ענף הבנייה בישראל מתמודדת עם משבר חמור בשל מחסור של עשרות אלפי עובדים. מחסור זה הוביל למצב בו פועלים סינים, המועסקים בעיקר בפרויקטים גדולים, העלו את מחיריהם משמעותית. כתוצאה מכך, חברות הבנייה מתקשות להתמודד עם העלויות הגדלות, וחוסר המעש של הממשלה ביישום תוכניות אסטרטגיות ארוכות טווח ורגולציה החמירו את המשבר. את החשיבות שבטיפול במחסור בכוח האדם אין להמעיט, שכן יש לו השלכות מרחיקות לכת על הכלכלה הישראלית.
משבר המחסור בכוח אדם בענף הבנייה בישראל נובע מכמה גורמים. אחת הסיבות העיקריות היא היציאה של עובדים זרים מהארץ אחרי אירועי 7/10 מה שהותיר פער משמעותי בכוח העבודה בבנייה. בנוסף, פועלים פלסטינים מעזה והגדה המערבית, שהיוו בעבר חלק ניכר מכוח העבודה בבנייה, נמנעת כעת כניסתם לישראל, מה שמחמיר עוד יותר את המצב, ההערכה ל-100 אלף עובדים חסרים, אין ידיים עובדות, והמחסור הזה בא לאחר שבענף הבניין כבר היה חוסר של אלפי עובדים במקצועות שונים ומגוונים.
גורם נוסף התורם למחסור בכוח אדם הוא המחסור הוותיק בעובדים במקצועות שונים בענף. למעלה מעשור, מתמודד ענף הבנייה עם מחסור של אלפי מנהלי עבודה, מהנדסים, חשמלאים ואנשי מקצוע מיומנים אחרים. מחסור זה מקשה יותר ויותר על חברות הבנייה להשלים פרויקטים בזמן ובתקציב חברות הבנייה לא יוכלו לעמוד במחירים הגבוהים שדורשים כעת העובדים הסינים ובסופו של דבר תיאלץ ממשלת ישראל להחליט על הבאת עשרות אלפי עובדים זרים נוספים לישראל. אך הבאתם של החדשים תימשך חודשים, ובמקרה הטוב זה צפוי לקרות רק בחודש מארס 2024.
המחסור בכוח אדם בענף הבנייה הוביל למספר השלכות שליליות. הבולטת שבהן היא הדרישות הגוברות של העובדים הסינים, המנצלים את המצב על מנת לסחוט שכר גבוה יותר, העובדים הסינים, היחידים שרבים מהם נשארו בישראל, החלו להעלות מחירים וכיום הם דורשים 1,500 שקלים ליום עבודה. בהיעדר מקורות כוח אדם חלופיים מספקים, חברות הבנייה נאלצות להיכנע לדרישות אלו, מה שמוביל לעלייה בעלויות עבור החברות והצרכנים כאחד.
בנוסף למשבר הקשה הזה שידוע לנו מתווסף כל העניין של הפרוטקשיין שחברות הבנייה עדין נאלצים להתמודד ברמה היום יומית חברות הבנייה נאלצות להתמודד מול איומים שהם מקבלות, בעקבות האיומים נאלצו המון חברות בנייה לשכור שירות של חברות אבטחה מהחשש למימוש האיומים, לשרפת ציוד מכני כבד וציוד יקר שנמצא באתרים ובנוסף לכל "החגיגה" עכשיו נפלה צרה חדשה בסחיטה של ממש, העובדים הסינים מנצלים ביודעין את מצוקת חברות הבנייה אשר זקוקות לידיים עובדות והעלו את התעריף מ 500-700 ₪ ליום פי שלוש לאור העבודה שעדין לא נכנסים לענף עובדים זרים חדשים וישראלים מצב זה חמור! אני פונה למשרד העבודה לנסות לעצור את התופעה האיומה שפוגעת באופן קשה בהמון חברות בנייה במשק שגם כך סובלים מעליית ריביות בעקבות המצב במדינה.
מצב זה פוגע במיוחד בחברות הבנייה הגדולות ובפרויקטים התלויים במידה רבה בעובדים סינים. פרויקטים אלו, הכוללים מיזמי תשתית ומבני מגורים ומשרדים בקנה מידה גדול, חיוניים לצמיחה הכלכלית של ישראל ולפיתוח העירוני. המחסור בכוח אדם והעלויות הגוברות הנובעות מכך גורמים לעיכובים ומסכנים פרויקטים חיוניים אלו.
בנוסף להשפעה הישירה על חברות הבנייה והפרויקטים, למחסור בכוח אדם יש השלכות רחבות יותר על הכלכלה והחברה הישראלית. העיכובים הפוטנציאליים בפרויקטי תשתית ובמחסור בדיור עלולים לגרום לאפקט דומינו, שיוביל לעלייה ביוקר המחיה, לירידה בצמיחה הכלכלית ולפגיעה באיכות החיים הכללית של אזרחי ישראל.
העובדים הסינים הם היחידים שנשארו בישראל, והם מנצלים את המצב המשברי לטובת סחיטת כספים.
זו תוצאה של חוסר מעש במשך שנים ארוכות. לא בנו תוכניות אסטרטגיות ארוכות טווח לפתרון המחסור בעובדים. לא יישמו רגולציה שאמורה למנוע מצב בו קבוצת עובדים מסין סוחטת את חברות הבנייה ולא בנו מנגנון מהיר להבאת חלופות בקרות משבר.
כבר שנים רבות אנחנו עושים הכל על מנת ליצור מנגנון להשמה תעסוקתית שכוללת הכשרות מקצועיות ותעסוקה בחברות המובילו במשק.
אחת היוזמות הללו הייתה הקמת האקדמיה למקצועות הבנייה, שמטרתה לספק הכשרה מקצועית והזדמנויות תעסוקה לאנשים המעוניינים להצטרף לענף ויש הסכם שהובילה הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, ביחד עם חברות הבנייה הגדולות, כך שכל מי שעובר הכשרה, מובטחת לו עבודה בשכר גבוה באחת מחברות הבנייה השותפות להסכם. אך מה לא קרה בכל זה? הממשלה לא יישמה את החלטותיה לאורך השנים. לא ניתן תקציב והשאירו את ענף הבניין להתמודד לבד מול המשברים הדחופים.
פתרונות אפשריים והמלצות
כדי להקל על משבר המחסור בכוח אדם בענף הבנייה בישראל, ניתן לנקוט במספר צעדים. ראשית, יש לייעל את תהליך הבאת העובדים הזרים. על ידי הקלה על חברות הבנייה להעסיק אנשי מקצוע זרים, הענף יכול לטפל במהירות במחסור בכוח אדם ולהקל על הלחץ המופעל על העובדים הקיימים, כולל פועלים סינים. שנית, על הממשלה הישראלית לפתח וליישם תוכניות אסטרטגיות לטווח ארוך עבור הענף. זה כולל יצירת מדיניות ותקנות שמונעות מצבים כמו המשבר הנוכחי מלהתרחש בעתיד. גישה יזומה לתכנון כוח אדם ורגולציה של הענף יסייעו להבטיח מגזר בנייה יציב ובר קיימא בישראל.
שלישית, יש לעודד השתתפות של כוח עבודה מקומי באמצעות תוכניות הכשרה מקצועיות. על ידי מתן תמריצים לאזרחים ישראלים להצטרף לתעשיית הבנייה וציודם במיומנויות הנדרשות, המדינה יכולה להפחית את התלות שלה בעבודה זרה וליצור כוח עבודה עמיד יותר.
רביעית, קידום חדשנות והתקדמות טכנולוגית בענף הבנייה יכולים לסייע בהגברת היעילות, על ידי אימוץ טכנולוגיות ושיטות בנייה מתקדמות, חברות ישראליות יכולות להשלים פרויקטים במהירות רבה יותר ועם פחות עובדים, ובכך להקל על המחסור בכוח אדם.
לסיכום הקרטל של העובדים הסינים הוא רק עוד דוגמה למחדל המתמשך. בסופו של דבר כולנו נשלם את המחיר כשנגלה בעוד כמה חודשים שיש מחסור חמור בדירות ופרוייקטים גדולים של תשתיות עוכבו לשווא.
גם במקרה הזה מדובר בחוסר משילות. אם חברות בנייה בישראל מוחזקות בנות ערובה בידי העובדים הסינים, אז אין כאן משילות.