הצביעות חוגגת: נראה שבעידן הנוכחי אין זה מספק לטעון כי ננקטים צעדים מלחמתיים כהגנה עצמית, הגנה על אינטרסים כלכליים או כמיגור טרור.
כך למשל, בתחילתה של מלחמת אוקראינה חלק עיקרי מהטיעונים לטובת סיוע מסיבי לאוקראינה נגע לחשש פגיעה קשה באקלים וחשש לרעב עולמי בגין הפגיעה בגידול ושיווק דגנים. ניתן אז גם דגש רב על הנזקים הסביבתיים בגין הריסת סכר נובה-קחובקה או הנזקים הסביבתיים הקטסטרופליים הצפויים מפגיעה בכור בז'פורניה.
באופן דומה בעניין מצב הלחימה בעזה, לצד נקיטת צעדים בביה"ד בהאג בעניין "רצח עם" נשמעות גם טענות על עוצמת הפגיעה הסביבתית הנלווית לחורבנה של עזה ובנותיה. יש לשער שקולות אלו יגברו וילכו ככול שה"קייס" בעניין "רצח עם" ילך וידעך.
מנגד, על המשבר הסביבתי אותו מביא הטרור החות'י אין כל שיח. "לצד הפגיעה הכלכלית, המשבר החות'י מביא לפליטות סביבתיות עצומות, פליטות לא מתוכננות הזורקות לפח מאמצים ניכרים לצמצום פליטות בענף הספנות", מסביר עו"ד גידי פרישטיק, שותף ועומד בראש מחלקת איכות הסביבה וקיימות במשרד עוה"ד מיתר, וכן יו"ר ועדת איכות הסביבה בלשכת עורכי הדין.
"על פי אומדן ארגון הימאות הבינ"ל, שיעור הפליטות של הפחמן הדו חמצני הנובעות מספינות עומד על כ-2-3 אחוזים מכלל פליטות החמצן הדו חמצני הנפלטות ממקור אנושי. זהו מגה-זיהום במונחי אקלים. למעשה, זיהום מספינות נחשב אחד מגורמי הזיהום המובילים בעולם".
עד 20 ימי הפלגה נוספים
הודעות חברות שינוע המטענים הגדולות בעולם דוגמת מארסק, MSC, צים, האפאג-לויד, CGM, CMA ויאנג-מינג, כמו גם חברות המפעילות מכליות ענק דוגמת BP, בדבר הימנעות משייט בים האדום משמעה פגיעה סביבתית נמשכת חמורה ביותר. אם לרגע סברנו שמארסק ואחרים חוזרים לשוט במסלול הקצר, אירועי השבועיים האחרונים מוכיחים אחרת ולפעילות בנות הברית כנגד תימן אין עדיין תוצאות בשטח.
"לדבר משמעויות רחבות בכמה מעגלים", מסביר עו"ד פרישטיק, "העיקרית היא שמשך השייט של כל משלוח מוארך ב-10-20 ימי הפלגה נוספים, והגדלת הפליטות הסביבתיות בהתאם. מדובר במאות כלי שיט בחודש, שמשך הפלגתם ופליטותיהם יוארך ולעיתים יוכפל ואף יותר מכך".
"לשם הדוגמה, את תעלת סואץ חוצות מידי יום 50 ספינות, שעתה יופנו ברובם לעקוף את יבשת אפריקה. וזו רק ההתחלה. יש לקחת בחשבון ששיבוש סדר נמלי העגינה ואף ביטול חלק מהם מביא לצד ייקור בעלות ההובלה גם פליטות נוספות בשיעור ניכר. האופטימיזציה המאפיינת את הענף באופן שפחות מכולות מועמסות על כול אוניה יופר. אוניה המגיעה לנמל יעד שונה מהמתוכנן פורקת מכולות המועמסות על עשרות ולעיתים מאות משאיות הפולטות תוך נסיעה בכבישים מקומיים זיהום מיותר ולא מתוכנן בדרכם לנמל היעד המקורי. בנוסף, מוצרים רבים שחיי המדף שלהם מוגבלים או מוצרים הנחוצים בתזמון קצר מועד לא יועמסו על אוניות כי מעתה ישנעו אותם בשינוע אווירי, שינוע מזהם יותר בכמה סדרי גודל".
והעולם שותק
עו"ד פרישטיק ממשיך ואומר כי "על מניעת ולו חלק קטן ממגה-זיהום חדש שכזה, נערכו עד היום ועידות וכנסים בינ"ל מרשימים ולעיתים אף נחתמות אמנות. על מנת להמחיש לעולם את הסכנה בשייט בספינות מזהמות, שטה בזמנו גרטה טונברג לוועידות בינ"ל ביאכטה חשמלית מונעת באנרגיה סולארית".
"חרף ממדי הזיהום הסביבתי המבהילים, קולה, כמו גם קולם של מוסדות האו"ם ומוסדות בינ"ל אחרים העוסקים בסביבה ובמשבר האקלים - עדיין לא נשמע. נקל לשער מה היתה תגובתם של מוסדות אלו אם הגדלת תביעת הרגל הפחמני היתה מתרחשת בגלל ישראל".