מה משותף בין פנצ'ר מאכר, עתיד הבניה של מדינת ישראל והסכנה בפגיעה של רקטה? לא תאמינו, אבל השאלה הזו היא מה שמעסיק בימים אלו את רשויות האכיפה וההיתרים בממשלה. האם שיטת בניה חדשנית ומהירה המבוססת על צמיגים ונהוגה בעולם היא בשורת ענק למדינה המסובכת שלנו, או עלולה להפוך לכאורה לסוג של פיגוע?
תלוי את מי שואלים, ועדיין - השאלה הזו מתחילה להבעיר חזיתות בכל משרדי הממשלה, עקב התנגדות עזה של המועצה הארצית לצרכנות, האמונה על אמון הציבור לשיטת בניה חדשה.
מה שאין בעולם, יש להביא בחשבון בישראל
"צמיגים ישנים ידועים כחומר דליק ביותר ורעיל, שעשויות להיות לו השלכות חמורות על בטיחות ובריאות הציבור. הדברים נכונים במיוחד במקרה של שריפה, שאז מתעוררים סיכונים מיוחדים כגון היווצרות עשן סמיך שכולל חלקיקי פיח ועשוי לכלול רעלים רבים ונדרשים סידורי אש מיוחדים (ר' הוראות נציב כיבוי אש 534). בגלל המאפיינים הידועים של צמיגים בוערים, במתקפה הרצחנית והמתועבת ב-7.10 נעשה שימוש בצמיגים בוערים כדי לחנוק ולהרעיל משפחות שהסתתרו בבתיהן ללא יכולת להתפנות", כותבת עו"ד מיטל בשרי, מנהלת היחידה למכון התקנים במועצה הישראלית לצרכנות, לשרי השיכון הגנת הסביבה והפנים.
לפי המכתב של המועצה לצרכנות, מה שלא לוקחים בחשבון בשאר העולם, זה את התרחיש של פגיעת רקטה בבניין הבנוי מחומר הצמיגים והסיכון המוגבר משריפת טונות של צמיגים גרוסים המצויים בתשתית המבנה, מלבים את השריפה וחושפים את הדיירים וכוחות ההצלה לסיכונים מוגברים.
"רק לפני כחודש למדנו על בשרנו שנסיבות מסוימות עשויות לחייב שהייה ממושכת בממ"ד, ללא יכולת להתפנות, לרבות במקרה שבבית עצמו או באזור ישנה שריפה פעילה. בהתאם, יש לפעול לרידוד סיכונים שיכולים לנבוע גם מאיום בטחוני זה, לרבות הימנעות מנוכחות חומרים דליקים ומסוכנים אשר עשויים לסכן את מי ששוהה בממ"ד. מכון התקנים כבר החל לפעול בנושא ופרסם לאחרונה הנחיות נוספות לגבי שימוש בממ"ד, כולל הנחיה להימנע מאחסון חומרים דליקים ורעילים בממ"ד. גם במסגרת אישור שיטת בניה חדשה הכוללת שימוש בחומרים דליקים, הפולטים רעלים בשעת שריפה - יש לשקול היטב את הסיכונים הייחודיים לישראל, והאם הם מאפשרים לאשר שיטת בניה חדשה הכוללת שימוש בחומרים דליקים ורעילים במסגרת תשתית המבנה עצמו", כותבת עו"ד בשרי.
"ההתנגדות היא מעשייה של חברה מתחרה"
מצד שני, נדייק שזה לא הצמיג עצמו, אלא גומי גרוס שמקורו בצמיגים המנופה ומטופל, שלא כולל בסוף התהליך את הטקסטיל של הצמיג וחומרים נוספים. בחברה טוענים כי כל ההתנגדות היא מעשיה של חברה מתחרה לאחר שהשיטה נהוגה גם בעולם וצוברת הצלחה אדירה.
חברת אקוגום הוקמה על ידי שותפים בעלי ניסיון רב בעולמות ההנדסה והבניה בישראל. המוצר שפיתחה החברה, הינו תערובת של אגרגט סומסום וגרגרי גומי ממוחזר, שמשמשת כשכבת המילוי במערכת הריצוף. לפי החברה, לשימוש החדשני בחומר זה יש תועלות רבות בחיסכון, בשיפור הבידוד והתפקוד האקוסטי של שכבת המילוי, בשיפור איכות הביצוע ובקידום נושא איכות הסביבה.
השימוש בגומי גרוס של צמיגים (ביריעות) נפוץ מאוד באירופה, והחדשנות של ה-Atomix (שם המוצר) נובעת משילוב הגומי הגרוס בחומר המקובל לשימוש כמילוי מתחת לריצוף והתאמתו לשיטות הבנייה המקובלות בארץ. "המוצר שפיתחה החברה בטיחותי ויושם כבר באלפי דירות חדשות בישראל לשביעות רצונם המלאה של היזמים והדיירים", טוענים בחברה.
נדגיש כי Atomix אושר לאחרונה לשימוש על ידי היחידה לבחינת שיטות בנייה של הטכניון (שהוסמכה על ידי המחוקק לבחון שיטות בנייה) שבחנה במשך מעל שנה באמצעות ועדה של 5 פרופסורים ואנשי מדע בכירים ביסודיות את כל ההיבטים הקשורים לבריאות ובטיחות המשתמש. היחידה הנפיקה (על פי סמכותה בחוק) אישור לשימוש בחומר.
למה הציבור לא מעורב בהחלטה החשובה?
מסתבר שהכל מתחיל עקרונית עוד הרבה קודם, בתקופתו של שר האוצר משה כחלון, שהוציא תקנות רישוי שתוקנו אח"כ ב-2018. בתקנון הרישוי הגדירו מצב סביב הגוף שיבדוק ויאשר שיטות בניה חדשות. נקבע כי יהיה זה המכון הלאומי לחקר הבניה (50% הטכניון ו50% משרד השיכון). מי שיקבע לפי התקנון החדש את הנהלים ואת ההנהלות והבדיקה זה המכון הלאומי לחקר הבניה. הגוף הקובע הוא גם הגוף הבודק והמחליט.
ואיפה הערות הציבור? "אישור תקן לדוגמה, להבדיל אלף הבדלות, כן עובר להערות הציבור", מסבירה עו"ד בשרי. "גם כאשר עובר חוק בכנסת הוא עובר להערות הציבור וגם כאשר יש תקנה היא עוברת להערות הציבור".
אז איך יתכן, עקרונית, ששיטת בנייה שתלויים בה כ"כ הרבה צרכנים וכל מי שרוכש דירה לא עוברת ביקורת ציבורית, וללא הערות הציבור?
טענת עו"ד מיטל בשרי היא שברמה הבסיסית-מנהלית ההליך הזה לא תקין. "אפילו בתורכיה, אפילו בצפון קוריאה אין דבר כזה", היא מציינת בזעם.
עכשיו בואו נגיע אל שיטת "הצמיגים" החדשה והמהפכנית בענף הבניה. המכון הלאומי לחקר ובניה הוציא חוות דעת שאומרת שהשיטה אושרה. עו"ד בשרי במועצה לצרכנות טוענת: "אנחנו כמועצה הישראלית לצרכנות וכשומרי הסף דורשים שאישור שיטת הבניה הזו תובא לביקורת ציבורית, ושקיפות מלאה. המכון לחקר הבניה הוא גוף ציבורי חל עליו החוק של גילוי נאות והוא אינו יכול לעבוד במחשכים. מדובר בהליך לא תקין מנהלית, משכך לאור החשש לסכנה המשתקפת לציבור מיישום שיטה זו".
עו"ד מיטל בשרי, הממונה על התקינה במועצה הישראלית לצרכנות וכנציגת ארגון הצרכנים הרשמי במדינת ישראל, אף יצאה בקריאה לשרים לעצור ולהקפיא את הרישיון עד שתיבחן השיטה ותובא לביקורת ציבורית.
משרד הכלכלה הבהיר כי למרות הלחצים שהופעלו עליו בעבר האחריות כולה היא של משרד השיכון. משרד השיכון ציין בתגובה כי לאור ההסתייגות המיר את אישור הקבע שניתן לשיטה לאישור זמני ומעקב מדגמי אחרי יישומה בפועל.
"לא ניתן לשום תקן או שיטה אשר יש בה חשש לסכנת הציבור לעבור, בטח ובטח ללא המצאת אישורי הבדיקות וללא העברתה לביקורת ציבורית. אנו נמשיך ונעקוב אחרי הבדיקות הממצאים, ונעמוד כשומרי הסף של הצרכנים בכל מקום יהיה מחדל או מחטף", כותבת בשרי.
"ועדה של 5 פרופסורים ואנשי מדע בכירים בחרנו ביסודיות את כל ההיבטים"
מהחברה נמסר בתגובה: "נשוא הידיעה מקורו בגורם עסקי מתחרה בעל אינטרס כלכלי מובהק ותו לא. חברת אקוגום הוקמה על ידי שותפים בעלי ניסיון רב בעולמות ההנדסה והבניה בישראל. המוצר שפיתחה החברה הינו תערובת של אגרגט סומסום וגרגרי גומי ממוחזר, שמשמשת כשכבת המילוי במערכת הריצוף. לשימוש החדשני בחומר זה יש תועלות רבות בחיסכון, בשיפור הבידוד והתפקוד האקוסטי של שכבת המילוי, בשיפור איכות הביצוע ובקידום נושא איכות הסביבה. יודגש ששימוש בגומי גרוס של צמיגים (ביריעות) נפוץ מאוד באירופה והחדשנות של ה-Atomix נובעת משילוב הגומי הגרוס בחומר המקובל לשימוש כמילוי מתחת לריצוף והתאמתו לשיטות הבנייה המקובלות בארץ. המוצר שפיתחה החברה בטיחותי ויושם כבר באלפי דירות חדשות בישראל לשביעות רצונם המלאה של היזמים והדיירים".
"נדגיש כי Atomix אושר לאחרונה לשימוש על ידי היחידה לבחינת שיטות בנייה של הטכניון (שהוסמכה על ידי המחוקק לבחון שיטות בנייה) שבחנה במשך מעל שנה באמצעות ועדה של 5 פרופסורים ואנשי מדע בכירים ביסודיות את כל ההיבטים הקשורים לבריאות ובטיחות המשתמש. היחידה הנפיקה (על פי סמכותה בחוק) אישור לשימוש בחומר".