מדינה עם מעצור בלתי מתקבל על הדעת המביא גם לסיכון בחיי אדם: 8,000 מהנדסים אזרחיים במחסור היום בשוק התשתיות והבנייה. המחסור הזה הולך וגדל משנה לשנה ועד שנת 2025 יביא להפסדים בהיקף של עד כ-30 מיליארד שקל בגלל חוסר יכולת לעמוד ביעדי התשתיות.
מה שזול מסתבר הופך יקר: מדינת ישראל היא הלקוח המרכזי לשירותי תכנון, והמאמץ לחסוך על תכנון מביא אותה לשלם ביוקר בפרויקטים עצמם, דבר שמביא בהכרח לירידה ברמת התכנון הסבירה. ככה לא בונים מדינה.
המחקרים מוכיחים - תשלום ראוי עבור תכנון הוא השקעה שחוסכת כסף. מחקר אמריקאי בחן את הקשר בין שכה"ט של מהנדסים בפרויקטים תחבורתיים (כבישים וגשרים) לסטיות בעלות הביצוע. המחקר נעשה ע"י פרופסורים מאוניברסיטת אוקלהומה ורשות כביש האגרה באוקלהומה. מסקנות המחקר הן חד משמעיות - ככל ששילמו למהנדסים שכר גבוה יותר (עד לגבול של 15% מעלות) היה חסכון בעלויות הביצוע. מסקנת המחקר היא שיש לראות תשלום למתכננים כהשקעה ולא כהוצאה.
20 שנה של מחדל
המחסור החמור במהנדסים מסתבר רק הולך ומחמיר. כמעט 20 שנה של מחדל וחוסר אונים מאז התריע על כך מכון נאמן במחקר שביצע. מאז שנת 2008 ואילך, ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים פועל ומציף את הבעיה מול כל משרדי הממשלה, אבל אף אחד לא השכיל להרים את הכפפה לכדי שינוי מחולל.
נזכיר כי, ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל מייצג את ציבור המהנדסים והאדריכלים העצמאיים במדינת ישראל ומונה מעל 3,500 משרדי תכנון ייעוץ ופיקוח, המעסיקים מעל 50,000 עובדים מקצועיים. הארגון אינו מנחה את חבריו כיצד לפעול, ופעילותו העיקרית היא בייצוג המתכננים ומנהלי הפרויקטים בענף מול רשויות הממשלה.
הבשורה היותר משמחת היא שבשלוש השנים האחרונות, אגב פעילות ארגונית אינטנסיבית אשר כללה מכלול של פגישות עם גורמי הממשלה אשר במהלכן הוצג מגוון נושאים רלוונטיים אותם ריכזה במקצועיות עבור הארגון חברת הייעוץ פרסייס, ניתן להבחין בשינוי מסתמן, שכן, נכנס לנושא משרד רוה"מ, אשר לאחר עבודה יחד עם מנכ"ל הארגון ויועציו הגיע למסקנה שמדובר במשבר חמור והוציא חוות דעת משלו לנושא. כלומר תמימות הדעים בין המגזר הפרטי לממשלתי אחידה: אם לא יעשה דבר, יהיה כאן חורבן בית.
הזול זוכה
הכל מתחיל ונגמר בשכר התכנון בישראל הנמוך משמעותית מול העולם: שכר הטרחה למשרדי ההנדסה והאדריכלות נקבע ע"י הממשלה. הוא נמוך מאד בהשוואה בינלאומית ובמקום להעלות אותו, הממשלה מורידה תעריפים ועושה תחרויות של "הזול זוכה". כלומר, תחסכו באיכות ובכ"א ותאפשרו לעצמכם זכיה במכרז - על פי ההיגיון האבסורדי של המדינה.
להשכלה כללית: עלות תכנון מתוך עלות הביצוע של הפרויקט היא כ 8%-10%. עלות התכנון (ייעוץ) מתוך כלל הוצאות הפרויקט לאורך "מעגל חייו" (ביצוע, תפעול ותחזוקה), מהווים בין 3%-4% כאשר מחשבים אורך חייו של פרויקט במשך 25 שנים. משמעות הדבר, שחסכון בשכר המתכנן, שהינו חסכון מינימלי בהוצאות הפרויקט (כ-1% לדוגמא) אינו משתלם בהתחשב בסיכונים האפשריים ועשוי להגדיל את שאר הוצאות הפרויקט באופן ניכר.
וכך, כאשר אורך חייו של הפרויקט הוא 40 שנה, הוצאות התכנון הינן כ-1% בלבד(!) מתוך הוצאות הפרויקט לאורך "מעגל חייו". השכר המשולם ליועץ תכנון הינו חלק מזערי מתוך סך הוצאות הפרויקט לאורך חייו, עם זאת עבודת המתכנן היא המפתח להצלחת הפרויקט.
שכר טרחה ראוי
הפתרון לבעיית המחסור החמור במהנדסים הוא ברור: הכל טמון בתשלום שכ"ט ראוי בכדי להפוך את הענף לאטרקטיבי לעובדים.
שכר הטרחה המשולם למהנדסים ואדריכלים בתחום הבינוי התשתיות נקבע ע"י ממשלת ישראל שהיא המזמין העקרי בתחום (רכבות, כבישים, מים, מבני ציבור וכיוב). ממשלת ישראל למעשה קובעת תעריפים והיא מחליטה מה יהיה שכה"ט. לא מדובר על שוק חופשי. באופן אבסורדי וחסר אחריות, תעריפי התכנון במגזר הציבורי, לא רק שלא עלו, אלא הופחתו בעשרות אחוזים.
ממשלת ישראל, מצאה "טריק" נהדר - מכרזי תכנון. התעריפים הרשמיים של הממשלה ברובם לא השתנו או שהופחתו במהלך עשרים השנים האחרונות. בעבר המדינה הייתה משלמת את שכר המהנדסים והאדריכלים עפ"י תעריפים אלה. בשנים האחרונות, החלה הממשלה לעשות מכרזים על התעריפים ומי שנותן את ההנחה הגדולה ביותר על התעריפים זוכה במכרז. המרוץ המטורף הזה לתחתית מביא לירידה דרמטית ברמת התכנון, ומסכן חיי אדם. כך גם קובע דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) שהוכן על ידי החוקרים אסף וינינגר ורועי גולדשמידט לבקשת יו"ר ועדת המשנה להשכלה גבוהה של הכנסת ח"כ יוסי שיין(ישראל ביתנו) לקראת דיון שיועד להתקיים בנושא.
לקראת 2030 צפוי המחסור במהנדסים אזרחיים להגיע ל־11 עד 15 אלף. בשל תהליך ההכשרה הארוך והבעייתיות בגיוס מהנדסים מחו"ל, המחסור במהנדסים אזרחיים צפוי לגרום ב־2025 לחוסר יכולת לבצע תשתיות בסדר גודל של 20 מיליארד שקל (תרחיש מינימום) עד 32 מיליארד (תרחיש מקסימום).
אחת הסיבות למחסור היא שבשל פערי השכר לטובת ההייטק, צעירים מעדיפים ללמוד הנדסת תוכנה ולא הנדסה אזרחית. והעתיד? רק 74% מהסטודנטים להנדסה מסיימים את הלימודים.
לסיכום, מדינות מודרניות ומתפתחות עברו כבר מזמן לבחירת יועצי תכנון לפי שיטת QBS שנבחנה ואומצה גם על ידי הפדרציה הבינלאומית למתכננים ומהנדסים FIDIC כשיטה היחידה לבחירת יועצים. זו למעשה שיטה לבחירת יועצי תכנון לפרויקטי בינוי מסוגים שונים. לפי שיטה זו המתכנן נבחר על פי ניסיון רלבנטי, מומחיות מקצועית, יושרה מקצועית, יכולות ניהול, זמינות משאבים והתחייבות למטרות הלקוח ולא לפי מחיר.
בגרמניה - תעריף התכנון הוא חוק פדרלי. בארה"ב - QBS מעוגן בחוק לפרויקטים ציבוריים. ביפן - QBS מעוגן בחוק. בקנדה - תהליך ה-QBS מעוגן בחוק (בחלק מהמדינות). באירופה - במדינות רבות העיגון בחוק נמצא בתהליך, כאשר בפרקטיקה בחירת צוותי תכנון נעשית עפ"י ה - QBS.
אז כן, בעולם מתבססים על שיטת QBS לבחירת יועצי תכנון. כך גם חייב להיעשות בישראל. בנוסף, יש לשנות את שיטת מכרזי התכנון כך שהיא תעדיף באופן מובהק איכות על מחיר.
לפרטים נוספים ויצירת קשר לחצו כאן>>