מפסק דין של ועדת ערר מחוזית עולה: הגדלת היצע הדירות היא אכן משימה לאומית ראשונה במעלה - אך לא כשהיא סותרת תוכנית מתאר כללית. לטענתה, "הבקשה מוצדקת ברמה הלאומית, אך לא יכולה לגבור על התכנית העירונית". מבולבלים? גם אנחנו.
דיווח שיצא היום (ה') מציג כי ועדת ערר מחוז מרכז דחתה בקשה לתוספת יחידת דיור בפרויקט בגבעת שמואל, וקבעה שההקלה מנוגדת לתוכנית החלה על העיר. "לא ניתן לאשר הקלה לתוספת בניה כאשר היא מנוגדת לתוכנית המתאר העירונית ('תוכנית כוללנית'), גם אם הבקשה מוצדקת, אך מנוגדת כאמור לתוכנית הכוללנית החלה במקום", כך קבעה לאחרונה ועדת הערר לתכנון ובניה מחוז מרכז, אשר דחתה את הערר שהגיש בעל קרקע.
מדובר בבקשה לתוספת יחידת דיור חמישית על ארבע יחידות מאושרות. הבקשה הוגשה על ידי בעל קרקע בגבעת שמואל, והיא מנוגדת לתוכנית העירונית, שקיבלה תוקף ב-2020. הוועדה קבעה כאמור שאישור הקלה לתוספת יחידות דיור אינו יכול לבוא בסתירה לתוכנית מתאר כוללנית, קל וחומר כאשר התוכנית אושרה זמן קצר קודם לכן.
בהתאם להוראות התוכנית ניתן להקים מבנה בן 2 קומות על הקרקע או מעל קומת עמודים מפולשת, הכולל 2 יח"ד בכל קומה ובסך הכל 4 יח"ד. הבקשה להיתר כללה את הריסת המבנים הקיימים, בניית בית בן 4 יח"ד וכן הקלה לתוספת יחידה חמישית.
קיימת הצדקה תכנונית - אך התכנית העירונית גוברת
הוועדה המקומית דחתה את הבקשה בטענה שלא ניתן להוסיף יחידות דיור על התוכנית הקיימת כאשר אין הצדקה תכנונית, וכי ניתן לאפשר הקלה לתוספת יח"ד רק כאשר מדובר בהתחדשות עירונית, הכוללת מתחם שלם.
בעל הזכויות ערער לוועדת הערר המחוזית וטען, כי התוכנית הכוללנית גוברת על כל תוכנית אחרת ובכל מקרה, התוכנית המקומית החלה על הקרקע היא תוכנית ישנה שאינה תואמת את ההקלות הניתנות היום. לדבריו, תוספת יח"ד חמישית עולה בקנה אחד עם מטרות התוכנית הכוללנית, הצופות הכפלת האוכלוסייה. עוד הוא טען, כי תוספת דירה אחת לא תעמיס על התשתיות וממילא קיימת בבניינים סמוכים.
הוועדה המקומית, באמצעות עו"ד רותם ארביב - קופלניקוב ממשרד שרקון, בן-עמי, אשר ושות', טענה כי הטענות הללו היו צריכות להיות מועלות בשלב ההתנגדויות לתוכנית ובכל מקרה התוכנית הכוללנית היא במעמד גבוה יותר מתוכנית רגילה. עוד טענה הוועדה, כי לא ניתן לסטות מהתוכנית הכוללנית, ודאי לא זמן קצר אחרי שאושרה ובכל מקרה אין שום הצדקה להקלה.
ועדת הערר המחוזית קיבלה את טענות הוועדה המקומית וקבעה, כי תוכנית בסמכות מקומית לא יכולה לסתור תוכנית כוללנית, אלא כאשר מתקיימים חריגים מסוימים הכתובים בחוק. לדבריה, אומנם קיימת הצדקה תכנונית למתן הקלת בנייה המתיישבת עם הצורך הלאומי בהגדלת היצע הדירות, אולם מדובר בהצדקה שאינה ייחודית לקרקע המסוימת, אלא מאפיינת כל קרקע שלגביה מוגשת בקשה להקלה. עם זאת, היא מקבלת את הטענה שהתוכנית הכללית גוברת על התוכנית המקומית.