מדינת ישראל במלחמה. ענף הבניה, גם הוא, במלחמה קיומית. המצב כרגע בענף הבניה הוא מהקשים שידענו והכרנו מאז הקמת המדינה. נכון להיום, אנחנו במחסור של 90 אלף עובדים פלסטינים, שזה בערך 85% מכח העבודה שלנו - כלומר, עד שיימצא פתרון הענף יעבוד בתפוקה של 15% מהיכולת שלו.
לזה מתווספת העובדה שראשי ערים שונות בגוש דן ממשיכים לסרב, בניגוד להמלצות פיקוד העורף ומשרד הפנים, לפתוח את אתרי הבניה. השיקול, הם טוענים, הוא שמירה על ביטחון הציבור. שמירה ממה? הרי הם יודעים שהפלסטינים בסגר עד הודעה חדשה, אם בכלל תגיע.
מה שהם לא אומרים בקול רם, זה שהם מפחדים שערבים ישראלים יבואו במגע עם הציבור. דווקא ראשי הערים הגדולות והליברליות בגוש דן מציגים חוסר מנהיגות משווע. מה הם למעשה אומרים, בזה שהם סוגרים את אתרי הבניה משיקולי "תחושת ביטחון" בניגוד להוראות פיקוד העורף, שבכל אתר בניה יש מחבל?
הם יוצרים פניקה מיותרת אצל הציבור - וזה יימשך גם כשיפתחו את האתרים, אחרי שהמלחמה תסתיים. החרדה לא נעלמת ברגע. יש רגעים שמנהיגים צריכים לקבל החלטות אמיצות, וזה בדיוק הרגע הזה. לסגור את אתרי הבניה זה הפתרון הקל ביותר, שעושה הכי הרבה נזק. ואני מדבר על נזק עצום.
אם המדינה תתעורר - נוכל לשחרר 50 אלף דירות לתושבי הדרום
צריך להבין, ענף הבניה צורך אשראי של חצי טריליון שקל. לשם השוואה, זהה לתקציב השנתי של הממשלה בישראל. בכל יום מוציאים הקבלנים 160 מיליון שקל, ולכן - סגירת אתרי הבניה זה מתכון בטוח לפשיטת רגל של רבים בענף. אני מדבר על חברות ענק של מיליארדי שקלים שהמחזור שלהן ירד לאפס. המינימום שהמדינה צריכה לעשות זה לוודא שמי שיכול לעבוד - יעבוד.
המצב הזה, שבו אין יכולת לעבוד והריבית והשעון ממשיכים לדפוק, יוביל את הקבלנים להפסדים כבדים עד כדי קריסה. ואתם יודעים מי יקרסו ראשונים? כמובן, פרויקטים של המדינה, כמו "מחיר מטרה" ו"מחיר למשתכן", שהרווח שם מאד נמוך, ואז אותם זוגות צעירים שהמדינה רצתה לדאוג להם יישארו עם הלשון בחוץ.
דבר נוסף הוא שענף הבניה - אם זה לא ברור, ונראה שלמקבלי ההחלטות זה לא ברור - הוא ענף חיוני למשק. אסור לענף הזה להפסיק לעבוד, לא מבחינה כלכלית ולא מבחינה ביטחונית. הדבר נכון בימים רגילים, ונכון שבעתיים בימי מלחמה.
בזמן שאנחנו נאבקים לפתוח את אתרי הבניה או להגדיל מיידית את מכסת העובדים הזרים, הבניינים שעומדים לקראת טופס איכלוס יכולים לשחרר 50 אלף דירות לשוק. תוך חודשיים-שלושה ניתן יהיה לאכלס 50 אלף משפחות לדירות חדשות עם ממ"דים, משפחות שאין להן היום ממ"ד. המדינה לא מבינה את זה ולא מייצרת פתרונות.
אסיים בכמה מילים חיוביות, בימים קשים אלו. מאז תחילת הלחימה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ פועלת בשיתוף עם האגודה למען החייל והתרימה עד כה למעלה ממיליון שקלים לצרכים דחופים של חיילי צה"ל. במקביל, פתחנו חמ"ל לאיתור וציוות יזמים שלהם דירות מוכנות שעדיין לא נמכרו לשם שיכון בהן משפחות מעוטף עזה, עד שיהיה להן פתרון קבע.
בנוסף, נרתמו למעלה ממאה חברות קבלניות בתחומי התשתיות, בניין ושיפוצים, שמוכנות לנסוע כבר היום תחת אש לעוטף עזה ולבנות מחדש את האזור, ואנחנו בקשר מול גורמים בממשלה כדי לקדם את זה. מרגש לראות שהענף הזה מוכיח את עצמו כל פעם מחדש, מצטרף לזירה המלחמתית והאזרחית ונרתם במלוא עוצמתו וכוחו.