פרשת אדמות הכנסייה בירושלים הינה נושא מורכב מבחינה משפטית, כלכלית וחברתית. מקורה של הבעיה בשנת 1948. מדינת ישראל שרק הוקמה, לא רצתה לעורר עליה את דעת העולם והכנסיות, עקב העובדה שלפי תכנית החלוקה של האו"ם ירושלים תוכננה להיחשב שטח בינלאומי, ועל כן לא הפקיעה לריבונותה קרקעות אלה.
במקום זה "המציאה" ממשלת מפא"י פתרון שנקרא "חכירה לדורות", וקק"ל אימצה את המונח למרות ששילמה תמורת הקרקע. הדירות שניבנו על קרקעות אלה נמכרו לדיירים בכסף מלא, בדיוק כמו אותן דירות שלא ניבנו על אדמות כנסייה. לכן, ההבנה של הדיירים/חוכרים, וגם של עורכי הדין שלהם, היא שהמדינה תסדיר את עניין החכירה והבעלות על הקרקע ביום מן הימים, מה שלא קרה עד היום.
במכתב חריף שנשלח היום לראש הממשלה והשרים, המטה דורש חקיקה מסודרת בנושא. בימים אלו ממשלת ישראל עומדת להחליט על אימוץ הסכם עם קק"ל, לפיו תעביר קק"ל למדינה 6 מיליארד שקל, ורמ"י תעביר לקק"ל 500 מיליון שקל, במסגרת הסכם פשרה בין רמ"י לקק"ל. מדובר בסכומי עתק שהצטברו בידי קק"ל, בין היתר מהחכרת הקרקעות, ובידי רמ"י.
לדברי מטה המאבק להצלת החוכרים, הצעה זו מפקירה אלפי דיירים/חוכרים לדורות על קרקעות שרכשו מהכנסיות באמצעות כרישי נדל"ן וספסרים, ובתום תקופת החכירה יגורשו מבתיהם למרות שרכשו אותם בכסף מלא.
"תעבירו את אחת מהצעות החוק שהונחו על שולחן הכנסת בכנסת הקודמת"
מטה המאבק להצלת החוכרים, דורש מממשלת ישראל לשנות את ההסכם עם קק"ל ולחייב את קק"ל במסגרת לממש את האופציה שבידה, להאריך את הסכמי החכירה על הקרקעות, שחכרה מהכנסייה היוונית אורתודוכסית בשנים 1951-1952 וכן לרכוש את כל הקרקעות בכל שכונות המגורים, מידי כל הספסרים.
דרישה נוספת שעלתה במכתב: להעביר את החקיקה המידתית והמאוזנת לפי הצעות החוק שהונחו על שולחן הכנסת בכנסת הקודמת, שתמנע את גרוש החוכרים. החוק המוצע נועד להשלים את החסר בחוק, ולייצר איזון בין שתי זכויות קניין - זכות הבעלות של בעלי הקרקעות וזכות החכירה של החוכרים.
כנגד הטענה של הבעלים לפגיעה בזכות הקניינית שלהם, עומדת טענת החוכרים לפגיעה בפועל בזכות הקניינית שלהם ובציפייה הלגיטימית שהחכירה תוארך. איזון ראוי בין שתי הזכויות הללו יגשים את דרישת ההגנה על הזכות לקניין.
לטענת מטה המאבק להצלת החוכרים, החקיקה שעל שולחן הכנסת היא חברתית ומוסרית ממדרגה ראשונה וחקיקה כדוגמתה קיימת כבר במדינות העולם המערבי כבריטניה, ארה"ב ומדינות OECD אחרות ואף אושרה על ידי בית הדין האירופי לזכויות האדם כהוגנת, מידתית וחוקית.
על פי הצעת החוק, בקרקעות שנבנו עליהן מבנים לאחר החכרתן:
• הבעלים יחויבו להאריך בתום החכירה את החכירה בתנאי החכירה הקודמת ולתקופתה, ובדמי החכירה הנגבים כיום על ידי רמ"י על קרקעות שבבעלותה;
• הבעלים יחויבו להציע זכות ראשונים לחוכרים בעת מכירת הבעלות בקרקע;
• הארכת החכירה לא תחשב עסקה לעניין מיסוי מקרקעין;
• כל הסכם קודם או עתידי הסותר חוק זה - יהא בטל;
המכתב נשלח בעותק מראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ, שר המשפטים יריב לוין ושר במשרד המשפטים דוד אמסלם, יו"ר קק"ל יפעת עובדיה לוסקי, מנכ"ל קק"ל אמנון בן עמי ומנכ"ל רמ"י ינקי קוינט. יש לציין כי לפני שליחת המכתב, המטה למאבק להצלת החוכרים פנה מספר פעמים לקק"ל, שתכריז כי תאריך את האופציה להארכת החכירה, אך הפניות לא התקבלו.
המטה להצלת חוכרי הדירות בישראל פועל בהתנדבות לסייע לתושבי שכונות ניות, טלביה, קטמון, אבו טור, גבעת אורנים, רחביה וראש רחביה ולמנוע את גרושם מבתיהם, אותם רכשו רכשו כדין ובכסף מלא לפני שנים רבות.