חדשות מדאיגות לבעלי דירות שחוזקו או נרכשו במסגרת מיזמי תמ"א 38 במסלול חיזוק (תמ"א 38/1): במקרה של פגיעה ישירה כתוצאה ממתקפת טילים, הבניין עלול לקרוס על אף הליך החיזוק שעברו, מכיוון שבמסגרת החיזוק לא מחוזקים בדרך כלל עמודים ישנים, העמודים הקיימים עלולים לקרוס כתוצאה מפגיעת טיל וכלל לא ברור אם הם יישארו יציבים בשעת מבחן. הממ"ד יתכן ויישאר שלם אך הבניין מסביבו עלול לקרוס.
תוקפה של תמ"א 38 היה אמור לפוג באוקטובר האחרון. במקומה הייתה אמורה להיכנס חלופת שקד, אך המועצה הארצית לתכנון ובניה, קיבלה החלטה לפני מספר ימים במסגרת תמ"א 38-תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים, אשר מועד ההחלטה הקודמת פקע בהן ביום 1.10.23 יוארך המועד עד לתאריך 18.5.26, כלומר בעוד שנתיים וחצי.
עוד לפני המלחמה רעידות האדמה שאירעו בתחילת השנה בסוריה וטורקיה עוררו שוב את דחיפות הנושא. עם זאת, מהנדסים סבורים שגם בניינים שחוזקו בתמ"א 38, עלולים לקרוס גם מפגיעה ישירה של טילים עוד לפני רעידת האדמה. על פי דו"ח של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ל-2022-2023, עד 2017 היה רוב לבקשות לחיזוק. בין לבין התאזן השיעור ל-50%, ורק ב-2020 עברו רוב הבקשות להריסה ובנייה.
לפי מחקר של הכנסת, רק 2.3% מהבניינים הזקוקים לחיזוק חוזקו מתוקף התוכנית ואוכלסו, כך שמעט בניינים, גם מבין אלה שחוזקו, חסינים מפני הסיכונים. על פי התקנים המעודכנים, מסלול של הריסה ובנייה אמור להגן על הבניין גם מפני הסכנות האלה.
האזהרה הראשונה נכתבה כבר ב-2011
כבר במחקר של מרכז המידע של הכנסת מ-2011, התריעו המהנדסים מפני חיזוק בתמ"א 38/1: כדי להגיש תוכנית לחיזוק בניין, יש להביא בחשבון את הנתונים ההנדסיים שלו, מידע זה אמור להימצא בתיק ההנדסי של הבניין ברשות המקומית, אך לא תמיד הוא בנמצא: בעבר לא תמיד נעשה רישום של הקונסטרוקציה, ולא תמיד הוגשו חישובים הנדסיים מפורטים של הבניין.
הפתרון שמצאו אז במשרד הפנים הוא לאסוף מידע על הבניין. כיום סבורים המהנדסים שתמ"א 38/1 הוא פתרון לא טוב מספיק, וכי יש להעדיף תמ"א 38/2 או פינוי בינוי מתחמי - מלבד הצד ההנדסי, הוחלט להחליף את תמ"א 38 גם מסיבות של היעדר תמריץ בפריפריה, תכנון עירוני.
"כשאתה מוסיף לבניין - אתה מחליש אותו"
לדברי יאיר דיקמן, מהנדס מבנים וממלא מקום יו"ר תא מבנים באיגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות: "אנו מתנגדים לתמ"א 38/1. אמנם הבניין יכול לעמוד ברעידות אדמה או מתקפת טילים, אך מכיוון שמדובר בבניין ישן, זה כמו בן אדם מבוגר שאתה מחליף לו את הידיים והרגליים והוא עדיין נשאר מבוגר. זה אומר שכל החלק הפנימי שלו ישן, ועלולה להיות סיטואציה שתתכנן את הבניין בצורה בטוחה, ובסוף הוא יקרוס בגלל שהוא ישן עם בליה, ומתוכנן לעומסים אנכיים שלא בתקנים החדשים - בעקבות אי עמידה בעומסים אנכיים. כשמתקנים בניין בן 70-60 שנה זה לא יפתור את כל הבעיות".
עוד אומר דיקמן כי, "בעקבות הפעילות שלנו, בחלופת שקד לדוגמא ניתנה עדיפות מוחלטת לתמ"א במסלול הריסה ובנייה, ותמ"א חיזוק אפשר לעשות רק בתנאים יוצאי דופן". לשאלה אם יש משמעות לכך אם התיקון הוא באמצעות תמ"א 38/2 או בפינוי מתחמי, הוא משיב כי, "יש רק נקודה אחת שהיא לוחות הזמנים. ברור שכיפת ברזל שומרת עלינו אבל ברור גם שעלול לקרות מצב של פגיעה ישירה במבנה. לכן יש לעשות את התהליכים כמה שיותר מהר. אם המשמעות של פינוי בינוי היא דחיית הפרויקט - תמ"א 38 /2 בשנתיים-שלוש לעומת פינוי בינוי שייקח יותר שנים - עדיף תמ"א 38/2. מבחינה הנדסית אין הבדל".
מה האופציה למי שכבר עשו תמ"א במסלול חיזוק?
"אין להם אופציות. הבניין במתקפת טילים או רעידת אדמה אולי יעמוד, אבל מבפנים הוא בכל זאת ישן. בניין לא מתוכנן לעמוד 100 שנה. אפשר לחזק אותו, אבל אם יש בניין שעבר תמ"א 38 /1, אף אחד לא יחזק אותו. ברור שאם ימצאו משהו שהוא בטיחותי ויצהירו עליו כמבנה מסוכן - לא כתוצאה מאי עמידות, אלא מאי עמידות לעומסים אנכיים כתוצאה מבלייה - ברור שיחזקו אותו. אבל אף אחד לא ייעשה את זה מיוזמתו. זה גם עניין סטטיסטי. זה לא אומר שכל בניין בתמ"א במסלול חיזוק לא יחזיק, אלא שבמסגרת ניהול הסיכונים, זה פתרון לא טוב לבניין ישן" אומר דיקמן.
הוא סבור שיש לפעול בשלושה מישורים כדי לשנות את המצב: "הנושא העיקרי שתוקע את החיזוקים זה ביורוקרטיה של היתרים. צריך לתת עדיפות בהיתרים לבניינים שנדרש שיעמדו בתקנים, כי זה עניין בטיחותי. אם היתר לוקח יותר זמן ממה שצריך, זה מסכן אותנו. צריך לתת עדיפות בהיתרים לתמ"א 38/2 ופינוי בינוי".
"הנושא השני הוא חיזוק מבנים במקומות לא כלכליים. צריך למצוא פתרון יצירתי למקומות האלה, למשל אחוזי בנייה גבוהים יותר. דבר נוסף שהצענו הוא שמי שבונה באזור המרכז, לתת לו תמורת אחוזי בנייה במרכז שיעשה חיזוק גם בדרום או בצפון, לאחד פרויקטים.
"נושא שלישי הוא שייתנו תקציבים (סבסוד, דנ"ק). לא מתלהבים מזה, אבל אחרת הבניין ייפול. או שהממשלה תעשה את זה בעצמה, או שתוציא מכרזים. גם סבסוד הוא פתרון".
לדברי דיקמן, יש שינוי לטובה ביחס של הרשויות המקומיות: "סוף סוף גם ראשי הערים מדברים על זה עד עכשיו רק מהנדסי הערים צעקו את זה. אולם יש עדיין רשויות אשר מתעקשות בגלל חוסר ידע על תמ"א 38/1. לדוגמה, אחד המתחמים בגוש דן מדבר על 17 מבנים של 408 דירות. המתחם משתרע על פני 56 דונם, נבנה בשנות ה-60 של המאה הקודמת. שם מאות מתושבי השכונה יצאו למאבק בדרישה לקדם פרויקט פינוי קריטי בבניינים הישנים והרעועים, אשר מציבים את חיי התושבים בסכנת חיים מוחשית".
"מדובר בדיירים קשישים שאפילו לחדר המדרגות לא יכולים לצאת בזמן אזעקה החרדות שלהם בהיעדר ממ"דים הביאו לדרישה לפעול בנחרצות לקדם פרויקט לפינוי ובינוי שהוא התשובה היחידה לצורך במיגון אמיתי מפני טילים".
דיקמן, שמכיר את המתחם, מוסיף: "התוכנית המוצעת (תמ"א 38/1) לדיירים בשכונת הרמה, חלילה בפגיעה ישירה בבניין שנבנה בשנות ה-50 של המאה הקודמת עלולה כתוצאה מההדף של הפגיעה לפגוע בעמוד שאינו יציב ולכן הסכנה כפולה. לעומת זאת כשאתה בונה בניין חדש והעמודים מתוכננים ע"י התקנים החדשים יהיה נזק אבל הבניין לא ייהרס לחלוטין".