כשצריך לעשות רעש לא עושים? בשקט בשקט, הכניסו בחוק ההסדרים לשנים 2023 ו-2024 שעבר לאחרונה הקלה במסגרת פקודת מס הכנסה, לפיה יחיד אשר שוכר דירת מגורים ובו זמנית משכיר דירה אחרת אשר בבעלותו - רשאי לקזז את הוצאות השכירות כנגד דמי השכירות.
טרם התיקון, ההכנסה של בעלי הדירות משכר הדירה הייתה חייבת במס הכנסה כזה או אחר (10% במסלול מקל או מס מלא אם מנוהל כעסק) - ללא אפשרות קיזוז תשלום שכר הדירה בה הוא מתגורר.
התיקון החשוב קובע כי החל מהיום ניתן לקזז את ההוצאות על השכירות למגורים מהכנסות דמי השכירות מהנכס המושכר, ובכך, למעשה, אם מדובר באותו הסכום פחות או יותר - להימנע מאירוע מס גדול.
למי ההטבה משתלמת ולמי לא?
במסגרת התיקון המשכיר/שוכר רשאי לנכות מההכנסה את סכום דמי השכירות ששילם באותה שנה עד לסכום ההכנסה מדמי שכירות או 90 אלף שקל - הנמוך מביניהם. במידה ויש יתר, הוא ישלם עליה מס בשיעור של 10%.
לדוגמה, נניח שפלוני משכיר את הדירה שבבעלותו בדרום הארץ תמורת 7,000 שקל לחודש ושוכר דירת מגורים במרכז תמורת 8,500 שקל לחודש, הוא רשאי לקזז הוצאות שכירות בסך של 102 אלף שקל, כנגד הכנסות שכירות בסך של 84 אלף שקל בשנה - וכך יוצא שהוא לא משלם מס כלל בגין הכנסותיו מהשכירות.
עם זאת, יש לשים לב כי בהתאם להוראות החוק אין הוא ראשי לנכות את הוצאות השכירות או חלקן. כלומר, במידה והמשכיר/שוכר עושה שימוש באחד מחדרי ביתו כמשרד, הוא לא יוכל לנכות רבע מהוצאות השכירות והבית, כפי שהיה עד כה. במצב כזה, ההטבה שבאה להקל, גורעת, והוראת החוק הישנה היא העדיפה.