפואי הבעייתי של הוריו, גילו המופלג של האב (מעל 90) ואת מצבו הבריאותי והמנטלי שהדרדר עד כדי נעדרות של כשרות משפטית.
על פי התביעה, העברת הזכויות במתנה לאח הנתבע ולאשתו נעשתה מבלי שהאב היה מודע למעשיו, ועל פניו, נראה, כי גם החתימות על גבי המסמכים אינן חתימות האב, ואם אכן אלה חתימותיו, הרי שצורתן מעידה על חוסר כשירותו בעת החתימה על מסמכי המתנה.
עוד, על פי הנטען, האח הנתבע לא הספיק להשלים את רישום מחצית מהשטח על שמו ועל שם אשתו, ועל כן נרשמה הערת אזהרה בלבד על הקרקע, ולפיכך, העסקה לא הסתיימה ברישום כפי שהדין מחייב.
לדברי עורכי הדין, האח הנתבע אף הגדיל לעשות, ובאחד מימי השבעה על מות האב, אף הביע את הסכמתו לחלוקה שווה של הזכויות בנכס בין האחים, מבלי להסגיר דבר וחצי דבר על המחטף אותו ביצע.
מה החליט בית המשפט?
בתביעה ביקשו עורכי הדין חלפון וסטרול מבית המשפט לענייני משפחה לתת פסק דין הצהרתי, לפיו תצהירי המתנה בטלים ומבוטלים ולפיכך הערת האזהרה שנרשמה בלשכת רישום המקרקעין לטובת הנתבע ואשתו בטלה ומבוטלת. כמו כן, ביקשו עורכי הדין להורות לרשם המקרקעין בטאבו על רישום חדש של הזכויות בנכס בחלקים שווים בין חמשת האחים, כמפורט בצו הירושה.
בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו, שבחן את המסמכים הרפואיים הרבים אודות מצבם של ההורים טרם מותם. בחוות דעתו הביע המומחה תמיכה מוחלטת בטענותיהם של עורכי הדין וקבע, כי האב המנוח לא היה כשיר משפטית בעת שחתם על תצהיר המתנה. עוד, קבע המומחה כי גם האם לא הייתה כשירה לחתום על שום מסמך התומך בעסקה הזו ובכלל.
על רקע קביעת המומחה, הגיעו הצדדים להסדר פשרה, לפיו האח הנתבע ואשתו יבטלו את עסקת המתנה בינם לבין האב המנוח. עוד, נקבע בהסדר הפשרה, כי עורכי הדין חלפון וסטרול ימונו לכונסי נכסים, שיפעלו לפירוק השיתוף בנכס באמצעות מכירתו לכל המרבה במחיר ולחלוקת התמורה בין חמשת האחים.
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה אישר לאחרונה את הסדר הפשרה ונתן לו תוקף של פסק דין.