היסטוריה על הגבול הצפוני: הוועדה למתחמים מועדפים לדיור אישרה היום (ה') תכנית להקמת שכונת מגורים בת 1,300 יח"ד בכפר רג'ר הממוקם על הגבול בין ישראל ללבנון - קו הגבול בין שתי המדינות נמצא במרכז הכפר.
הותמ"ל כאמור אישרה את התכנית בתום דיון בהתנגדות של רבים מתושבי הכפר, שהסתייגו מהקצאת שטחים נרחבים להקמת חיץ בטחוני. הוועדה קבעה בהחלטתה כי: "מדובר בתוכנית חשובה אשר מספקת אפשרויות דיור נוספות לתושבי הכפר אשר חווים מצוקת דיור גדולה".
כפר רג'ר הוא שונה בנוף הישראלי. היחיד שתושביו עלאווים (זרם באסלאם). הוא סופח לישראל לאחר מלחמת ששת הימים. לאחר הנסיגה מלבנון, בשנת 2000, הכפר נחצה למעשה בין ישראל ללבנון, והכניסה אליו נאסרה למעט לתושביו. רק בשנה האחרונה הותרה הכניסה מחדש לכפר הייחודי.
למרות מצוקת הדיור, התושבים מתנגדים להרחבת הכפר
נוכח מצבו הייחודי, סבלו תושבי הכפר ממצוקת דיור חריפה. תושבי הכפר, המונה 2,900 תושבים, מתגוררים ב-500 יח"ד בלבד, דבר הגורם לצפיפות קשה. לאחר שנים רבות שבהן לא קודמו תכניות בכפר, יזם משרד הבינוי והשיכון תכנית להקמתה של שכונת מגורים בהיקף של כ-1,300 יח"ד כהרחבה לכפר וכן הקמתו של אזור תעשייה בהיקף של כ-28,000 מ"ר עיקרי במזרח השכונה המתוכננת.
התכנית היא בשטח של 900 דונמים. תושבי הכפר, וכך גם המועצה המקומית, הביעו תמיכה בעצם קידום התכנית, אך התנגדו להפקעות שטחים נרחבות. בהתנגדויות שהוגשו נגד התכנית, טוענים התושבים כי התכנית מביאה להפקעת שטחים נרחבים, בהיקף של עד 70 אחוז. התושבים דורשים בהתנגדות כי היקף הבינוי יהיה על 70 אחוז מכלל התכנית, נוכח הצפיפות בכפר.
כמו כן, הם הביעו התנגדות לדרישת הצבא ליצור אזור חיץ ברוחב של 250 מטרים בין שטח הכפר הוותיק לשכונה החדשה, וזאת ממניעים ביטחוניים. באזור החיץ הזה נאסרה כל פעילות, למעט פעילות ביטחונית. גם ראש המועצה המקומית, אחמד פתאלי, הגיש התנגדות לתכנית שבה הוא ביקש לצמצם את היקף הפקעות השטחים לצרכי ציבור.
ועדת המשנה להתנגדויות של ותמ"ל החליטה לקבל חלק מהתנגדויות התושבים. במהלך הדיונים הודיע נציג משרד הביטחון כי הוא מוכן להקל במגבלות על שטח החיץ, ולהתיר עליו פעילות חקלאית. "הוועדה ומשרד הביטחון ערים לכך שמדובר במצב מורכב ובשטחים בבעלות פרטית. על מנת שלא לשנות את הבעלות בקרקע ובנוסף לאפשר המשך פעילות חקלאית מסוימת של הבעלים הפרטיים בקרקע, כפי שנעשה על ידיהם לאורך השנים עובר לאישור התכנית, וזאת תוך שמירה על השטח כפתוח בהתאמה לדרישת משרד הביטחון, מוצע לשנות את יעוד הקרקע בתאי שטח אלה לשטח פרטי פתוח". השימושים שיותרו במקום, מעבר לאלה הביטחוניים, יהיו חקלאות, ופיתוח נופי אינטנסיבי.
הוועדה דחתה את הדרישה להגדיל את היקף הבינוי ולצמצם את היקף ההפקעה לצרכי ציבור: "הפרוגרמה לקחה בחשבון את צורכי התושבים בתוכנית הכוללת 1,300 יח"ד. היות ומדובר בקרקע פרטית הונחו הנחות יסוד מקלות בדמות מימוש של 65 אחוז מיחידות הדיור בתוכנית וזאת על מנת להפריש את השטח המינימאלי הדרוש לשימושים ציבוריים, תוך הסתמכות בין היתר, על שטחי הציבור הקיימים בישוב הוותיק. צמצום נוסף בשטחים אלה משמעותו פגיעה משמעותית באיכות החיים של התושבים".
ותמ"ל, כאמור, אימצה את המלצות ועדת המשנה להתנגדויות, ונתנה תוקף לתכנית: "מדובר בתוכנית חשובה אשר מספקת אפשרויות דיור נוספות לתושבי הכפר אשר חווים מצוקת דיור גדולה. הוועדה סבורה כי התוכנית כוללת איזונים מיטביים בין הצורך בתוספת יחידות דיור לבין ערכי נוף וטבע וצורכי מערכת הביטחון".