חברת תשתיות אנרגיה קיבלה היום (א') את ההודעה לה חיכתה: ועדת הערר המחוזית לפיצויים והשבחה במחוז מרכז ביטלה את דרישתה של הוועדה המקומית לתכנון, שקבעה כי חברת תשתיות אנרגיה תשלם היטל השבחה של כ-15 מיליון שקל לוועדה המקומית גזר בגין חוות מיכלי הדלק בביל"ו.
טענת הועדה המקומית גזר הייתה, כי החברה חייבת בהיטל השבחה בגין אישורה של תוכנית תת"ל 83, אשר הסדירה את חוות המיכלים הקיימת ושינתה את ייעוד הקרקע מחקלאי ל"מתקנים הנדסיים". חברת תשתיות אנרגיה (תש"ן לשעבר) הגישה ערר על דרישתה של הוועדה המקומית, בטענה כי אין לראות בה חוכרת לדורות במקרקעין וכי דרישת הוועדה המקומית הוצאה בחוסר סמכות היות שטרם אירע כל אירוע של מימוש.
המחלוקת עסקה בסיטואציה ייחודית, כאשר חוות מיכלי הדלק הוקמה במקור ע"י המדינה כחלק מהמחנה הצבאי הסמוך, מכוח היתרים של הוועדה לרישוי מתקנים בטחוניים (הוולמ"ב). בשנת 1996 הוחלט על הוצאתו של המתקן מתחום המחנה הצבאי והחברה המשיכה לתפעל את חוות המיכלים כמתקן עצמאי ללא ייעוד תכנוני מתאים. כל זאת עד אשר אושרה תת"ל 83, אותה יזמה תשתיות אנרגיה בעצמה במטרה להסדיר את מעמדו של המתקן.
תשתיות אנרגיה טענה לפגמים מהותיים שנפלו בשומת הוועדה המקומית. לדבריה לא מתקיים שום אירוע שמצדיק תשלום היטל השבחה ובנוסף טענה, כי במשך כ-60 שנה היא מחזיקה במקום חוות מיכלים שנבנתה בהיתר בניה כדין.
הוועדה המקומית טענה, כי מרגע שיעוד השטח שונה משטח חקלאי ל"מתקנים הנדסיים" בעקבות תת"ל 83, קמה עילה לחיוב בהיטל השבחה ואין צורך להמתין לבקשה להיתר בניה על מנת להוציא שומה.
ועדת הערר המחוזית קיבלה את עמדת תשתיות אנרגיה וביטלה את השומה. לדבריה, לא התקיים ארוע מימוש המצדיק הטלת חיוב בהיטל השבחה, תוך שקבעה כי המשך תפעול המתקן, גם לאחר הוצאתו מתחום המחנה הצבאי, אינו מהווה מימוש, ודחתה את עמדת הוועדה המקומית אשר ניסתה להחיל על מקרה זה את ההלכה שפסק בית המשפט העליון בעבר (בעניין נקר נ' ירושלים). תשתיות אנרגיה יוצגה בהליך זה על ידי עו"ד אמיר בירנבוים ממשרד עורכי הדין עפר שפיר ושות'.
לצד זאת קבעה ועדת הערר, כי בהחלט ייתכן כי תת"ל 83 השביחה את הקרקע במידה מסוימת, אולם הסמכות לדרוש היטל השבחה בגינה תקום לוועדה המקומית רק כאשר החברה תבצע מימוש בצורה של מכירה או הוצאת היתר להרחבת המתקן.