לאחרונה קבע בית המשפט המחוזי מרכז פסק דין חשוב, שמשפיע על כל אזרח במדינת ישראל: בעלים של 4 דירות בפתח תקווה יקבל פטור מחיובי ארנונה רטרואקטיביים, מאחר שהעירייה לא השיבה בזמן להשגות שהגיש, ולכן יש לראות אותן כאילו התקבלו; בהחלטה חשובה זו, בית המשפט מבהיר לעיריות - בדיוק כמו שלאזרח יש לוחות זמנים שהוא נדרש לעמוד בהם (90 יום הגשת השגה למנהל הארנונה ועוד 30 יום לוועדת הערר), גם לעירייה ישנם זמנים שהיא צריכה להשיב. אם לא תעמדו בלוחות הזמנים, טענות האזרח יתקבלו ללא בדיקה.
בימים אלה שולחות העיריות לבעלי עסקים ודירות את תלושי הארנונה לשנת 2024. מי שרוצה לערער את שומת הארנונה מסיבה כלשהי (שטח שגוי, סיווג לא נכון וכו') עומד לעבור דרך חתחתים ארוכה וסבוכה שמהר מאוד מוציאה לו את הרוח מהמפרשים, כיוון שברוב מוחלט של המקרים ועדת הערר תדחה את ההשגה וערעור על כך לבית משפט עולה לא מעט כסף ודורש התעסקות מתישה.
מרבית הציבור לא יודע שלמנהל הארנונה עומדים 60 ימים להשיב להשגה וכי חוק הארנונה קובע כי אם הוא לא יעשה כך, הדבר ייראה כאילו החליט לקבל את ההשגה. במקרה הספציפי שנדון, עיריית פ"ת איחרה בסך הכל ביומיים, אולם בית המשפט קבע כי הצדק אם האזרח, גם אם מדובר "באיחור קל", לדבריו.
"בית המשפט פסק באומץ רב כשהוא מעביר מסר ברור לרשויות המקומיות"
לדברי עו"ד מוטי איצקוביץ, שותף מייסד במשרד כץ, גבע, איצקוביץ (KGI) העוסק במיסוי מוניציפלי, "בית המשפט פסק באומץ רב כשהוא מעביר מסר ברור לרשויות המקומיות שהחוק חל גם עליהן ונדרשת מהן אותה אחריות של עמידה בזמנים כפי שהיא דורשת מהאזרח. כל מי שמכיר את הנושא של הגשת השגה על גובה הארנונה , מודע לכך שבעל הנכס עובד דרך חתחתים ולרוב, כשהוא כבר בוחר להגיע עד לבית המשפט, הוא עושה זאת בשארית כוחותיו, אחרי הבירוקרטיה שעבר ברשות המקומית. רק בודדים, שידם משגת, מערערים לבית המשפט".
"בתי המשפט ערים לכך שהשיטה הקיימת מיטיבה מאוד עם הרשות המקומית, ומקפחת מאוד את בעלי הנכסים, לכן, בצדק, הקפיד בית המשפט להעביר מסר ברור לעיריית פתח תקווה שהחוק לא יהיה גמיש יותר רק בגלל שמדובר ברשות ציבורית. אין ספק, כי נדרש שינוי שיהפוך את הליך ההשגה לאפקטיבי וקל יותר עבור האזרח ובעיקר להוגן יותר. ראוי שהמחוקק יבצע שינוי בנושא ויצמצם את השלב הראשון של הגשת ההשגה לטופס סטנדרטי ופשוט שיוגש למנהל הארנונה, בו תפורט אי ההסכמה לחיוב ובמקביל ניתן יהיה לערער עליה באותו המעמד", ממשיך עו"ד איצקוביץ.
"בשולי הדברים, אולי צריך לבחון את הקמתו של גוף בלתי תלוי במקום ועדות הערר במתכונתן הנוכחית - גוף שימנה בעצמו את ועדות הערר השונות, יקבע קריטריונים ברורים, יתקצב את עבודת חברי הוועדה הממונה ויפקח על עבודתם. צריך לקבוע שוועדות הערר לא יישבו בבניין הרשות המקומית, וזאת בשל החשיבות של מראית עין ועל מנת למנוע תופעה של "פמיליאריות" יתר בין חברי הוועדה לבין נציגי הרשות המקומית", מסכם עו"ד איצקוביץ.