מרוקו זה כאן. ושוב, ראינו, הפנמנו, הבנו ולא עושים דבר. כבר שכחנו, אבל בפעם הקודמת, רק לפני חצי שנה, זה היה אירוע חריג במזרח התיכון, בטורקיה וסוריה, כשרעידת אדמה קטלנית גרמה למותם של למעלה מ-50,000 הרוגים, מאות אלפי פצועים ומיליוני בני אדם שאיבדו את ביתם.
בהמשך להיסטריה המוצדקת שהייתה, דוח הכנסת שעסק בנושא קבע שתוך שנים ספורות צפויה רעידת אדמה בישראל דומה לזו בטורקיה, כאשר ישנן כ-96 אלף דירות באזור השבר הסורי-אפריקאי בסכנה ממשית, ללא חיזוק מתאים או תכנית לחיזוק (נכון להיום חוזקו 2,883 דירות בלבד באזור הזה).
איך מדינה הנמצאת בטווח טילים ובסיכון מוגבר לרעידות אדמה מרשה לעצמה להיות שאננה? מה צריך לקרות כדי שנתעורר?
החשש מפני רעידת אדמה הדומה לזו שראינו בטורקיה וכעת במרוקו, הולך ומתחזק ככל שהימים חולפים, וחוסר ההיערכות משווע: דו"ח חדש של הכנסת קובע נחרצות - לפי סיסמולוגים, שכיחות רעידת אדמה בעוצמה חזקה בישראל היא אחת ל-80 שנה.
לכן, כבר בשלוש שנים הקרובות עלולה להתרחש רעידת אדמה חזקה שתהיה אסון טבע בקנה מידה לאומי, ובה עלולות להתרחש אסונות דוגמת מה שארע בטורקיה או מרוקו. מה נגיד אז? מלחמת יום כיפור של איתני הטבע? ועדות אגרנט הבאה תהיה כזו שתשאיר את מלחמת יום כיפור בצל.
תכנית לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה? הצחקתם אותי
אין כיום בידי הממשלה מיפוי של המבנים שאינם מחוזקים בפני רעידת אדמה, והאומדנים השונים בנושא כלליים, לא עדכניים, ולא מדויקים. לא בתי ספר, לא בתי חולים, לא בסיסי צבא. הרבה לא ממוגנים מספיק.
מסמך שהוכן על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת כולל לראשונה תיאור וניתוח תמ"א 38 והתכנית המוצעת להחלפתה.
נזכיר שוב, כי הממשלה אישרה את תכנית מתאר ארצית 38 לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידת אדמה, כחלק מפעולות ההיערכות לקראת רעידת אדמה בשנת 2005. התכנית קובעת מסלול מהיר לקידום מיגון וחיזוק מבנים קיימים שאינם עומדים בתקן רעידות אדמה, באמצעות הנפקת היתר בניה בלבד, ללא צורך בהליך תכנון סטטוטורי ובאישור תכנית בינוי מפורטת.
בפועל, כידוע, יישום התמ"א היה ברובו באזורי הביקוש (77% מהמבנים שחוזקו הם במחוזות תל אביב והמרכז), ועד סוף 2021 חוזקו מתוקפה 1,834 מבנים, שהם כ-2.3% מהמבנים שלהערכת משרד הבינוי והשיכון זקוקים לכך. תמ"א 38 כמעט שלא יושמה בערים המועדות להיפגע קשות ברעידת אדמה.
בשנת 2019 הוחלט על סיום התכנית עד 2022 בשל כישלון התמ"א בקידום חיזוק ומיגון מבנים בהיקף הנדרש; אי ישימות התמ"א ביישובי הפריפריה, בהם חיזוק ומיגון המבנים נדרש במיוחד; וכישלון תוכנית "התחדשות עירונית" בישראל.
גם תכנית החיזוק החלופית ("חלופת שקד") - בשנת 2022 עבר תיקון לחוק התכנון והבניה המציע תכנית חיזוק מבנים מפני רעידת אדמה, כתחליף לתמ"א 38 - מבוססת על "מודל השוק", כלומר שהיא לא תהיה ישימה בפריפריה, למרות תוספת זכויות הבניה המשמעותית שהיא מאפשרת.
שלא יהיה ספק - מדינת ישראל נמצאת לאורך ה"שבר הסורי-אפריקאי", אזור גיאוגרפי המועד לרעידות אדמה העלולות לגרום לפגיעה בנפש ולנזקים כבדים לרכוש. מדידות סיסמיות שוטפות, הבוחנות את תנודות הקרקע, שבוצעו ברחבי הארץ מעידות על פעילות סיסמית בלתי פוסקת.
רעידות אדמה חזקות שהתרחשו בארץ אחת למאה שנה כאמור ישראל בשנים 1837 ו-1927 גרמו לאבדות כבדות בנפש ולנזקים קשים לרכוש. טבריה, בית שאן וצפת כולן נמחקו. אבל הצפיפות אז הייתה אפסית לעומת היום.
ללא התערבות ממשלתית - לא יימצא למבנים אלו פתרון
נחזור לענייני המיפוי - היעדרו של מיפוי מסודר מקשה על קבלת הערכה מבוססת בדבר מספר המבנים שאינם עומדים בתקן. כך לדוגמה, לפי הערכות משרד הבינוי והשיכון יש בישראל כ-80 אלף מבני מגורים בני שלוש קומות ומעלה שנבנו לפני החלת תקן בניה לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה (ת"י 413) הטעונים חיזוק, ובהם כ-810 אלף דירות. עם זאת, יצוין כי שנת הבניה ידועה כיום רק לגבי כשני שליש מהמבנים בישראל, ולכן מדובר בהערכות בלבד.
לפי נתוני המרכז למיפוי ישראל נכון לסוף 2021 היו בישראל 1,069,508 מבני מגורים, לגבי שני שליש מהם בלבד ידועה שנת הבניה (718,720 מבנים). מאלה ששנת בנייתם ידועה, 47,892 מבנים הם מבנים בני שלוש קומות או יותר שנבנו לפני 1975. לפי הנתונים, בסוף 2021 היו 6,275 מבנים שקיבלו היתר לתמ"א 7,38 ו-5,662 מבנים במתחמים שאושרו בהם תכניות פינוי בינוי, ובסך הכל 11,937 מבנים בהליכי התחדשות עירונית. מדובר בכ-15% מהמבנים שנבנו ללא תקן לרעידת אדמה.
לפי הערכות ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידת אדמה בתרחיש של רעידת אדמה חזקה, בנוסף לפגיעות בנפש, כ-28,600 מבנים עלולים להיהרס או להינזק באופן חמור (נזק של לפחות 45% מערך הבניין), וכ-290,000 מבנים נוספים עם נזק קל או בינוני (נזק של 5%-20% מערך הבניין).
לפי דוח הוועדה, מצב המבנים בעשרת יישובי הפריפריה שנבדקו גרוע בהרבה ביחס לכלל המדינה, ושיעור המבנים שיינזקו קשה בעת רעידת אדמה גבוה מיתר המדינה (54% בעשרת יישובים אלו, לעומת 35% בכלל המדינה). ללא התערבות ממשלתית בתקצוב החיזוק והמיגון, לא יימצא למבנים אלו פתרון.
להלן התוצאות העיקריות של תמ"א 38: בשנים 2021-2005 חוזקו מתוקפה ואוכלסו בפועל 1,834 מבנים (בין אם באמצעות עיבוי וחיזוק ובין אם באמצעות הריסה ובניה מחדש), הנאמדים בכ-2.3% מהמבנים המצריכים חיזוק בכל הארץ, להערכת משב"ש; כ-4,500 מבנים נוספים קיבלו היתר לביצוע תמ"א 38, שהם כ-5.6% מהמבנים הנדרשים לכך.
כ-77% מהמבנים שחוזקו ומוגנו הם במחוזות תל אביב והמרכז, כלומר ב"אזורי הביקוש", כ-14% במחוז חיפה (רובם ככולם בעיר חיפה עצמה), כ-5% בירושלים, 4% במחוז דרום (רובם בעיר אשדוד), ופחות מאחוז במחוז צפון, שהוא המחוז שבו הסיכון לרעידת אדמה הגדול ביותר בישראל.
במסגרת התמ"א חוזקו או נהרסו ונבנו מחדש 25,424 דירות קיימות, והתווספו 24,400 דירות. כלומר, שעל כל דירה שמוגנה וחוזקה במסגרת התמ"א נוספה בממוצע דירה חדשה אחת. כ-80% מהדירות התוספתיות הן באזורי הביקוש - מחוזות תל אביב ומרכז.
משך הפרויקט הכולל, מהגשת בקשה להיתר ועד סיום הפרויקט, גדל משנתיים וחצי בשנת 2010 ליותר משבע שנים בשנת 2021, כך שהמסלול שתוכנן להיות מהיר, הפך איטי עם השנים.
עלות ההשלמה הכלכלית לדירה בפינוי בינוי בפריפריה, כלומר ההפרש בין העלות לבין הכדאיות הכלכלית שעליו המדינה עשויה לגשר, היא כ-200 אלף שקל לדירה במצב היוצא. כלומר, בחישוב סך הדירות שיבנו בפרויקט: הדירות שנהרסו ונבנו מחדש והדירות שנוספו עליהן. עד כה, הועברו לעניין זה כ-110 מיליון שקל, כאמור, שהם כ-0.2% מהסכום הנדרש ואין כיום התחייבויות לתקצוב הנושא.