ענף הבניה והתשתיות נמצא במשבר הכי גדול שהיה בו מאז קום המדינה; הביקושים ירדו כמעט לאפס, חסרים לנו למעלה מ-100 אלף זוגות ידיים עובדות במקצועות הליבה של הענף והריבית הגבוהה ממשיכה להעמיד את חברות הבניה בסכנה קיומית, כשעננה שחורה של קריסה כלכלית מרחפת מעל ראשיהם.
כל אלו הביאו את קצב התחלות הבניה לירידה משמעותית, הנמשכת מאז העלאת הריבית הראשונה באפריל 2022, בשיעור של למעלה מחמישים אחוזים ביחס לשנים קודמות. צניחה זו בהתחלות הבניה מגיעה לשיאים שליליים בימים אלו, כשמלחמת חרבות ברזל ברקע, והתנאים במשק הפכו קשים אף יותר. נכון להיום התחלות הבניה ירדו לקצב של 40 אלף בשנה - מחצית מהכמות שהמדינה צריכה.
נתונים אלו ממחישים יותר מכל את עומק המשבר בענף הבנייה והתשתיות, שבא לידי ביטוי במצב שוק הדיור, ומצביעים יותר מכל דבר אחר על צורך דחוף בהתערבות ממשלתית ביצירת התנאים להאצת הפעילות בענף מיד לאחר מהלחמה.
אנחנו נמצאים במצב חירום שמחייב תשומת לב גדולה מאד של ממשלת ישראל, בדגש על משרד האוצר, ובינתיים אנחנו לא רואים את זה קורה. ללא התערבות הממשלה - אנו נראה זינוק במחסור בדירות שיגרור את ישראל למשבר החברתי-כלכלי הקשה ביותר מאז קום המדינה. היות והאחריות על הטיפול בחסמים הרבים שנוצרו בענף הבנייה והתשתיות מפוזרת בין משרדי ממשלה רבים, כדי לייצר בסיס מיידי לחזרת הענף לתפקוד מלא, אנו קוראים למינוי פרויקטור ממשלתי שיתכלל את הצרכים והכלים להשגתם לשם כך.
אלו הן 5 הפעולות שהמדינה צריכה לעשות כבר אתמול בבוקר:
1. דבר ראשון, המדינה צריכה לפעול מידית להעברה של 100 אלף עובדים זרים לענף הבניה והתשתיות. עקב המחסור שנוצר מאז תחילת המלחמה, ללא גיוס עובדים בכמות כזו - לא נוכל להתאושש מהמשבר. על המדינה לעשות כל שצריך על מנת להביא כמות גדולה ככל הניתן של עובדים כבר בטווח של חודש-חודשיים הקרובים, אם זה להקל על בירוקרטיה ולהביא עובדים ללא הסכמים בי-ליטרליים וחברות כח אדם, שרק מסבכות ומייקרות את המהלך. בנוסף, המדינה צריכה לבטל את המכסה להבאת עובדים זרים, עד שנצליח לגייס את הכמות הרצויה, כאמור 100 אלף עובדים.
2. הדבר השני שהממשלה חייבת לעשות הוא להתחיל לחשוב על האצת הענף. זה כולל מציאת עבודות לקבלני הביצוע, עבודות שיפוצים והקמת תשתיות מחדש בצפון ובדרום. כמו כן, המדינה חייבת לשנות את המנגנון הנוכחי של המכרזים, לפי הזול קובע, ולייצר שיטה חדשה שמתבססת על איכות עבודה במחירים סבירים והוגנים כלפי הקבלנים. צריך לעצור את התופעה הזאת של קבלנים שמתאבדים על מחירים, כי המדינה גורמת להם להתאבד.
3. דבר שלישי, המדינה צריכה לעורר את ענף הבניה ושוק הדיור דרך מכירה ושיווק של קרקעות במחירים זולים ופריסת תשלומים - לא במזומן, על מנת שלא להקשות עוד יותר על הוצאות המימון של הקבלנים. אנחנו הצענו גם עסקאות קומבינציה, כלומר שקבלנים יתנו למדינה דירות ולא מזומנים עבור הקרקע. את הדירות האלה המדינה יכולה אחר כך למכור במחיר מופחת או לשכירות ארוכת טווח, כלומר לא ייגרם חסר בכיס של המדינה, ואפילו ברווח מסוים.
4. נקודה רביעית, המדינה חייבת להוריד את מס הרכישה לדירות להשקעה על מנת לייצר יותר ביקושים לדירות כי היום הביקושים ירדו בגלל המלחמה כמעט לאפס, ואז זה יחזיר את המשקיעים אל השוק ויעודד את הקבלנים לבנות יותר.
5. צריך להתאים מענה לקבלנים כדי לא לגרום לקריסות ופשיטות רגל, לתת מענה לקבלנים בגין האיחור במסירה של דירות, כי האיחור הזה נובע מסיבות של כח עליון ומלחמה, לא קשורים בכלל לקבלנים שנאלצים היום על פי חוק מכר ודירות לשלם הרבה כסף לדיירים בגין איחור המסירה, המדינה חייבת לשפות את הקבלנים על הנזקים שנגרמים להם.