22 שנים הוא מנהל ביד רמה את הוועדה המקומית בתל אביב, ובשקט בשקט הצליח עו"ד דורון ספיר, ממלא מקום וסגן ראש העיר תל אביב-יפו, לשנות את פניה של העיר העברית הראשונה ללא הכר. לפני מספר חודשים החליט שזה מספיק והודיע לראש העירייה, איתו הוא צועד יחד כבר 25 שנים, שהוא לא ממשיך.
לפי ההודעה המקורית, ספיר אמור היה לפרוש אחרי הבחירות לעירייה, שהיו אמורות להיערך באוקטובר האחרון, כשפרצה המלחמה והבחירות נדחו בשלושה חודשים אמר לו מישהו בהלצה שגם החמאס לא רוצה שיעזוב. ספיר נזכר שאפילו הספיק לבקר בעזה כאורח רשמי של ראש העירייה דאז, א-שאווה. זה היה בזמנים טובים יותר, בשנת 2000, כשרוני מילוא, ראש העיר דאז, חתם על הסכם ברית ערים תאומות תל אביב-עזה. כן, היה דבר כזה. "אכלנו ארוחת דגים מדהימה במסעדה על חוף הים של עזה ועישנו נרגילה עם מפקד המשטרה הפלסטינית, השלום נראה אז קרוב מתמיד", אומר ספיר בצער. "היום זה נשמע הזוי לגמרי".
גם היריבים הפוליטיים מפרגנים ומצירים על החלטתו שלא להמשיך לקדנציה נוספת. כולם, ללא יוצא מן הכלל, מציינים את המקצועיות, היושר וניקיון הכפיים שלו. "ספיר ניהל את הוועדה ביד רמה, לעיתים יותר מידי, ובהחלט בתבונה וביושר. תמיד כיבד את חברי המועצה ונתן מקום להתבטא. ידענו שאפשר לסמוך עליו ויהיה קשה מאוד למצוא לו מחליף ראוי. אין ספק שהשוק הפרטי יזכה ליהנות מהידע המקיף שלו", אומרת מיטל להבי, סגנית ראש העיר מסיעת מרץ.
ספיר נולד ב-1959 בלב העיר העברית הראשונה, בלוקיישן הכי מרכזי - רחוב פינסקר, שני בתים מכיכר דיזנגוף, שם עברה ילדותו. הוא גדל בבית מסורתי ואת שנותיו הראשונות למד בבית הספר הממלכתי-דתי שלמה המלך, אבל בכיתה ג', כשעבר עם הוריו ואחיו לאזור כיכר המדינה, עבר לבית ספר חילוני וגם הכיפה נעלמה.
כבר בגיל 29 - התחיל את דרכו המקצועית בעירייה
ספיר נבחר למועצת העיר תל אביב ברשימת העבודה כבר בשנת 1989. כנציג המשמרת הצעירה, שוריין לו המקום ה-6 ברשימה, אבל ספיר לא הסתפק בכך. הוא הצליח לשכנע את המצביעים, חברי מועצת המחוז המבוגרים של המפלגה, שהוא מתאים להיות ממובילי הרשימה בלי כל קשר לגילו או למקום ששוריין לו, ונבחר באופן מפתיע למקום השלישי ברשימת מפלגת העבודה לעירייה.
"לפני 35 שנה, להיבחר בגיל 29 למועצת העיר במפלגת העבודה הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית", אומר ספיר בגאווה, "כתבתי בברושור שהוצאתי שאני בן 30 כדי שזה ייראה רציני". התפקיד הראשון שמילאתי כשנבחרתי היה ראש אגף רישוי עסקים, והובלתי את פתיחת העסקים באזורי הבילוי 24/7. עד אז, מועדונים שפעלו אחרי חצות היו מקבלים דוחות", הוא מספר.
"היינו יוצאים לסיורים ליליים באזורים הכי בעייתיים בתל אביב, ביקרנו במועדונים הכי ביזאריים כמו "הדאנג'ן" ביפו ומועדוני חשפנות במונטפיורי כדי לבדוק את לגיטימיות ההפעלה של העסקים, וכך התוודעתי גם לצד האפל של העיר".
ספיר אף אישר את מועדון אלנבי 58 האגדי כשהיו רבים בעירייה שניסו למנוע זאת. אורי שטרק, אז מלך חיי הלילה של העיר והיום הבעלים של ללה לנד בחוף גורדון, מספר שספיר ידע כבר אז לאזן בין הרצון לאפשר את הפעילות הלילית של העיר ללא הפסקה, תוך שמירה בלתי מתפשרת על איכות החיים של התושבים.
נקודת המפנה בקריירה שלו הייתה ב-1996, כאשר אביגדור קהלני שכיהן כמ"מ וסגן של ראש העירייה רוני מילוא החליט לאחר רצח רבין לעזוב את העירייה ולהקים את רשימת הדרך השלישית לכנסת. כשהתפקיד התפנה, היה ברור במחוז ת"א של מפלגת העבודה, שספיר יהיה זה שיחליף אותו, איש כבר לא התמודד נגדו והוא נבחר פה אחד לסגן ראש העירייה.
ספיר, ששירת ביחידה 8200, הוא עו"ד במקצועו בוגר לימודי משפטים במרכז הבינתחומי למשפט ועסקים בהרצליה. בנוסף, הספיק ספיר להשלים לימודי ניהול בכיר במכללה למינהל, תואר ראשון במזרח תיכון ולימודי עיתונאות באוניברסיטת ת"א. אפילו הערבית שלמד סייעה לו בדרכו הפוליטית, וכבר בפעם הראשונה שנשא דברי ברכה לרגל עיד אלפיטר באחד המסגדים ביפו, הכה האשכנזי הלבנבן מצפון ת"א את האורחים בתדהמה כשציטט באופן מדויק להפליא, בערבית רהוטה, במבטא מקומי לגמרי, את אחד הפרקים מהקוראן, סורת אלג'ומעה.
הזבל של האחד - הוא האוצר של האחר
היכרותו עם חולדאי החלה ברגל שמאל, כשמנהל הגימנסיה דאז ניסה בשנת 1998 להתמודד לראשות העיר ומפלגת העבודה עשתה הכל כדי לטרפד זאת. "ראשי המפלגה סברו כי עדיף לרוץ ברשימה משותפת עם ראש העיר המכהן, רוני מילוא, שזכה לתמיכה ציבורית רחבה ביותר. חולדאי התעקש ואהוד ברק, יו"ר המפלגה דאז, לא עמד בלחץ ואישר לחולדאי להרכיב רשימה משותפת עם העבודה".
לספיר, שנבחר שוב למקום הראשון ברשימה, הובטח להיות סגן ומ"מ ראש העיר. "אך הבטחות לחוד ומציאות לחוד", אומר ספיר, "חולדאי רצה להעניש את מפלגת העבודה והודיע שהוא ממנה רק שלושה סגנים, כדי לחסוך בכספי ציבור, ואין לו תפקיד של סגן בשכר עבורי. הוא שלח אותי ל-"זבל", לחירייה, כיו"ר איגוד ערים לתברואה, אבל אני לקחתי את העניין ברצינות" מחייך ספיר. "כשהגעתי לחירייה מצאתי הר זבל ומכולה בכניסה שבה ישב מנהל האתר המיתולוגי ג'ורג'י, שהיה אחראי על כניסת המשאיות לאתר הפסולת, שפיכת הזבל על ההר והכיסוי בחול מידי יום".
"הבנתי מהר מאוד שחייבים לעשות שינוי, הבנתי שזבל זה דבר טוב, כי זה חלק מאיתנו, חלק מהחיים שלנו", אומר ספיר ועיניו בורקות, "אם היינו יכולים לראות את כל הזבל שזרקנו לפח במהלך חיינו היינו מוצאים שם את הבגדים שאהבנו, את המשקפיים, שהיו חלק מהפנים שלנו ומצאו את דרכם לפח, את הפלאפונים הישנים שהיו צמודים אלינו ואת הריהוט שהשקענו בו את מיטב כספנו. בקיצור, הזבל שלנו מכיל את הדברים שהיו חשובים לנו ואהבנו באמת, וכל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לדעת להתחבר אליו מחדש ולהוציא ממנו את הערך המוסף שלו".
ואכן, בתוך כמה שנים, הפך ספיר את חירייה מהר זבל לפארק מיחזור, עם מתקנים לטיפול בפסולת מהמתקדמים בעולם. במשך כל התקופה כיו"ר האיגוד לא מינה מנכ"ל ושימש גם כמנכ"ל בפועל.
"הבנתי שהבעיה המרכזית היא ההתמודדות עם החומר האורגני וחיפשתי טכנולוגיה כלשהי. הגעתי לכמה מקומות בעולם אבל לא מצאתי כלום חוץ מתהליכי קומפוסטציה שלא היו אפשריים במקום כמו חירייה, בקרבת שכונות מגורים. יום אחד הגיעו אלי יזמים ישראליים צעירים שטענו שיש להם בחיפה טכנולוגיה ישראלית חדשה לטיפול בחומר אורגני, כשהרעיון שלהם היה להפוך את הזבל לסוג של ביוב".
"הרעיון מצא חן בעיני ובינתיים הם הקימו פיילוט קטן בחדרה שאף הוא נראה מוצלח. בהמשך, הקמנו בחירייה את מפעל "חץ אקולוגיה", שטיפל בחומר האורגני והפיק ממנו גז מתאן אשר שימש לייצור חשמל באמצעות מנוע חשמלי של חברת קטר פילר, ופעל באתר במשך כ-20 שנה".
המרכז לחינוך סביבתי - משך מיליוני תלמידים ומבקרים
ספיר החל את שיקום חירייה והפיכתו לחלק מפארק אריאל שרון. הוא הוביל את הפרויקט של 100 קידוחי גז על הר הזבל. "ביד אחת מנענו את הזיהום מההר ויצירת אפקט החממה וביד השנייה מנענו את הזיהום מהמפעל שקיבל צו סגירה מהמשרד להגנת הסביבה, ובזכות האנרגיה הירוקה מהר הזבל נמנעו פיטוריהם של עובדים רבים. ועל כל זה", מוסיף ספיר "קיבלנו את אישור האו"ם לסחור בגזי חממה במסגרת אמנת הפיתוח הנקי של קיוטו ומכרנו את זכויות מניעת הזיהום מההר לחברת החשמל הצרפתית במיליוני אירו".
הוא יזם והקים לצד הר הזבל גם את המרכז לחינוך סביבתי, שבו ביקרו כבר מיליוני תלמידים. גולת הכותרת הייתה הקמת מפעל ה-RDF הגדול ביותר בעולם בטכנולוגיה הזאת, שמטפל בכ-2,000 טון פסולת ביתית ליום. המפעל שהוקם ב-2017 מפריד את הפסולת היבשה והופך אותה לאנרגיה ירוקה שמחליפה דלקים מזהמים במפעל נשר שמייצר מלט ברמלה.
"לפני הקמת המתקן ישבתי עם השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, שהיה מאוד קואופרטיבי והבטיח לסייע בהקמת המפעל בכ-40 מיליון שקל מכספי קרן הניקיון. לרוע המזל הוא בדיוק רב עם חולדאי, לא ברור איך ומה, אבל הועדה שדנה בתמיכה במפעל נתנה לו דירוג של נקודה אחת פחות מהדרוג שמאפשר תמיכה".
למרות זאת, החליט ספיר להקים את המפעל שנחשב היום לסיפור הצלחה בינלאומי ומגיעים מכל העולם לראות אותו. ספיר מכהן כבר 6 שנים כדירקטור בבורד שלISWA International Solid Waste Association - ארגון ניהול הפסולת העולמי, אחד מתוך 11 דירקטורים מכל העולם. הוא נבחר הן באספה הכללית של הארגון והן באיזור המזרח התיכון והבלקן, ואף מייצג את מדינת ישראל באספה הכללית של הארגון.
חתום על כל היתרי הבניה בתל אביב ב-22 שנים האחרונות
במקביל לכהונתו כיו"ר פארק המיחזור חירייה, הוא עמד בראש הוועדה החשובה בעיר, וועדת המשנה לתכנון ובניה, תוך שיתוף פעולה ואמון מלא מראש העירייה רון חולדאי, שאף ציין זאת בספרו האוטוביוגרפי מחולדה לתל-אביב. בפוסט שפרסם לאחרונה בפייסבוק כתב ספיר שהוא חתום על כל היתרי הבנייה וכל תוכניות בנין עיר ותוכניות העיצוב מכוחן שיצאו בת"א ב-22 השנים האחרונות.
יותר מכל יו"ר ועדה בתל אביב ובכלל במדינת ישראל. הוא הוביל את הכנת התוכנית האסטרטגית ואת תוכנית המתאר תא 5000 שקיבלה תוקף ב-2016 ובשנה האחרונה את העדכון לתוכנית המתאר 5500 שהומלצה להפקדה על ידי הועדה המקומית. "התושבים, היזמים והעירייה הם שותפים לדרך וחשוב לשמור על אמון הדדי תוך שקיפות ציבורית מרבית" אומר ספיר "תוכנית המתאר יחד עם מסמכי המדיניות נותנים וודאות תכנונית לכולם", הוא מסכם.
ספיר ידע תמיד כיו"ר הוועדה היכן הוא צריך לשים את מלוא כובד משקלו. הוא טבע את המונח "דיור בר השגה" לפני כולם ואף הוביל להסכמים עם יזמים להקמת דיור בהישג יד עוד לפני שנחקק החוק שאפשר זאת. "אני חושב שהמקרה הראשון היה מגדלי הצעירים, בתב"ע שאושרה על האיילון היו 300 יחידות דיור גדולות מאוד וזה לא בדיוק התאים לתפיסה שלנו, שלא להכניס יותר מידי משפחות לאזור בהיעדר שרותי ציבור כמו בתי ספר וגני ילדים. בדיוק הגיע חג'ג' וביקש לבנות על אותו השטח במקום 300 יחידות 500 יותר קטנות. במצב העניינים הרגיל היינו מאשרים את זה, כי זה תאם למדיניות התכנונית של הוספת דירות קטנות באזור הזה".
"חשבתי רגע ואמרתי לו שאני אהיה מוכן להביא את זה לשיקול דעת הוועדה בתנאי שיקצה 50 יחידות דיור שיושכרו לתושבי העיר במחיר מופחת לתקופה מוגבלת, כפי שייקבע על ידי מועצת העיריה. זה היה win-win ומאז זה הפך למדיניות הוועדה בפרויקטים הבאים בהסכמים של היזמים עם העירייה עד לאישור החוק"
נושא נוסף שדחף ספיר היה קידום המלונאות בעיר. "לפני כעשר שנים היו חסרים 10,000 חדרי מלון ואף יזם לא רצה להתעסק עם זה בגלל הסיכון העצום. יזמתי תוכניות לעידוד מלונאות ובעיקר מלונאות עממית בדרגה של 3 כוכבים, שנת 2019 הייתה שנת שיא בתיירות בעיר והתפוסה הייתה מלאה. בשנים האחרונות אישרנו תוספת של אלפי חדרי מלון, כך שהיום כבר אין צורך בתמריצים הללו", אומר ספיר. "כיום, כמעט כל פרויקט לתעסוקה יכול ביוזמתו להסב חלק מהשטחים למלונאות וחלק אף עושים זאת".
הוועדה המקומית בראשותו של ספיר הובילה גם את המדיניות של עירוב שימושים. "בעבר היה מקובל שיש את מרכז העיר עם הרחובות המסחריים והתעסוקה ומסביב שכונות המגורים המנומנמות. תל אביב הייתה העיר הראשונה שהבינה שעירוב השימושים הוא סם החיים של העיר המתחדשת, והוא חשוב כי הוא מאפשר ניצול תא שטח באופן שמאפשר לתושבים לגור, לעבוד ולצרוך את כל השירותים שהם צריכים במרחק הליכה ממגוריהם, כולל מסחר, בילוי ופנאי", מסביר ספיר. "אבל חשוב לדעת להשתמש בכלי הזה באיזונים נכונים בין הצרכים העירוניים לאפשרויות היזמיות ובתמהיל הנכון. השכונות החדשות של ת"א, שדה דוב ותוכנית 3700, מיישמות הלכה למעשה ובתמורה את המדיניות הזאת".
מה לדעתך חשוב עכשיו לקדם בעיר?
"כרגע אנחנו מקדמים במלוא המרץ את מיגון גני הילדים ומוסדות החינוך וזה נמצא בראש סדר העדיפויות. שגרת החרום תלווה אותנו כנראה הרבה זמן וצריך להיערך כמה שיותר מהר", אומר ספיר.
ובלי קשר למלחמה?;
"יש 2 נושאים חשובים שיכולים להביא להקלה במצוקת השטחים בעיר ושעדיין לא קיבלו ביטוי מספיק בתכנון העירוני. האחד יחידות דיור זעירות בגודל של 25-30 מ"ר, אנחנו רואים בניו יורק כניסה של יחידות קומפקטיות כאלה לשוק. המרחב הקטן של הדירות הללו מחייב למצוא פתרונות יצירתיים של תכנון ועיצוב יעיל, חסכון במקום וניצול מירבי של החלל על ידי פתרונות אכסון חכמים, מדפים מסתובבים ורהיטים מתקפלים כמו מיטה שמתקפלת לתוך קיר. ניתן גם לבנות שלד של בניין ולהביא דירות כאלה מוכנות עד לרמת גמר של מכשירי חשמל".
"אין ספק שתוספת יחידות כאלה יכולה לתת מענה למצוקת דיור של צעירים במרכז העיר", אומר ספיר, "נושא נוסף שנמצא עדיין בחיתוליו הוא הרחבת השימושים והשימוש בתת הקרקע שהוא מימד נוסף שרחוק מלמצות את עצמו".
מה לדעתך הייתה ההחלטה הכי חשובה שקיבלת בתקופת כהונתך כיו"ר הוועדה?
"כל החלטה שמשפיעה על חייו של תושב העיר היא כל עולמו ולא משנה אם מדובר במי שרוצה לסגור מרפסת או בתושבת שמתנגדת להקלה של בנייה, שמתקרבת לבית שלה. חברי ועדת התכנון והבנייה צריכים להכריע בהחלטות כאלה חדשות לבקרים. לכאורה החלטה פשוטה ולא משמעותית, אבל מאד דרמטית לנוגעים בדבר. כל חבר ועדה שיפנים את זה יוכל להיות איש ציבור ראוי" אומר ספיר.
"ובכל זאת, ההחלטה שהשפיעה הכי הרבה על העיר הייתה, ללא ספק, אישור תוכנית המתאר תא 5000 שיצרה וודאות תכנונית לתושבים וליזמים לשנים הבאות". מסכם ספיר.
אז איזו עצה אתה יכול לתת ליו"ר הוועדה הבא שיכנס בנעליך?
"מאוד פשוט", אומר ספיר, "צריך להשתמש בשכל הישר. מה שמנחה אותי זה 'מבחן הראי'. אחרי יום עבודה אני חוזר הביתה, מסתכל בראי ויודע שאני שלם עם ההחלטות שקיבלתי באותו היום".
מה התוכניות שלך לעתיד?;
"המלחמה שיבשה את כל התוכניות גם לי, הבחירות נדחו ואני ממשיך בתפקידי עד אמצע פברואר. אח"כ אחליט איך וכיצד אני יכול להמשיך ולתרום מהידע והניסיון שצברתי, הן בתחום התכנון והבנייה והן בתחום איכות הסביבה וניהול הפסולת. כמובן שכבר יש לא מעט טלפונים".
מה בכל זאת העדיפות שלך? אני מקשה;
"הראש עם התכנון והבניה והלב עם המיחזור והפסולת", מסכם ספיר בחיוך רחב.