ניצחון לתושבי מזרח ירושלים: בתום מאבק של למעלה מעשור, תושבים במזרח ירושלים הצליחו להקטין משמעותית תכנית להקמת אתר פסולת מפעל הטמנה בקרבת אזור מגורים במזרח העיר.
התכנית מיועדת להקמת מטמנת עודפי עפר במעלה נחל אוג במזרח ירושלים, והיקפה קטן מההיקף שנקבע בתכנית המקורית ובגרסאות מאוחרות שלה. התכנית הופקדה לאחרונה על ידי רשויות התכנון בירושלים לצורך המשך קידומה.
לפי התכנית החדשה, שטח המטמנה יתפרס על 109 דונם בלבד, שהם רבע מהשטח שיועד לה בגרסה הקודמת של התכנית מ-2022 וכחמישית מהתכנית המקורית מ-2012 שאז השתרעה על כ-520 דונם. בנוסף, נפח ההטמנה יעמוד בתכנית החדשה על 350 אלף מ"ק בלבד, ואלה המהווים 4-7% מנפח ההטמנה שתוכנן בגרסאות הקודמות, שעמד על 5-8 מליון מ"ק.
התכנית תוכננה כך שתמשוך לאזור משאיות מכל רחבי ירושלים
במקורה, התכנית הקיפה ואדי פתוח שגבל בשטח בנוי של מספר שכונות פלסטיניות במזרח ירושלים, ביניהן עיסאוויה, ענאתא וראס שחאדה. היא סמוכה למחנה הפליטים שועפאט ולראס ח'מיס שבכולן יחד חיים עשרות אלפי תושבים. בסמוך לה נמצאת גם שכונת הגבעה הצרפתית. התכנית נועדה לאפשר הקמת מטמנת ענק לעודפי עפר שישונעו למקום במשאיות מכל רחבי ירושלים.
היא הציעה לסתום את אפיק נחל אוג עילי בעודפי עפר ולהפוך את ערוץ הנחל לגבעה. לפי התכנית המקורית, ההטמנה אמורה הייתה להימשך לאורך כ-20 שנה ובמרחק מטרים ספורים מבתי מגורים מאוכלסים. כדי לאפשר את מימושה סימנה התכנית להריסה למעלה מ-70 מבנים ובהם מבני מגורים מאוכלסים. הקרקע שנכללה בתכנית היא ברובה בבעלות פרטית.
עם פרסום התכנית המקורית, פנו בעלי הקרקע משכונות עיסאויה, ענתא, ראס שחאדה לעמותת 'במקום - מתכננים למען זכויות תכנון' כדי שתייצג אותם בהליכים התכנוניים מול רשויות התכנון. כבר בדיונים הראשונים על התכנית ב-2012 טענה עמותת 'במקום - מתכננים למען זכויות תכנון' כי אתר הטמנה לעודפי עפר של פרויקטי פיתוח לאוכלוסיית ישראל לא צריך להיות מעבר לקו הירוק בירושלים המזרחית שבה הפיתוח מועט ומוגבל ולכן גם כמעט לא מייצר עודפי עפר. לטענת העמותה, המקום נבחר משיקולים לא ענייניים מתוך הנחה שאוכלוסייה מוחלשת לא תתנגד או שאפשר יהיה להתעלם מהתנגדותה.
בנוסף, טענה העמותה כי העוול שבתוכנית היה גם סביבתי. "התכנית הציעה התערבות נועזת בסדרי בראשית באמצעות מילוי אפיק הנחל והפיכת הטופוגרפיה הטבעית מוואדי עמוק להר. למקדמי התכנית היו הזדמנויות רבות לאורך העשור השנים לחזור בהם מהמהלך הפוגעני. אך הם התעקשו לקדם אותה תוך שהם מתעלמים מסוגיות סביבתיות ובריאותיות כמו גם מתכניות ארציות שלא אפשרו למעשה הקמת מטמנה בתוך אפיק הנחל. הם התעלמו מבעלי הקרקע הפלסטיניים ומקהילה בדואית קטנה שמתגוררת במקום ואיימו להרוס את בתיה ולסלקה. התכנית אמנם לא בוטלה לחלוטין, אלא הופקדה בגרסה מצומצמת מאוד לפי סעיף 106ב. אך היא קטנה ולא כוללת את רוב הפגיעה שתוארה לעיל".
"למרות שהדברים היו ברורים וידועים כבר בתחילת הדרך התכנית קודמה במשך למעלה מעשור ועל הכנתה בוזבזו כספי ציבור רבים לצורך מימון עבודת צוותי תכנון, מוסדות התכנון ועדות ערר ויועצים ומומחים שונים".
"כל הכבוד לתושבים שלא התעייפו בדרך להישג המרשים"
אדריכלית אפרת כהן בר, מנכ"לית עמותת במקום, מסרה בתגובה "עודפי העפר מפרויקטי פיתוח בשכונות הישראליות הן כמו אצבע בעין לתושבי ירושלים המזרחית אשר הפרויקטים האלה כלל לא משרתים אותם. המדינה מגבילה מאוד את הפיתוח והבנייה בשכונות הפלסטיניות והפסולת היחידה שנוצרת בהן היא כתוצאה מהריסת בתים ולא מפיתוח מראש לא היה נכון לתכנן מפעל מזהם כזה על קרקע פרטית בירושלים המזרחית ובקרבה לבתי מגורים. כבוד לתושבים שלא התעייפו בדרך להישג המרשים של צמצום כמעט מוחלט של הנזק".
האני עיסאוי, תושב עיסאוויה וחבר בוועד התושבים, מסר: "המאבק היה ממושך וקיווינו לבטל את התכנית שקודם כל גוזלת את האדמות של אנשים ומפריעה למספר שכונות. למרות לא הצלחנו למנוע את המטרד לחלוטין בכל זאת צמצום שטח התכנית מקטין את הנזק ממנה. ההישג החשוב ביותר הוא שהבתים של השכנים הבדואים שלנו כבר לא כלולים בתכנית ולכן לא מסומנים להריסה".