באמצע הבנייה, השכנים בחרו לתבוע: מה החליט בית המשפט?

בעלי קרקע ברמת השרון הגישו לאחרונה תביעת נזיקין נגד חברה קבלנית הבונה פרויקט מגורים בעורף המגרש הפרטי שלהם. בתביעה, טענו התובעים לסעד כספי בסך של 850,000 שקל ולצווי עשה דרקוניים שנועדו לפגוע באופן קשה ביותר בפרויקט.

כל זאת, על אף שהחברה קיבלה היתר בנייה כדין ועל אף שהתובעים, השכנים הצמודים, לא הביעו את התנגדות לפרויקט בדרכים המקובלות במסגרת התנגדות או פניה לערכאות המשפטיות השונות.

חברת הבנייה, באמצעות עו"ד ורד מאירוביץ סייג, טענה כי מדובר בתביעה מופרכת שיש לסלקה על הסף. התביעה הוגשה אחרי שחברת הבנייה השלימה הליך תכנוני ארוך, במהלכו התובעים קיבלו הודעה אישית לגבי הבקשה להיתר בניה ובחרו שלא להתנגד, לאחר שהחברה השקיעה סכומי עתק בתכנון, בזמן שהבניין נמצא בשלבי גמר מתקדמים, הדירות כבר נמכרו לצדדים שלישיים ובזמן שאין בכתב התביעה, לרבות חוות הדעת שצורפו אליו, הוכחה כי נפל פגם כלשהו בהיתר הבניה או נגרם נזק כלשהו לתובעים.

מה החליט בית המשפט?

התובעים החזיקו בבית צמוד קרקע ברחוב סיני ברמת השרון (לאחר התחלת הבנייה מכרו את הנכס), כאשר מאחורי ביתם החלה בנייה של פרויקט מגורים. במסגרת הפרויקט, נהרסו שני בתים ישנים צמודי קרקע והחלה בנייה של פרויקט בבנייה רוויה הכולל 5 יחידות דיור בבניין של 3 קומות מעל קומת מרתף. הבנייה של הפרויקט נעשתה בהתאם לתוכניות החלות באזור ולאחר קבלת היתר בנייה כדין.

לטענת התובעים בניית הפרויקט גרמה לאובדן פרטיות, הצללה וחסימת אור ואויר ופגיעה אסתטית על ידי קיר חוסם. השמאי מטעמם העריך את הפגיעה בכ - 10% מערך הנכס שהם כ- 700,000 שקל. התביעה הנזיקית שהוגשה באמצעות משרד עו"ד אגמון כללה צווי עשה דרקוניים, שמשמעותם פגיעה עצומה בפרויקט והריסה של חלקים מבניין שהיה בשלבי בנייה מתקדמים.

חוות דעתו של השמאי יעקב כהן חיזקה את טענות החברה, כאשר קבע כי הפרויקט החדש לא גורם לפגיעה כלשהי וכי בכל מקרה טענות התובעים לא הוכחו אלא נטענו באופן כללי, בעוד שהשמאי הציג במסגרת חוות דעתו באמצעות עסקאות השוואה שונות את העדרה של הפגיעה הנטענת.

בית המשפט מינה את שמאית הקרקעין גבע בלטר ליתן חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט. השמאית קבעה, כי לאחר שבחנה את טענות הצדדים, לא נמצאה סתירה בין הוראות תקנות התכנון והבניה ו/או הוראות התכניות החלות על הנכס, לבין היתר הבניה שניתן לפרויקט.

לאחר קבלת חוות דעתה של מומחית בית המשפט, המליץ בית המשפט לתובעים למשוך את תביעתם תוך שהוא שואל את התובעים מדוע על בית משפט להידרש בתביעה נזיקית לבחינת שיקול דעת של הועדה המקומית אשר לא נבחן בזמן אמת. בסופו של דבר בהמשך להודעת התובעים התביעה נדחתה.

עו"ד ורד מאירוביץ סייג שייצגה את חברת הבנייה ציינה כי הגשת התביעה הנזיקית, למרות העובדה שההיתר התקבל כדין - היתה מופרכת בעיקר כאשר דבר הגשת היתר הבניה היה ידוע לתובעים מתחילת הדרך והם לא טענו כנגדו וזאת למרות הסעדים הרבים הקיימים בחוק המאפשרים בחינתו של היתר בניה בזמן אמת.

עו"ד ורד מאירוביץ סייג הוסיפה, כי עם קבלת היתר הבניה אינטרס ההסתמכות של החברה הפך לייצוק ואין לאפשר לצד "השוקט אל שמריו" ליצור מסלול עוקף לביטול היתרי בניה תוך גרימת נזקים עצומים לבעלי היתר הבניה ולצדדים שלישים.