ענף הבנייה בישראל הוא מהגדולים במשק. הענף מתמודד עם מחסור משמעותי בכוח אדם, מה שמציב בפניו גם אתגרים וגם הזדמנויות. כאחד מהסקטורים הגדולים ביותר בכלכלת ישראל, המעסיק כ-250,000 עובדים באופן ישיר ואלפי עובדים באופן עקיף, חיוני למשוך יותר עובדים ישראלים כדי לענות על הביקוש. כאן נכנס לתמונה ההסכם הקיבוצי הכללי הענפי, יוזמה פורצת דרך, מהטובים שנחתמו במשק הישראלי, המציע תמריצים ייחודיים שהופכים את ענף הבנייה לנתיב קריירה אטרקטיבי עבור העובדים הישראלים. ההסכם בענף הבניין הינו שוויוני ואינו מפלה בין המועסקים בו, וזו הסיבה שאנשים רוצים לבוא לעבוד בבנייה.
ההסכם הקיבוצי הכללי הענפי בענף הבנייה נחשב לאחד מהטובים ביותר במשק הישראלי, ומעניק הטבות שוות לכלל העובדים. אחד מההיבטים הבולטים ביותר שלו הוא שכר המינימום הגבוה ביותר במגזר הפרטי, שעומד לעלות ל-6,300 ₪ ויחול על כל העובדים בענף עם קבלת צו ההרחבה. הסכם זה גם מבטיח ותק רציף לעובדים, כלומר גם אם עובד עובר מחברה אחת לאחרת, הוותק שצבר לא נעצר, מה שמטיב הן עם התקדמות הקריירה שלו והן עם ההטבות הסוציאליות שלו.
היבטים ייחודיים נוספים של ההסכם כוללים פנסיה מהיום הראשון לעבודה, דמי ניהול נמוכים בקופות הפנסיה וקופות הגמל, קידום בדרגה כל שלוש שנים, מלגות לילדי העובדים ומימון לקורסים ולהשתלמויות. יתרה מזאת, ההסכם יצר ועדה פריטטית ליישוב סכסוכים בין מעסיקים לעובדים ללא עלות או תשלום לעורכי דין, מה שחוסך זמן וכסף לשני הצדדים.
ההסכם הקיבוצי הוא מנוף חשוב למשיכת עובדים לענף. ממשלת ישראל מאשרת כיום הבאת עשרות אלפי עובדים זרים, שיכסו על המחסור שנוצר כתוצאה מהאיסור על פלסטינים להיכנס לעבוד בישראל ובריחת עובדים זרים שהיו כאן עד ה-7/10, אך לטווח ארוך אנחנו חייבים להתעשת וליצור מציאות חדשה, בה ישראלים נקלטים לעבודה בענף.
כבר היום יש מאות מועמדים הממתינים להכשרות מקצועיות, על מנת להצטרף לעבודה בבניין. הממשלה לא הרחיבה את התקציבים לכך ולכן הפעילות עובדת לאט מדי ומעט מדי, אך הפוטנציאל קיים וזו תהיה טעות היסטורית אם לא נדע לעשות את העבודה ולאפשר לאלפי ישראלים שרוצים לעבוד בענף - לבוא ולעבור הכשרות מקצועיות.
בענף הבנייה חסרים כיום אלפי מנהלי עבודה, אלפי מהנדסים, חשמלאים ועוד. הפתרון חייב לבוא מאיתנו, הישראלים. אסור לנו להיות תלויים רק בעובדים זרים.
תנאי העבודה בענף הבניין הם מהטובים ביותר מבין כל הענפים במשק. צעירים ישראלים יכולים להתחיל את הקריירה בבניין עם משכורות גבוהות.
ענף הבנייה מציע הזדמנויות צמיחה מגוונות לעובדים ישראלים. לאחר שעוברים הכשרה מקצועית, העובדים יכולים לצפות למסלול קידום מהיר ולצמיחה פוטנציאלית בשכר. לדוגמה, עובד שמסיים הכשרה למנהלי עבודה או לעוזרי בטיחות יכול להתחיל לעבוד באחת מחברות הבנייה הגדולות עם שכר שעולה על 8,000 ₪ לחודש, כאשר יש פוטנציאל להגיע ל-15,000 ₪ תוך שנתיים, בהתאם לקידום שלו. לאחר זמן מה וצבירת ניסיון הוא מממשיך ומתקדם בשכר. אין עוד מסלולי קידום כאלו במשק הישראלי.
בנוסף לשכר תחרותי, הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל מציעה לעובדים מלגות שונות, קורסים ושירותים נוספים, כולל הכשרות בטיחות. הזדמנויות אלה מעניקות לעובדים את הכישורים והידע הדרושים להם כדי להצטיין בקריירה שלהם.
הצורך בתמיכה ממשלתית למרות הפוטנציאל למשוך אלפי ישראלים לענף הבנייה, מגבלות התקציב הנוכחיות להכשרה מקצועית מאטות תהליך זה. על הממשלה הישראלית להשקיע בהרחבת תקציבים אלה כדי להאיץ את צמיחת הענף ולהפחית את התלות בעובדים זרים.
על ידי תמיכה בתוכניות הכשרה מקצועית, הממשלה יכולה לעזור ליצור מציאות חדשה שבה יותר ישראלים מועסקים בענף הבנייה. גישה זו לא רק תטפל במחסור בכוח אדם, אלא גם תתרום להתפתחות הכלכלית של המדינה על ידי הפחתת התלות בעובדים זרים.
לסיכום, ענף הבנייה בישראל, עם ההסכם הקיבוצי הכללי הענפי שלו, מציע תנאים והזדמנויות שאין שני להן לעובדים ישראלים. על ידי מתן שכר מינימום גבוה, ותק רציף והכשרה מקצועית, הענף יכול למשוך יותר כישרונות מקומיים ולטפל במחסור הנוכחי בכוח אדם. עם זאת, תמיכה ממשלתית והשקעה בתוכניות הכשרה מקצועית חיוניות למימוש פוטנציאל זה ולבניית עתיד טוב יותר הן לענף הבנייה והן לעובדים הישראלים