בזמן שמדברים על הליך מהיר למיגון מבנים ואזורים ברחבי המדינה מפני טילים ורעידות אדמה, שתי סכנות שהפכו ממשיות מתמיד בשנה האחרונה - דוח מבקר המדינה שפורסם היום (ב') חושף כי הליך הרישוי המהיר לבניית ממ"דים צולע, כאשר לוקח לא פחות מארבעה חודשים כדי להוציא את ההיתר לבניה. איפה המהיר פה? את זה גם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מבקש לדעת.
אחת התובנות החשובות שמציג אנגלמן בדוח היא: בעוד מספר הבקשות לבניית ממ"דים, המגיעות לאישור פיקוד העורף, עולה ב-200% - הטיפול באותן הבקשות לוקה בחסר וישנן עיכובים רבים, בעיקר בגלל שמספר הבודקים לא עולה וגם מכוני הבקרה אינם ערוכים לכך.
דוח מבקר המדינה בנושא "אישור מרחבים מוגנים על ידי פיקוד העורף ומכוני הבקרה כחלק מתהליך מתן היתר בנייה", דן בהליך אישור המרחבים המוגנים במסגרת הליך מתן היתר הבנייה בישראל. הדוח מספק תובנות לגבי התהליכים והאתגרים הכרוכים בקבלת אישור למרחבים מוגנים כחלק מתהליך מתן היתר בנייה, במטרה להבטיח את שלומם והגנה על האוכלוסייה האזרחית.
המטרה בתקופה זו, כאמור, היא קריטית בתחום ההיערכות להגנת העורף מפני איום של ירי טילים ורקטות. זאת, על מנת לאפשר לאוכלוסייה האזרחית לקיים שגרת חיים תקינה גם בימי מלחמה;
ואכן, נקבעו התקנים הנדרשים להקמת מרחב מוגן דירתי (ממ"ד) או מרחב מוגן קומתי (ממ"ק) בהליך מהיר, כחלק מתהליך רישוי הבנייה. אלא, שבמהלך 5 השנים האחרונות עלה מספר הבקשות לנספח מיגון ולתעודת גמר שאישר פקע"ר מ-12,784 בשנת 2018 ל-26,375 בשנת 2022.
כלומר, הממוצע הנדרש לאישור בקשה עלה מ-1.4 בשנת 2019 ל-2.7 בשנת 2022. זאת, כשבמקביל מספר בודקי הבקשות בפקע"ר כמעט ולא השתנה בעשר השנים האחרונות ונותר עומד על כ-25 בודקים בממוצע.
הביקורת על פיקוד העורף
דוח מבקר המדינה בחן את הדוחות השבועיים שהחל פקע"ר להפיק מנובמבר 2022, המתעדים את העמידה בנורמות השירות למגישי הבקשות, וקבע כי פקע"ר עומד בלוחות הזמנים שקבע לעצמו, 18 ימים קלנדריים למענה, בכ-98% מהאיטרציות (הבקשות מוחזרות לעיתים למגישיהן, אף פעמים מספר, לתיקון) המופנות אליו.
אולם, כ-60% מהן הוחזרו, מדי שבוע, למגישי הבקשות לתיקונים ולהשלמות (בכל עת יש כ-6,000 בקשות שנמצאות אצל מגישיהן לצורך תיקון והשלמה לעיתים לתקופות העולות על חצי שנה). עוד עולה, כי דוחות אלה אינם מפרטים כמה פעמים הוחזרו הבקשות למגישים וכן אין תיעוד לסיבת ההחזרה.
יוצא אפוא כי הגם שפקע"ר עומד לכאורה בלוחות הזמנים שהוגדרו בנורמות השירות למענה למגישי הבקשות, אין בכך כדי להעיד על משך הזמן הכולל שארך הטיפול בבקשות ומה גרם לעיכוב במשך הטיפול הכולל בבקשות, ולחוסר שביעות הרצון מצד המגישים. היקף הבקשות המוחזרות וטענות מגישי הבקשות שעיקרן: משך הזמן עד לקבלת מענה, ריבוי החזרות, חוסר בהירות לגבי סיבת ההחזרה והיעדר קשר ישיר, מעידים על חוסר יעילות בהליך אישור נספחי מיגון המביא לעיכוב ניכר במשך הטיפול בהם.
בנוסף, מהביקורת עולה כי מערכת הרישוי של פקע"ר אינה מספקת נתונים מלאים ועדכניים בנקודות זמן שונות, בנוגע לעמידתו בלוחות הזמנים לפי תקנות התכנון והבנייה והנורמות שהוא קבע לעצמו כנגזרת מהן. עוד עולה, כי לפקע"ר אין תיעוד (למעט דוחות שבועיים אשר החל להפיק בנובמבר 2022) היכול לאפשר לו לערוך ניתוחים סטטיסטיים לגבי טיפולו בבקשות המופנות אליו. כלומר, פקע"ר אינו יכול לבחון את עצמו בנוגע לעמידתו בלוחות הזמנים הקבועים בתקנות (30 יום) וכן כפי שהגדיר לעצמו (18 יום) לצורך הפקת לקחים בנושא ושיפור המענה לעורכי הבקשות.
כמו כן, בביקורת עולה כי הגם שהשימוש במערכת המקוונת שיפר את הטיפול בבקשות לאישור נספחי המיגון, כפי שעלה בפגישות שקיים צוות הביקורת עם מהנדסים ואדריכלים, צמצום הפגישות הישירות פוגם באיכות השירות הניתן למגישי הבקשות, בה בשעה שמספר הבקשות גדל באופן ניכר בשנים האחרונות, בכ-200% כאמור.
ומה עם מכוני הבקרה? ליטרלי, לא מסייעים
נתוני מינהל התכנון המבוססים על מערכת רישוי זמין מציגים כי כ-76% ממספר ההיתרים (13,702 היתרים) שהפיקו רשויות הרישוי בשנים 2018 - 2021 ניתנו לבנייה נמוכה (עד שתי קומות), שהיא כ-18% (16,199 יחידות דיור) מסך יחידות הדיור, 22% ממספר ההיתרים (4,054 היתרים) ניתנו לבנייה גבוהה (שלוש עד תשע קומות), שהם כ-49% (43,913 יחידות דיור) מסך יחידות הדיור.
יוצא אפוא שמרבית הבקשות להיתרי בנייה למגורים אינן עומדות בתנאים לבקרת תכן של מכוני הבקרה ולפיכך פקע"ר הוא הגוף היחיד העוסק באישור נספחי המיגון לבקשות אלה. באשר לבקשות שהתאימו לטיפול במכוני הבקרה, עולה כי היקף בקרת התכן שבוצעה במכוני הבקרה בשנת 2022 מסתכמת ב-442 בקשות, שהם כ-2% בלבד (!!) מכלל הבקשות אשר אישרו בשנה זו פקע"ר ומכוני הבקרה יחדיו (בשאר הבקשות בהיבט נספח המיגון עסק פקע"ר).
זאת, אף שפוטנציאל היקף הבקשות שהיה אמור לעבור דרך מכוני הבקרה בפעימה הראשונה מוערך לפחות ב-22% (כ-5,900 בקשות) מתוך כלל בקרות התכן. יוצא אפוא כי מכוני הבקרה אינם ממלאים את תפקידם בטיפול בבקרת תכן לפי אבן הדרך של הפעימה הראשונה שנקבעה ביחס לחובת הבקרה במכוני הבקרה מ-6.7.2021.
בביקורת עלה כי פקע"ר, המוגדר כאחראי לתקני המיגון ולהכשרת בקרי מכוני הבקרה ושמירה על כשירותם, ואשר הכשיר עד כה 46 בקרים (בשנים 2018 - 2022), אינו שבע רצון מרמת הכשירות של הבקרים לבדיקת נספח המיגון. בהיעדר שמירה על רמת כשירות הולמת, עלולים להיגרם כשלים ופגמים בבקרת התכן של הבקרים המורשים.
מבחינת הסמכויות של בקרי מכוני הבקרה - בביקורת עלה כי שלא בהתאם לכוונת המחוקק בהעברת בקרות התכן למכוני הבקרה כדי לייעל את מערך הבקרה, הנחיות פקע"ר לבניית מרחב מוגן מגבילות, בהתאם למגבלה החלה על מהנדסי פקע"ר, את יכולתם של הבקרים המורשים במכוני הבקרה לאשר בקשות חורגות.
נוכח המורכבות הכרוכה בתכנון מרחבים מוגנים והצורך שעולה לעיתים לעסוק בבקשות חורגות, שיעור ניכר של הבקשות המתקבלות במכונים אינן מטופלות בהם ומועברות לפקע"ר. כך, כ-50% מהבקשות שהתקבלו במכון מסוים בשנת 2022 לא טופלו במכון והועברו לבדיקת פקע"ר.
כמו כן, בגזרת תיעוד הבקשות המטופלות במכוני הבקרה ומעקב אחריהן - בביקורת עלה כי מכוני הבקרה ממלאים חלקית את הנחיית פקע"ר בנוגע לתיעוד הבקשות שאישרו ולהעלאתן למערכת פקע"ר, לדברי נציגי מכוני הבקרה ומנהל התכנון. זאת, לאור המורכבות הכרוכה בכך. משכך, פקע"ר אינו יכול לערוך בקרה נאותה כמתחייב בתקנות. מצב דברים זה עלול להביא לאישור בנייה של מרחב מוגן שאינו עומד בדרישות פקע"ר.
לסיכום, ממליץ המבקר כי פקע"ר יגדיר לעצמו יעדים שנתיים ורב-שנתיים לשיפור היכולת של מגישי הבקשות לעמידה בדרישות המקצועיות באופן שיביא לצמצום מספר האיטרציות בהליך אישור הבקשה. לצורך כך, חשוב שפקע"ר ינהל מעקב אחר מספר האיטרציות לכל בקשה ומשך זמן הטיפול בה מיום הגשתה ועד גמר הטיפול בה.