חגי רזניק יצא כנער בסיכון מבית הוריו לקיבוץ רביבים בנגב בפרויקט מיוחד של משרד הרווחה. הוא התמודד לבדו מול אתגרים שלא רבים היו עומדים בהם. ובכל זאת, כנגד כל הסיכויים הפך למי שכיהן בשורה ארוכה של תפקידים בכירים בשרות המדינה.
רזניק כיהן כמנכ"ל של רשות מקומית בנגב, כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון הישראלי, כמנכ"ל האמון על מאבק באלימות, סמים ואלכוהול ויו"ר ועדת הרפורמה בדיור לנכי צה"ל. המלצותיו יושמו רק לאחרונה כתיקוני חקיקה לטובת נכי צה"ל.
גם היום מכהן רזניק כיושב ראש בשורה של גופים ציבוריים - יו"ר דירקטוריון הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב וראש האקדמיה למקצועות הבניה תחת הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל. שם הוא פועל לשלב אוכלוסיות מודרות בשוק העבודה.
רזניק מגדיר את פעילותו בנגב במסגרת מכון ריפמן שאותו ייסד על שמו של שמוליק ריפמן ז"ל, אחד ממנהיגי הנגב הבולטים, כאחת מהמשימות המרכזיות של חייו.
בנגב חיים כיום מעל ל-300 מאות אלף אזרחים בדואים. מחצית מהם חיים בחוסר כמעט מוחלט של תשתית פיזית וחברתית. רזניק, יחד עם צוות מובחר שחלקו יוצאי יחידות מיוחדות בצה"ל, יהודים ובדואים - ייסד את המכון ובעזרת מודל פורץ דרך מאפשר את שינוי הנגב בהדרגה, ממדבר לאגן פורח.
ברקע המלחמה בדרום, פגשנו את רזניק לראיון מיוחד על עבודתו לקידום האוכלוסייה הבדואית ופיתוח הנגב.
"אי קידום החברה הבדואית בנגב הוא חסם לפיתוח הנגב כולו"
מדוע בחרתם במכון ריפמן, שרובו מורכב מאנשים בעלי תפיסה ציונית חדורה, לעסוק דווקא באוכלוסייה הבדואית?
"בעיני זו היא תמצית הציונות. אי קידום החברה הבדואית בנגב הוא חסם לפיתוח הנגב כולו. התפישה שניתן יהיה לפתח התיישבות יהודית משגשגת, מבלי שהאוכלוסייה הבדואית תצא מתת התנאים שבה היא חיה - היא מוטעית".
"נגב חזק ונאמן למדינה יתקיים רק כאשר שתי האוכלוסיות יחיו בשיתוף פעולה ובשגשוג כלכלי משותף, לצד אכיפת החוק ומלחמה בפשיעה שקיימת".
זוהי מטרה יומרנית מאוד, כיצד מכון אזרחי יכול לשנות את תמונת המצב הזו?
"המכון פועל בשלוש קומות. הקומה הראשונה היא קומה שמחברת בין גורמים שונים ומייצרת אקו סיסטם לקיום פרויקטים - בתחום המקומי, הכלכלי והאזרחי; הקומה השנייה היא קידום מחקרי מדיניות נושאיים - כיצד להביא תשתיות לאומיות, לפתח נדל"ן מותאם תרבות, חקלאות ותעשייה; הקומה השלישית עוסקת בגיבוש מדיניות לאומית לגבי פיתוח הנגב, אשר תשרת את מקבלי ההחלטות. שלוש הקומות גם יחד יוצרות סינרגיה שכבר מייצרת שינוי, ובסופו של דבר תשפיע על תמונת המצב בנגב".
"האוכלוסייה הבדואית רואה עצמה כחלק מהמדינה, ראינו זאת ב-7 באוקטובר"
ראינו את הסולידריות של הבדואים לעם היהודי ולמדינת ישראל במלחמה עם החמאס ב-7 באוקטובר, ולא רק. כיצד אתה מסביר תופעה זו?
"האוכלוסייה הבדואית רואה עצמה כחלק מהמדינה, אבל זה לא דבר שקורה מעצמו. במקום שהמדינה איננה - שם ייכנסו גורמים עוינים. אנחנו, בשיתוף גורמים רבים נוספים דואגים שתחושת הלכידות והאחווה יגברו על תחושת הפירוד. ראינו והיינו מעורבים במלחמה בעשרות יוזמות של אירוח חיילים ומפונים על ידי בדואים, סיוע לחקלאים, סיוע במהלך הלחימה ומפגני אומץ לב של חילוץ תחת אש".
"צריך לזכור שהחברה הבדואית ספגה אבדות קשות הן של חיילי צה"ל מתוכה, והן של אזרחים. נכון לכתיבת שורות אלו ישנם גם אזרחים ישראלים בדואים השבויים בעזה".
עד כמה אתה רואה את הממשלה שותפה למאמץ זה?
"ממשלות ישראל השונות עשו ניסיונות שונים לטפל באוכלוסייה הבדואית בנגב. אולם, לא תמיד הבינו את ההקשרים התרבותיים המיוחדים. אנו, תושבי הנגב בדואים ויהודים יחדיו, לקחנו על עצמנו לשנות את המשוואה הזו".
"זה לא תהליך קצר טווח אלא מסע ארוך ומפרך ואנו נצליח בו. נפעל לחיזוק השלטון המקומי, לשינוי תפיסת השיטור והמשילות ולעידוד יזמים עסקיים בתחום המגורים והמסחר להיכנס לנגב".
"האבטלה בחברה הבדואית היא גבוהה והצורך המשקי הוא אדיר"
בתפקידיך המגוונים, גם כיו"ר דירקטוריון הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון ובעולם הבניה, אתה ער למחסור בכח אדם מקצועי בענפים הקריטיים לאור הסגר ויציאתם של עובדים זרים את ישראל עם פרוץ הלחימה. עד כמה מהווה האוכלוסייה הבדואית עתודה לעניין זה?
רזניק: "האבטלה בחברה הבדואית היא גבוהה והצורך המשקי הוא אדיר. ראשי ענף הבניין בישראל ראול סרוגו נשיא התאחדות הקבלנים, דוד יהלומי , מנכ"ל הקרן לעידוד הבניה, יצחק מויאל יו"ר הסתדרות עובדי הבניין וערן סיב יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, הכינו תוכנית מקיפה, שסייעתי בגיבושה, על מנת לרתום אוכלוסיות מודרות לשוק העבודה, ובכלל זאת בדואים. הדבר נכון אגב גם לחקלאות, לתעשייה לענף התיירות והמזון ולענפים רבים חיוניים נוספים".
"אנו במכון ריפמן נמשיך לקדם חזון לאומי רחב לנגב. את תחילת פירות השינוי אנו רואים במלחמה כתולדה של גורמים מגוונים. אבל אין ספק שבעבודה נכונה בעשור הקרוב נראה נגב אחר וזו ההזדמנות של המדינה להפוך את ברית הדמים שנוצרה לברית אחים", מסכם רזניק.