העובדים הזרים בורחים מהארץ, וענף הבניה בישראל נמצא בסכנה קיומית: הסגר הנמשך ביהודה ושומרון מונע את כניסתם של כ-150 אלף פועלים פלסטינים, כ-100 אלף מהם עובדים בענף הבניה; העיריות עדיין משביתות את אתרי הבניה והעובדים הזרים נותרים ללא מעש; ענף הבניה, שיידרש בקרוב לבניה מחודשת ברחבי הארץ, בהתאם לפגיעות לאורך הגבול בצפון ובדרום - נותר ללא עובדים.
שליש מהעובדים המולדבים כבר ברחו מהארץ; אלפי העובדים הטורקים המגיעים ארצה במסגרת חברת ילמזלר מאיימים גם הם לעזוב כי אין עבודה והם כבר שבוע בבטלה; גם מדיניותה של סין בנוגע למלחמה מעלה סימן שאלה גדול על המשך הגעתם של הסינים ארצה; 17 אלף עובדים מעזה כמובן שכבר לא יחזרו, ומה יהיה על העובדים הפלסטינים מיהודה ושומרון, שלצערנו מחזיקים את הבניה הרטובה בישראל? שאלה שבהחלט תישאל אחרי המלחמה.
לוואלה נדל"ן נודע כי רשות האוכלוסין וההגירה הורתה לשנע פועלים זרים בבניה לעבודות חיוניות בענף התעשייה ביום שלישי שעבר (10.10), אך התעשיינים הודיעו כי אינם זקוקים כעת לזוגות ידיים נוספות - והקבלנים מתרעמים על כך, שכן העובדים הזרים עלולים לנטוש את הארץ ולהוסיף על המצוקה הקשה גם כך בכח האדם בענף הבנייה בימים שלאחר המלחמה.
בחודשים האחרונים פורסם על הסכם להבאת פועלי בניין מהודו, ונראה שהכיוון הזה תופס תאוצה כשעשרות אלפי הודים בעלי כושר עבודה הביעו עניין גדול להיקלט בעבודה בישראל. לדברי ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, ענבל משש, יש היערכות השבוע להבאת גל של עובדים לנוכח תאוצת הבניה הנדרשת לאחר המלחמה.
כעת אנחנו עסוקים בלהילחם, אבל השאלה היא מה יקרה עם ענף הנדל"ן לאחר המלחמה, עם מחסור חמור בעובדים זרים. כמו כן, ללא העובדים הפלסטינים מיהודה ושומרון, המחזיקים בבניה הרטובה, לא תהיה פה בניה. זאת, כשברקע אנשים עדיין יצטרכו דירות, ואפילו יותר מבעבר, שכן מתחמים שלמים מצפון ועד דרום יצטרכו להתחדש.
"להחיש את רכבות האוויר של העובדים הזרים"
כתוצאה מהמצב המלחמתי, נסגרו ולא פועלים בשלב זה מרבית מאתרי הבנייה במדינה, ובמיעוט האתרים שכן פועלים, פוחדים העובדים הזרים להגיע לעבודה - כך שבאופן מעשי נעצרה פעילות הבניין במדינת ישראל כמעט לחלוטין.
ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ביחד עם אלדד ניתן, ראש תאגידי כח אדם זר לבניה - שלחו מכתב לשרים על מנת להחיש את רכבות האוויר של העובדים הזרים.
ביום 10/10/23, הוציאה רשות האוכלוסין וההגירה הנחיה זמנית להתרת העסקה בפועל במפעלים, למתן שירותים קיומיים ושירותים חיוניים של עובדים זרים בענף הבניין, המועסקים באמצעות תאגידי כח אדם זר לבניין.
לדברי רשות האוכלוסין וההגירה, "מדובר בכוונה ראויה ורצויה, שנבחנה מיד עם הוצאתה, על ידי החתומים מטה, אך למרבה הצער אינה מעשית. תאגידי כוח האדם, או לפחות חלקם, מתוך רצון לשתף פעולה ולוודא רציפות של העסקת העובדים אפילו באופן זמני עד לפתיחת אתרי הבניין בישראל - יצרו קשר עם גורמים שונים בהתאחדות התעשיינים ומפעלים חיוניים שונים, אך מהר מאוד הסתבר שהמהלך אינו ריאלי. התעשיינים אינם מחפשים פתרונות זמניים אלא פתרונות ארוכי טווח. נמסר לנו שגם אם יינתן פתרון למשך העסקת אותם עובדים, העלויות הכרוכות בהעסקת העובדים יקרות בשל העמסת האגרות והמגורים".
"לאור זמניות ההנחיה, גם קיים קושי טכני ומעשי לשנע ולהעביר עובדים המתגוררים באזורים גיאוגרפים ספציפיים לאזורים אחרים בהם מצויים מפעלי התעשייה, במיוחד בימים אלו בהם שורר מצב חירום במדינת ישראל".
מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ נמסר: "בשל איסור כניסתם של העובדים הפלסטיניים לעבודה בישראל בענף הבנייה, והצפי כי איסור זה לא ישתנה בתקופה הקרובה, נוצר וייווצר פער גדול יותר, שיוכל להתמלא רק על ידי העובדים הזרים. לפיכך, הסתה של העובדים הזרים מענף הבניין לתעשייה, בעת הזאת היא בעייתית, במיוחד לאור העובדה שהתאחדות הקבלנים בוני הארץ עושה לילות כימים, לוודא פתיחת אתרי הבניה בישראל. במצב הדברים הנוכחי, ובראייה עתידית של השלכות המצב שנוצר, על המדינה לפעול באופן שונה וארוך טווח, וזאת על מנת שענף העסקת עובדים זרים בענף הבניין לא יקרוס ויוכל להמשיך ולהתקיים, על כל המשתמע מכך".
עוד, אומרים בהתאחדות, כי "יש לפעול באופן מידי למילוי, הגדלת ואף להכפלת מכסת העובדים הזרים בענף הבניין (על מנת להתגבר על הפער שנוצר וייווצר כתוצאה מכך שעובדים פלסטינאים ייגרעו ממצבת העובדים בענף).
לצורך קליטת של עובדים זרים בישראל, הן בשל צרכי הענף הקיימים, והן בשל הצורך בשיקום הנזקים של פעילות המלחמה, יש הכרח בקידום והחשת מיונם של עובדים זרים רבים ככל הניתן, בסין, במולדובה ובמדינות אחרות מהן יוחלט להביא עובדים זרים.
במצב הדברים הנוכחי, ועל מנת להקל על תאגידי העובדים הזרים בבניין, שהכנסותיהם נעצרו לאור המצב המלחמתי וסגירת אתרי הבנייה, ואילו הוצאותיהם כגון מגורים לעובדים ושכר הנהלה ממשיכים להיות משולמים, יש לפטור אותם מתשלומי אגרה, שכר (פיקדונות) וכיו"ב, לכל הפחות עד לפתיחתם המחודשת של אתרי הבנייה".