הכאוס הנורא שנוצר עם פתיחתה של המלחמה הנוכחית, ההלם, וחוסר התפקוד המוחלט של הממשלה הביא את אזרחי המדינה לתחושות פי פחת, ערעור תחושת הבטחון ואי אמון מוחלט בהנהגת המדינה. זאת, לצד כניסתן למשבר של הרשויות המקומיות, וההירתמות המדהימה של ראשיהן, המנוסים כבר במשברים קיצוניים עוד מתקופת הקורנה.
בין אותם ראשי רשויות בולטים קרן גרין, ראש מועצת קדימה צורן, וישראל גל, ראש העיר קרית אונו. אלו הוכיחו התאוששות מהירה תוך השבת אמונו של הציבור בהנהגה המקומית המוכרת והבטוחה. זו שאפשר וניתן לסמוך עליה כי תוביל את תושביה גם בנושאים ביטחוניים. כמובן, לצד ציבור נרחב ומדהים של אנשים פרטיים שנירתם לעזור ולסייע. בלי שני אלה, נראה כי היה קשה מאד לקום, אם בכלל, מהמכה של 7 באוקטובר..
כעת, הם מספרים כיצד התמודדו עם המשבר אליו התעוררה ישראל בשבת השחורה, מסבירים באילו מהלכים נקטו ומפרטים אודות הסיוע שקיבלו. "כרשות מקומית מצאנו את עצמנו כבר ביום הראשון של המלחמה מתפקדים בכאוס, כשאנו לוקחים על עצמנו את התפקידים של השלטון המרכזי שפשוט לא היה קיים. היה עלינו לקבל החלטות וליזום יוזמות שלא בתחום הסמכות והמנדט שלנו או התפקיד שלנו", אמרה גרין.
"הכל מסיבה אחת. לא היה מי שיפעל להרגעת התושבים מחד, ומנגד לטפל ולתת מענה של ביטחון ואבטחה בישוב במקרה שאירועים שדומים ל-7 באוקטובר יחזרו, רק הפעם בתוך ישראל. מיד הקמנו חמ"ל להערכות מצב בטחוניות,- לעיתים גם שלוש פעמים ביום, מתוך מטרה לבסס תפיסת אבטחה שלוקחת בחשבון איומים ואתגרים", הוסיפה.
לדבריה, קדימה צורן גייסה בתוך שעות מאות מתנדבים שהתייצבו לשמירה על הישוב, נסגרו כניסות לישוב והוצבו חמושים בעמדות נושמות, ואף הופעלו סיורים חמושים בחלוקה לגזרות ברחבי הישוב.
עוד אמרה גרין כי "תגברנו את המוקד העירוני שלנו שקיבל בימים הראשונים אלפי שיחות מתושבים מודאגים מול הסיכונים. בנוסף, רכשנו במאות אלפי שקלים ציוד אבטחה ותוספות אבטחה הנובעים מהאיום שנוצר לצד הקמת יחידת רחפנים "שתסייע בביטחון הישוב.
מהלך נוסף שעשתה המועצה היא הקמת חמ"ל מתנדבים שהעניק מענה רגשי ופיזי לכל תושב ותושבת שנזקקו לו, עם דגש על האוכלוסייה המבוגרת. הסיוע כלל מענה רפואי, ביטחוני, ארוחות, בייביסיטר, דוג סיטר ועוד. ""היינו צריכים לדאוג גם לכל החיילים והחיילות בסדיר ובמילואים עם פעילות מטורפת של האגודה למען החייל שמספקת אלפי חבילות ופתרונות לחילים כמו הסעות והעברת חבילות לכל דורש", סיפרה.
מה בנוגע לסיוע הממשלתי?
"לא חיכינו לממשלה ולכסף ממשלתי שהיה צריך להגיע, כבר בהתחלה הבנו שאנחנו לבד. שיקול הדעת ובניית מערך אבטחה הוא מקומי בלבד, כמו ההחלטה על סגירת כניסות, כמו ההחלטה על הפעלת סיורים רכובים כמו קריאה לתושבים נושאי נשק והתארגנות מולם לתוכנית לשעת חירום ומענה כולל לצרכי הבטחון של הישוב שהם מתפקידה של הממשלה שבהעדרה כקרבניט נאלצנו אנחנו ראשי הרשויות לתפוס את הגה הפיקוד".
גל, ראש עיריית קריית אונו, מתאר התנהלות דומה שכללה פתיחת חמ"ל מלחמה ענק באחד המקלטים בעיר. "הבנו מיד שהקריסה התפקודית של המדינה ב-7 באוקטובר היא לא רק בדרום, אלא אירוע קולוסאלי, לכן פתחנו מיד את המקלטים, ערכנו גיוס חירום, ופתחנו את חדר המלחמה החדש שלנו", תיאר גל.
לדבריו, מדובר בחמ"ל "המתקדם בישראל אותו הקמנו עוד לפני המלחמה. הוא מונה מאות מטרים במקלט מוגן, עמוק מתחת לאדמה, ובו עמדות פיקוד לכל התרחשות, מסכי שליטה ופיקוד עם מאות מצלמות וחיבור עם מוקד 106".
גל גם ציין כי ברגע שהבינו את גודל האסון, העירייה החלה "לעבוד בגיוס כל האמצעים לשמירה על הביטחון של העיר כולה והביטחון האישי של כל בניין ותושב. המהלך כלל גיוס מאות תושבים מתנדבים ובעלי נשק אישי להגנה על העיר במקרה של חדירת חוליית מחבלים לעיר. דאגנו מראש למכן את כל גני הילדים בעיר ומצאנו פתרונות לכל הגנים הפרטיים שאין להם ממ"דים והחזרנו במהירות האפשרית את מערכת החינוך ללמידה וכן את תרבות הפנאי ופעילויות הנוער כדי להחזירם ככל שניתן לשגרה".
"עיקר המשימה שלי היתה לבצע את כל הפעולות הנדרשות כדי לשמור על העיר שלי ולמנוע פגיעה בתושבים שלי וכך עשינו במהירות שיא, זאת תודות לתושבי העיר שהתגייסו כולם כאחד הן לסייע בתמיכה ביטחונית כל אחד כיכולתו ומאוחר יותר נרתמנו כדי לסייע לכל הפליטים של 7 באוקטובר".
לדבריו של גל, העובדה כי בנייני המגורים בעיר עברו התחדשות, הדבר גם אפשר לתושבים רבים לשהות במרחבים מוגנים בתוך בתיהם המחודשים. "מה ששיחק מאד לטובתנו הוא שעקב הפינוי-בינוי ותמא 38 שיזמנו, בעוד 60% מהדירות בישראל לא ממוגנות מטילים ומרעידות אדמה - אצלנו המצב בדיוק הפוך ועקב הבניינים החדשים עם הממ"דים שיזמנו רוב הדירות בעיר ממוגנות מטילים ורעידות אדמה.