מאז תחילת המלחמה, למדינת ישראל נוספו 130 חיילים בוגרים (מעל גיל שירות החובה) מסוג רובאי 02, שעברו טירונות שלב ב', המיועדת בעיקר לחרדים ועולים חדשים שהחליטו להתגייס בגיל מאוחר, כאמור. בוגרי רובאי 02, כידוע, אינם לוחמים, אך הם יודעים להשתמש בנשק על כל צרה שלא תבוא - ורובם הגדול אף משתלב במערך המילואים בתפקידים חשובים ומשמעותיים לא פחות (לפחות חמישה חיילים בוגרי שלב ב, משמשים בתפקידי עורף בפלוגות שנכנסות לתוככי רצועת עזה).
בין 130 החיילים שעברו את טירונות שלב ב' מאז תחילת המלחמה, הופתענו למצוא את אפי שקדי, יזם וקבלן חרדי מוכר, שעזב את עסקיו המרובים והתגייס לטירונות במשך שבועיים. שקדי הוא הבעלים של החברה היזמית "אפי קפיטל", המעסיקה 140 עובדים, יוזמת 8,000 יחידות מגורים, 150,000 מ"ר של נדל"ן מניב, ואכלסה כבר מעל ל-2,500 יח"ד ברחבי הארץ.
מה הביא אותך לעזוב הכל, להתגייס לטירונות כאחד האדם, לישון במיטות קומתיים, עם 8 בחדר, ולאכול אוכל צבאי פשוט?
"מה שקרה בשמחת תורה הוא קו פרשת המים. נמתח פה קו של לפני ואחרי. כל מי שיושב ולומד צריך לשבת וללמוד ולהמשיך להגן בדרך זו על עם ישראל. אבל מי שלא יושב ולומד, מי שנמצא עמוק בעולם המעשה צריך לחשוב איך הוא תורם. מבחינתי להצהיר זה לא הספיק, ולכן הלכתי לעשות מעשה".
"אצלי זה הגיע מתוך רצון לתרום. בזמן שאנחנו מדברים חיילינו מחרפים את נפשם, וחלקם נהרגים. אני שאלתי את עצמי מיום שמחת תורה וזה מה שהכרעתי. כל מי שהיה איתי שם, ממשיך לשירות מילואים".
בתור מנכ"ל של 140 עובדים, שמעסיק במעגל השני והשלישי אלפי עובדים - איך זה לקבל פקודות ממפקד בן 23 שיכול להיות בן הזקונים שלך?
"כשנכנסתי לשירות שיניתי לעצמי את המוד, ואמרתי לעצמי 'כרגע אני לא המנכ"ל, ולא הבעלים, אלא עוד אחד שווה בין כולם'. כך הדגשתי לעצמי, וכך הצלחתי בסייעתא דשמיא בכל המטלות".
האם היה רגע שאתה יכול לומר שהיה לך קשה?
"כל המסע הזה לא היה קל מבחינה פיזית. המפקדים לא באו לעשות לנו הנחות. המפקדים שלנו היו לוחמים, שהגיעו באמצע לחימה לאמן אותנו. המפקד שלי הגיע מרמאללה, והיו מפקדים אחרים שהגיעו מעזה, וזה לא היה קל במיוחד העונשים הקולקטיבים שכולנו נענשנו בתור מחלקה. אם חייל איחר למסדר בוקר שהתקיים כל יום בשעה 6.00 בבוקר - כולנו נענשנו בשכיבות שמיכה, וזה היה קשה, אבל כולנו עברנו את זה בהצלחה".
"דבר נוסף, יש הבדל בין טירונים שמגיעים בגיל 18 לצבא, וחלקם לא מתוך רצון עז, ולכן 8 אחוז מהם לא מצליחים לעבור את הטירונות, ואילו אנחנו הצלחנו במאה אחוזים. אנחנו הגענו מתוך רצון כן ואמיתי לתרום ולהתנדב, ולכן זה היה לנו קל".
בתור חרדי, האם תשלח את הילדים שלך לצבא?
"אני מחנך את ילדיי שלימוד התורה הוא ערך עליון. כך זה היה וכך זה יישאר. אם בעזרת השם הבן שלי ישב וילמד ולא יפריעו לו, אז מצוין. במידה והוא יצא לשוק העבודה, אין שום סיבה שלא יעשה צבא. ואם הוא יהיה אברך שתורתו אומנותו, הוא ימשיך ללמוד. אבל זה ברור שמי שסיים לשבת וללמוד ורוצה להשתלב בשוק התעסוקה, שילך להתגייס".
האם לדעתך ההתגייסות לטירונות מתאימה להשקפה חרדית קלאסית, או שזה צעד אחד קדימה?
"צעד אחד קדימה וראוי".
איך הסביבה הקרובה הגיבה לצעד שלך? האם הלכת עם מדים בשכונה?
"הגעתי עם מדים, וזה התקבל בהבנה. כפי שאמרתי קודם, השאיפה מהילד שלי שיצא בן תורה, ובמידה שאחרי שיסיים את הכולל הוא יצא לעבוד, אז אני מניח שהוא יצא בדרכי ויתרום למדינה שירות צבאי".