העתירה נדחתה: רמ"י לא תחויב להקצות קרקע בפטור ממכרז באשדוד

ביהמ"ש קבע: רמ"י אינה מחויבת להקצות קרקע בפטור ממכרז לחברת צחי אבו החזקות בפרויקט "האצטדיון" באשדוד; במסגרת העתירה ביקשה החברה היזמית, צחי אבו החזקות, להורות לרמ"י להקצות לעותרת בפטור ממכרז מקרקעין המצויים בשטח אצטדיון רובע א' באשדוד כמגרשי השלמה, בטענה כי פרויקט הפינוי בינוי אותו מקדמת החברה לא יהיה כדאי כלכלית ללא הקצאת מגרשי ההשלמה בפטור ממכרז.

לטענת החברה, עוד בשנת 2019 התקבלה החלטה לאשר את המלצת הרשות להתחדשות העירונית להקצות לה את מגרשי ההשלמה בפטור, לפיכך התבקש ביהמ"ש להצהיר על ביטול החלטת הנהלת רמ"י שלא להקצות לעותרת מגרש השלמה זאת לאור העובדה כי פרויקט פינוי בינוי הינו כלכלי גם ללא מגרשי השלמה, כך שלא מתקיים הטעם בהקצאת הקרקע בפטור ממכרז.

מנגד טענה רמ"י ,באמצעות עו"ד תהילה שמשון מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), כי החלטת הרשות משנת 2019 לא הייתה החלטה להקצאה אלא החלטה לייעוד המגרשים כמגרשי השלמה, שכן נכון לשנת 2019 לא בשלו התנאים לבחינת ההקצאה, מיד ובסמוך לקבלת ההחלטה לייעוד הודע לחברה כי שאלת הכדאיות הכלכלית של הפרויקט, והצורך בהקצאה בפטור ממכרז אם לאו תיבחן בסמוך לקבלת ההחלטה על ההקצאה אם לאו, ובהתאם לשומה עדכנית.

עוד נטען, כי העותרת בוחרת להתעלם מקיומה של הודעת הרשות בעניין משנת 2019, ולא מסבירה מדוע לא פעלה לתקיפתה סמוך לקבלתה אף שאין ספק כי מדובר בהודעה מפורשת לכל הדעות לפיה אין המדובר בהחלטת הקצאה וכי לצורך ההקצאה תיערך בחינה מחודשת של הכדאיות הכלכלית של המיזם. כמו כן נטען כי העותרת כלל לא הצליחה להוכיח כי היום, משהושלמו התנאים לבחינת ההקצאה בפטור, היא עומדת בתנאים לקבלת הקרקע בפטור במכרז- דהיינו כי אכן פרויקט הפינוי בינוי בניהולה, אכן נעדר כדאיות כלכלית ללא הקצאת הקרקע המשלימה בפטור ממכרז, וזאת בניגוד לשומת הרשות אשר מצביעה על רווחיות גדולה אף ללא הקצאתם של מגרשי ההשלמה בפטור ממכרז.

ביהמ"ש המחוזי, השופטת חני סלוטקי דחתה את העתירה במלואה וחייבה את העותרת בהוצאות ביהמ"ש בסך 20,000 שקל. במסגרת החלטתה ציינה השופטת סלוטקי כי: "יש לקבל טענת המשיבה, כי על הרשות להימנע ממתן הטבות מפליגות במקרים שאינם מצדיקים זאת, בוודאי שעה שברירת המחדל בהקצאת מקרקעין היא מכרז ומתן הפטור ממכרז הוא החריג שבחריגים".

לשונה של החלטת רמ"י בעניין מגרש השלמה ברורה ומלמדת על הבחנה בין הקצאה לייעוד. כאשר אין ספק כי החלטת הרשות משנת 2019 הינה החלטה על יעוד בלבד, ולא החלטה על הקצאה. עוד קבע בית המשפט כי רק בחלוף כשנתיים מהחלטת הרשות משנת 2019 לייעוד המגרש לקרקע משלימה מולאו התנאים לבחינת הקצאה כך שאין ספק כי לא הייתה יכולה להתקבל החלטה על הקצאת המגרשים. למעשה לאחר פניית העותרת לרמ"י לצורך בחינת ההקצאה בפטור ממכרז, הבקשה נדחתה שכן נמצא כי קיימת כדאיות כלכלית לפרויקט אף ללא הקצאת מגרש השלמה ולכן לא התקיים התנאי היסודי להקצאת מגרשי ההשלמה בפטור ממכרז בהתאם להחלטות הרשות התקפות.

ביהמ"ש קיבל את טענת רמ"י כי קיים שיהוי של כ-4 שנים, המצדיק דחיית העתירה על הסף - העותרת ידעה היטב כי החלטת הרשות משנת 2019 הינה החלטה לייעוד ולא להקצאה והדבר הובא לידיעתה באמצעות עורכת דינה באותה העת, אם סברה העותרת כי היה על רמ"י לקבל החלטה להקצאה ולא לייעוד, הרי שהיה עליה לעתור עוד בשנת 2019.

ביהמ"ש דחה את טענות העותרת נגד התנהלות רמ"י וקבע כי לא נמצא כל שיהוי בפעולותיה של רמ"י לעניין הזמנת השומה, וכי אין לקבל את טענת העותרת, לפיה "הרשות חיפשה כל דרך שלא לבצע את ההקצאה".

לפיכך, ביהמ"ש מצא לדחות את העתירה על הסף, לרבות בשל שיהוי, תוך חיוב העותרת בהוצאות משפט בסך של 20,000 שקל.