ארגון הקבלנים בנגב מוקיר ומעריך את חברי הארגון הוותיקים שלחמו במלחמת ששת הימים. שמעון אזולאי, בן ה-78, הוא בין חברי הארגון שלחמו במלחמה.
אזולאי, המתגורר בבאר שבע, הוא הבעלים של חברת "אזולאי הנדסה בע"מ" המתמחה בעבודות עפר ותשתיות למגזר הציבורי. בין הפרויקטים הגדולים שביצע הם בניית מפעלי מכתשים בבאר שבע ובנאות חובב. לפני 3 שנים הוענק לו תואר רב קבלן, על 55 שנות עבודה ללא מפגעים וללא תביעות.
לקראת ציון יובל למלחמת יום הכיפורים, שמעון אזולאי משתף במסגרת פרויקט מיוחד את חוויותיו מאותה מלחמה ששינתה את פני המדינה - מהקמת הגשרים בתעלת סואץ ועד לרגע שבו כמעט איבד את חייו כשניסע למצוא את אחיו בשדה הקרב.
איפה תפסה אותך מלחמת יום כיפור?
"בזמן מלחמת יום הכיפורים הייתי נשוי צעיר ואב לתינוק בן פחות משנה, גרתי בבאר שבע באזור דרך מצדה והייתי בבית הכנסת, לפתע התחילו אנשים לרוץ ברחובות, ורכבים רבים נסעו בכבישים. הבנתי שקורה משהו חריג אם המון רכבים מתחילים לנסוע ביום הכיפורים. יצאתי מבית הכנסת לכיוון הבית שלי ובדרך ראיתי קבוצת צעירים מקשיבים לרדיו והאזנתי ביחד איתם".
"כששמעתי ברדיו את הסיסמא שקיבלתי במילואים הבנתי, אנחנו במלחמה. רצתי לבית, עליתי על מדים, אשתי הייתה מפוחדת ומבולבלת לגמרי ולא הצליחה להוציא מילה. לקחתי את המפתחות לרכב שלי והתחלתי לנסוע לכיוון שטחי הכינוס, בדרך אספתי חיילים שרצו בכבישים וניסו להגיע לאותו כיוון".
איפה הוצבת ובאיזה תפקיד?
"פעלתי ביחידת הנדסה שפעלה תחילה באזור "רומני" בסיני, שם עסקנו בפינוי כבישים, פתיחת מסלולים לרכבים ופינוי של ציוד כבד מהשטח. לאחר כמה ימים של עבודה ללא הפסקה, סא"ל מאיר זמיר פקד עלי לקחת טרקטור די-9 ולנסוע לאזור "בלוזה" שם פעלתי בחיפור יחידות תותחנים ובניית סוללות הגנה. לאחר מכן עברתי לאזור החווה הסינית, אזור שהיה עמוס בקרבות ובנפגעים, שם צה"ל תכנן לחצות את התעלה. אריאל שרון בעצמו פיקד עלי ועל יחידת הדי-9 שהייתי בה להקים את הגשרים מהם חצו חיילי צה"ל את התעלה לכיוון מחנה פאיד של המצרים".
מה אתה זוכר מאותם רגעים?
"אני זוכר בעיקר תמונות, המון עשן וריח של שריפה. כשהייתי באזור החווה הסינית ראיתי המון גופות וחיילים פצועים שהתפללו לחזור הביתה בשלום, אני זוכר את המתח הבלתי פוסק שהיינו בו, את שריקות הטילים של המצרים מעל הראש, התמונות מאותם רגעים לא נעלמות גם לאחר 50 שנה".
"לקחתי ג'יפ נטוש של חיילים מצרים ונסעתי לכיוונו של אחי"
"באחד הימים בהם הצלחתי ליצור קשר עם הבית, שאלו אותי לשלומו של אחי ששירת באזור ג'אבל עתאקה כ-100 ק"מ מקהיר, גם אני לא הצלחתי ליצור איתו קשר תקופה ארוכה, אז מדאגה לאחי לקחתי ג'יפ נטוש של חיילים מצרים ונסעתי לכיוונו. בדרך נתקלתי ביחידת שריון של צה"ל שלא זיהו אותי וכמעט הביאו למותי".
"לבסוף הצלחתי להגיע אליהם בשלום ולהזדהות כחייל ישראלי, הם מיד שחררו אותי והפנו אותי לאזור הגדוד של אחי. כשהצלחתי להגיע אליו וידאתי שהוא עוד חי ומיד סילקו אותי משם בחזרה ליחידה שלי ואמרו שאני משוגע. בדיעבד אני מבין שזו הייתה פעולה שכמעט נהרגתי בגללה, ג'אבל עתאקה היה אזור קרבות מסוכן מאוד, אך לא הבנתי את זה כי הייתי נחוש למצוא את אחי. מאז אני והוא ניהלנו במשך עשרות שנים את העסק המשותף".
מאז אותה מלחמה אזולאי, פעל עשרות שנים בהקמת מפעלים ופרויקטים רבים למגזר הציבורי, הוא הקים את מפעלי מכתשים בבאר שבע ונאות חובב, את המפעלים הפטרוכימיים בנגב, ועוד עשרות מבנים ומפעלים שתורמים רבות לכלכלה ולתעשייה הישראלית.
לפני כ-3 שנים, באירוע חגיגי, הוענק לאזולאי תואר "רב קבלן" מטעם ארגון הקבלנים בנגב, תואר שקיבל על 55 שנים בתפקיד, במילוי עבודתו בצורה מצטיינת ללא מפגעים וללא תביעות כלל, שמעון אזולאי היום עוד עובד בעסק המשפחתי, ילדיו לקחו את המושכות ומנהלים את החברה, שמונה היום עשרות עובדים ומקימה מפעלים ומנהלת פרויקטים רבים למגזר הציבורי והתעשייתי בנגב.
לדבריו הדבר היחיד שהחזיק אותה בכול תקופת המלחמה האכזרית הזו, היה ההדדיות בין החיילים בשדה הקרב, הרצון המשותף של כולם לשמור על המדינה עבור המשפחות, החברים והעתיד של כולנו.
יו"ר הארגון ומ"מ מקום נשיא ההתאחדות בוני הארץ, אלי אביסרור: "אנחנו מוקירים, מעריכים ומחזקים את ותיקי הארגון, האנשים שבמו ידם בנו את הנגב, שבנוסף לפעילותם הקדושה רבת השנים, לחמו על הארץ הזאת למעננו. אזולאי ממקימי הארגון הוא חבר וותיק ואיש למופת. אני מברך אותו בבריאות איתנה ומאחל שיעמוד לצידנו עוד שנים רבות וביחד נמשיך לפעול למען בניית הארץ שלנו".