חוק ועדות הקבלה ליישובים קהילתיים, הנחשב לשנוי במחלוקת עקב משמעותו בפועל, עבר בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ויכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
כעת, גם יישובים בני 700 משפחות יוכלו להגביל את ההצטרפות אליהם באמצעות ועדות קבלה. טרם אישור החוק, ועדות הקבלה האזוריות פעלו ביישובים שכללו עד 400 משפחות בלבד. על פי החוק, בעוד כ-5 שנים תורחב האפשרות גם לישובים גדולים יותר של עד 1,000 תושבים, בכפוף לאישור שר הכלכלה והכנסת.
ואיך זה קשור לאזרחים הערבים בישראל?
כבר היום, עוד טרם הרחבת החוק ליישובים נוספים, מרבית האזרחים הערבים בישראל לא עוברים את ועדות הקבלה ולא יכולים לחיות במאות ישובים קהילתיים בהם מופעלות ועדות קבלה על פי חוק.
חוק ועדות הקבלה החדש, המגדיל בעוד כמה מאות את מספר הישובים בהם תתאפשר ועדת קבלה לישוב, תחריף את המצב.
יש לציין כי למרות שבאופן רשמי ועדות הקבלה לא נועדו לסנן אזרחים ערבים, זה מה שקורה בשטח - ועל פי המבקרים, זו גם הסיבה שממשלת הימין הנוכחית מבקשת להרחיב את הישובים בהם מתקיימת ועדת קבלה.
"ציונות איננה גזענות"
לדברי יוזמת החוק, שרת ההתיישבות אורית סטרוק, "אני מאושרת על הזכות להעביר את החוק הזה בערב תשעה באב. החוק שיאפשר להתיישבות הכפרית באזורים בעלי חשיבות לאומית, אסטרטגית, לגדול ולהתפתח, ולא לקפוא במקומם, מתוך חשש לאיבוד המרקם הקהילתי שלהם. מדובר בחוק ציוני. אנחנו לא מתביישים. ציונות איננה גזענות".
יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים, ח"כ אוהד טל: "התיקון שהעברנו לחוק אגודות שיתופיות הוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינת ישראל ולמפעל ההתיישבות בנגב, בגליל ובאזורי עדיפות לאומית. ביססנו את יכולתם של הישובים להתפתח כקהילות חזקות, איתנות ובעלות חוסן. ההתיישבות בכל רחבי מדינת ישראל היא מהות התגשמות החזון הציוני והמפתח לביטחון ישראל. אני נרגש ומברך על השותפות וההסכמות שראינו כאן בין חברי הקואליציה והאופוזיציה, המשקפת את החזון המשותף לכולנו - התיישבות ציונית משגשגת וחזקה".