בזמן שכולנו מפחדים להירטב, מסתבר שיש גוף אחד שהוסיף בשמחה עוד מים וסבון לבועת הנדל"ן המתנפחת בעשור האחרון. מסמך שהתגלגל לידי וואלה נדל"ן חושף כי המרוויח הגדול מהעלייה במחירי הנדל"ן הוא לא אתם, האזרחים, שנאלצים לשלם בגדול - אך לשם שינוי, מסתבר שגם לא המדינה, שהוצאותיה מכורח הנסיבות גבוהות למדי. אז מי הרוויח במהלך השנים יותר מהמדינה עצמה? התשובה היא קרן קיימת לישראל. קק"ל.
מהמסמך עולה כי ההעברות הכספיות שנעשו כתוצאה משיווק קרקעות על ידי רמי לקק"ל חוצות כל דמיון. כך, לדוגמה, קק"ל קיבלה בשנת 2021 לבדה קרוב ל-5.5 מיליארד שקל. המדינה אמנם קיבלה פי 2, 10 מיליארד שקל, אך בכל זאת, זוהי מדינה שלמה.
גם קק"ל בעצמה בהלם גמור מהכמויות האדירות של הכסף; נציין כי חלק ממנו הולך למימון פנסיות אדירות והוצאות נוספות שלא תמיד יש להן קשר למדינה שלמה. מגיעה שנת 2022, דור שלם קורס תחת נטל מחירי הנדל"ן למגורים. ובינתיים בגן עדן של קק"ל? מיליארדים נשפכים.
איך הגענו למצב הזה?
השאלה האמיתית היא מה קרה בשנים הקודמות, במהלכן התנפחה בועת הנדל"ן לממדי הענק שאנו מכירים כיום.
בשנת 2020, שנת הקורונה כזכור, קיבלה המדינה 1.1 מיליארד שקל, ושימו לב - קק"ל קיבלה פי 2. כמעט 2 מיליארד שקל. בשנת 2019 המדינה קיבלה 830 מיליון שקל, לעומת חצי מיליארד לקק"ל.
מ-2013 ועד 2020: תקבולי קק"ל מרשות מקרקעי ישראל נעו סביב 1 מיליארד שקל, וטיפסו ל-2 מיליארד שקל ב-2020.
עכשיו ממריאים, נא לחגור חגורות בטיחות; בעלי קוצב לב - נא לרדת; בשנת 2021: שיא-של-כל-הזמנים ברווח של קק"ל: 5,422,000,000 שקל.
סה"כ, לפי הערכות, רק 2021 ו-2022 הביאו לקק"ל יותר כסף מאשר בעשור וחצי האחרונים: למעלה מ-11,600,000,000 שקל - מספר של אחת עשרה ספרות, זאת, נוסף לכ-4,000,000,000 שקל שהועברו ע"פ ההערכות מתחילת 2023.
כלומר, מדובר על קרוב ל-16,000,000,000 שקל לפי ההערכות שהועברו לקק"ל מתחילת שנת 2021, בפחות מ-3 שנים מלאות. ואיפה התמורה להשקעה אתם שואלים? גם אנחנו.
מקום המדינה: שערוריית קק"ל
נזכור כי קק"ל היא הבעלים של 2.35 מיליון דונם, מרביתם במרחב הכפרי. מדובר על כ-11% מקרקעות המדינה (21.8 מיליון דונם), שאת רובן רכשה עוד לפני הקמת המדינה.
באוצר סבורים במשך שנים כי קק"ל צריכה להפסיק להחזיק בקרקעות, ולהעביר את הכנסותיה מהן למדינה. במשרד האוצר מעוניינים היו לקדם חוק להעברת הכסף לאוצר המדינה ולהעביר סכום של 8 מיליארד שקל, שיתקבל עבור הכנסות קק"ל ממכירת קרקעות, לצורך השקעה בתשתיות פיתוח והיצע דיור לטובת אזרחי ישראל. אחרי מו"מ נחתם השנה הסכם בין משרד האוצר וקרן הקיימת לישראל לפיו הקרן תעביר לאוצר המדינה רק 6 מיליארד שקל בשנים 2023-2027, אבל כפי שאנו רואים - גם זה רק כסף קטן.
התקציבים שתעביר קק"ל ישמשו בין השאר לפיתוח התיישבות, להכשרת קרקעות, לקליטת עלייה, לצמצום פערים בפריפריה, לטיפוח יערות, חניוני נופש ועוד.
נזכיר, בכאן 11 פורסמו רק לאחרונה פרטים חדשים על חקירת סגן יושב ראש קק"ל, שלמה דרעי, אחיו של שר הפנים: ב-"חדשות השבוע" פורסם כי שלמה דרעי נחקר בפרשה חדשה, במסגרתה נבדק ניגוד עניינים במעורבותו ברכישת קרקע ברחביה מהכנסייה הקתולית. עמו נחקר גם מקורבו, היועץ המשפטי של קק"ל, שנשאל גם כן על העסקה שביצע דרעי.
ב-2022 פרסם שחר אילן בכלכליסט כי סיעות ההסתדרות הציונית המיוצגות בקק"ל הגיעו להסכמות על חלוקת תקציבים קואליציוניים בהיקף של 345 מיליון שקל בתקציב השנה. זאת, בעקבות רווחי שיא של ששולמו לקק"ל על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) משיווק קרקעות ב־2021, והצפי לרווחים דומים ב־2022. פורסם כי יש כוונה להעביר 3 מיליארד שקל לקרנות הפנסיה של עובדי וגמלאי קק"ל כדי למנוע השתלטות של האוצר עליהן.
קק"ל לא יחידה כידוע במכבש הכספים של קרקעות המדינה, כאשר גם קופת האוצר כאמור בתוספת מיסוי מגיעה לכ-40 מיליארד שקל בשנה, מה שמוכיח כי ענף הנדל"ן בישראל הפך לפרה החולבת של המדינה.
"הציבור מטומטם - ולכן הציבור ישלם", אומרים בענף הנדל"ן; מקק"ל לא נמסרה תגובה עד צאת הידיעה.