הסיוע לנפגעי המלחמה לא יכול לבוא על חשבון האנשים החלשים ביותר

אתמול (ג') התקיים דיון בועדת הפנים בכנסת בנוגע לבקשת שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, להקל על זכאות לדיירים ממשיכים בדיור ציבורי למשפחות שכולות ולמשפחות החטופים.

מדובר בתיקון לחוק הדיור הציבורי שיאפשר לבני משפחה של אנשים שנפגעו ב-7 באוקטובר, נרצחים וחטופים, שהיו זכאים לדיור ציבורי וכבר אינם מתגוררים בדירה, לקבל זכאות אוטומטית למגורים בה. התיקון, שיזם שר השיכון, נועד להקל על משפחות שנמצאות בהליכי הכרה ויש סכנה שיפונו מביתם.

כפי שאתם בטח מתארים לעצמכם, מדובר במשפחות בודדות. גם יושב ראש הוועדה והייעוץ המשפטי הביעו תמיהה על הצורך להביא חוק כל כך מצומצם, שבמקרה הטוב יביא סיוע לשלוש משפחות, ובמקרה הרע ייצור אפליה פוגענית אפילו בין נפגעי איבה שנפגעו בתחילת המלחמה לכאלה שנפגעו בהמשך המלחמה, ובכלל בין נפגעי האיבה לאנשים החלשים בחברה הישראלית, עליהם חוק הדייר הממשיך כבר לא תקף מאז 2009. אם לא די בכך שכותבי החוק רומזים שאת הזכויות לדייר ממשיך צריך לקנות בדם, אז החוק עצמו גם עושה הבחנה בין דם הנפגעים בצורה צינית ופוגענית.

משרד השיכון מבין היטב, כבר תקופה ארוכה, שיש בעיה של דיירים ממשיכים בדיור הציבורי ולכן היה צריך לעשות תיקון של החקיקה שהתקבלה בשנת 2009 דרך חוק ההסדרים שבעצם רוקנה את החוק מתוכן. באמצעות תיקון "מינורי", שאומר שהזכאות לדייר ממשיך תהיה מותנית בזכאות לדיור ציבורי של אותו דייר, הצליח משרד האוצר להוציא עשרות אלפי משפחות עניות שהיו אמורות לקבל את הזכאות לדייר ממשיך ממעגל הזכאות והותיר אותם ללא בית.

חמור מכך, התיקון שנעשה בין לילה בחוק ההסדרים בצורה לא דמוקרטית וללא דיון, הוביל לכך שגם אנשים שחיים עשרות שנים בבית ילדותם הפכו להיות "פולשים" בבתים שלהם ונפתחו נגדם הליכים משפטיים. משרד השיכון ומשרד האוצר פינו אלפי משפחות מהבתים שלהם ונישלו אותם מקורת הגג שלהם בעקבות תיקון שמעולם לא היה עליו דיון וחברי הכנסת שהצביעו בעד חוק ההסדרים אפילו לא ידעו שהם חתומים על עשרות אלפי פינויים של קשישים, אימהות חד הוריות, ונכים לרחוב.

בדיון אתמול הצדיקו במשרד השיכון ובמשרד המשפטים את החוק שהביאו לוועדה בכך שאין מספיק משאבים, ולכן מביאים חוק כזה מצומצם כדי לא לפגוע בממתינים האחרים. הגדילה ראש נציגת משרד המשפטים שאמרה בדיון כי אין מספיק דירות והרחבת החוק תוביל לפגיע בזכויות של הממתינים לדיור ציבורי.

נציג משרד השיכון שנכח בדיון חיזק את דבריה ואת ההצדקה להביא חוק מצומצם, וטען שהחוק נובע מהצורך לסייע לנפגעים תוך שהוא מתעלם מההפליה בין דם לדם כפי שעלה מדברי חברי הכנסת שנכחו בדיון כולל מנהל הוועדה, חבר הכנסת יעקב אשר, שאמר שהוא אינו יודע איך להסביר למה נפגע כזה במלחמה יקבל ואחר לא.

"טיעון המחסור בדירות עולה כמעט בכל דיון שמקיים משרד השיכון על דיור ציבורי וכך מצדיקים במשרד השיכון כל פגיעה ושלילת הזכויות של הדיירים", אמר דני גיגי מנכ"ל פורום הדיור הציבורי. "הטיעונים של משרד השיכון ומשרד המשפטים הם פשוט עלבון לאינטליגנציה, האם עולה על הדעת שמשרד הבריאות יגיד לחולים כרוניים שיש תרופות רק לנפגעי איבה? האם יתכן שמשרד החינוך יחליט שרק נפגעי איבה יקבלו חינוך חינם והשאר לא? והרי ברור שמשרד השיכון ומשרד האוצר מוליכים את הציבור שולל, כי המחסור בדיור ציבורי הוא בראש ובראשונה בגלל מדיניות מכוונת של חיסול הדיור הציבור, שבאה לידי ביטוי בכך שהם לא רוכשים דירות ולא בונים דירות כבר עשרות שנים", הוסיף גיגי.

אכן ניתן לראות שיש בעיה גדולה בהגדלת המלאי ומשרדי השיכון והאוצר נוקטים במדיניות של גרירת רגליים כבר שנים ארוכות בכל הנוגע להגדלת המלאי. בשני העשורים האחרונים משרד האוצר ומשרד השיכון אכן רוכשים מעט מאוד דירות, וויתרו לחלוטין על תכנון ובניה של דיור ציבורי חדש. משרד האוצר יצא נגד תכנית הענק לשיקום הדיור הציבורי של השר יואב גלנט "לגור בכבוד" שקבעה שצריך להגדיל את המלאי ב-7200 דירות ציבוריות כל שנה והצביע הן על משאבים כלכליים ותכנוניים לביצוע של המשימה.

באוצר גם בלמו כל בניה חדשה של דיור ציבורי דרך תכנית מחיר למשתכן, למרות שהתקבלה החלטה חד משמעית בראשות מקרקעי ישראל על הקצאה של 7% דיור ציבורי מכל בניה חדשה. ואם לא די בכך רק בשבוע שעבר נחשף בוועדת העלייה והקליטה שמשרד האוצר ומשרד השיכון שהבטיחו לפני שלוש שנים תקציב לרכישת 1700 דירות רכשו מהכספים האלה רק 100 דירות כאשר בסוף השנה כל הכספים האלה עשויים לחזור למשרד האוצר מבלי שתהיה אפשרות להשתמש בהם שוב. חשוב לציין שעל פי כל נתונים הבינלאומיים חסרים בישראל עשרות אלפי דירות ציבוריות כאשר בישראל פחות מ-2% מהדירות הן דירות ציבוריות ובאירופה הממוצע הוא 12%.

"זה לא חכם, לא הגיוני ולא מוסרי להאשים את חוק דייר ממשיך במחסור, או את חוק הדיור הציבורי ועדיף שבמקום להעניש את הדיירים ואת חסרי הדירה באמצעות הקשחת הקריטריונים לזכאות ושלילת הזכויות שלהם יציגו במשרד השיכון ובמשרד האוצר תכנית אמיתית לשיקום הדיור הציבורי", מסכם גיגי.