מאות משפחות סובלות כיום כתוצאה ממהלך שגוי של ממשלת מפא"י בשנות החמישים והשישים. חברות שנמחקו באותם ימים מבלי שנכסיהן נרשמו בטאבו - קמות היום לתחייה כדי לאפשר לדור השני והשלישי של בעליהם לרשום אותם בטאבו.
בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת, כשקבלן היה בונה בניין מגורים או מבנה מסחרי, הוא היה מקים לטובת העניין חברה חד פעמית, שהייתה נקראת על שם הרחוב. לדוגמה: "חברת רחוב עוזיאל 17 בע"מ", או "חלקה 12 גוש 7148 בע"מ".
כשהקבלן היה מסיים את פרויקט הבנייה, הוא היה מוכר את הדירות או הנכס ואז סוגר את החברה - מבלי לרשום את הדירה או המבנה בטאבו על שמות הרוכשים.
שבעים שנה אחרי, מה מתברר?
נותרו בארץ מאות דירות ומבנים, שאנשים פרטיים, בעלי עסקים ואף רשויות מקומיות עושים בהם שימוש מזה עשרות שנים, ואף משכירים אותם, ורק כאשר הם מחליטים למכור, לבקש משכנתה או להעניק אותם כמתנה לקרוב משפחה - הם מגלים שהדירה או המבנה אינם רשומים על שמם בטאבו, ולכן אינם יכולים לבצע את הרישום או העסקה.
איך פותרים את הסוגיה הזו?
הדרך היחידה היא לבקש מבית המשפט אישור 'להחיות' את חברת גוש/חלקה בע"מ שהוקמה לצורך הפרויקט ולמנות לה כונס נכסים, אשר מבצע את כל הפעולות הנדרשות לשם הרישום בטאבו לטובת מי שרכש את הכנס לפני שנים רבות, ואז סוגר (מוחק) שוב את החברה.
בימים אלה מתנהלות תביעות רבות כאלו, ביניהן תביעות שהגישו מספר רשויות מקומיות גדולות נגד חברות גוש/חלקה בע"מ, שנמחקו מזה שנים מרשם החברות, והעיריות עושות בהם שימוש כבר עשרות שנים מבלי שיירשמו כבעלים.
לבית המשפט המחוזי בתל אביב, לדוגמה, הגיעו לאחרונה מספר תביעות של רשויות מקומיות שהגישו בקשות להחייאה ותביעה לרישום הנכס על שמם, בגין נכסים שהן עושות בהם שימוש מזה כ-60 שנה.
אחת התביעות הוגשה באמצעות משרדו של עו"ד עודד שטרוזמן, המתמחה בתחום המקרקעין. לדבריו, "על מנת להעביר את הזכויות על שם הרוכשים, וכיוון שבחלוף השנים אין להם את כל המסמכים המאפשרים את העברת הרישום על שמם, יש לפנות לבית המשפט המחוזי במטרה להחיות את החברה, לבקש סעד הצהרתי בדבר הבעלות על הזכויות בנכס, וכן להתמנות ככונס נכסים לשם השלמת הרישום על שם הבעלים".