דיון חירום חשוב שהתקיים היום (א') בכנסת, בהשתתפות ועדת הכלכלה, הועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה וכן נציגי בנק ישראל - עסק בנושא הקלת נטל תשלומי המשכנתאות על הציבור. בדיון התבקשו נציגי הרשויות להתייחס להמלצות לפעולות שונות שיקלו על ציבור משלמי המשכנתאות, שנפגע כלכלית מעליית הריבית.
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, פתח הדיון, וייצג בדבריו את עמדתם של מרבית חברי הכנסת שהשתתפו בדיון: "הנטל על האזרחים ובמיוחד על זוגות צעירים הוא גדול. בד"כ אדם שלוקח משכנתה גם ככה מביא את עצמו למצב גבולי, נעזר מפה ומשם, ואם המשכנתה קופצת לו במעל 1,000 שקל בחודש הוא לא יכול לעמוד בזה ולא תמיד יש מי שיעזור, וכך אנשים מגיעים למצב של אין מוצא"
"ישבנו הבוקר עם נציגי בנק ישראל ודנו במספר פתרונות אפשריים שעלו במסמך של ד"ר שלמה נס ועו"ד שמעון גרוס, בהם הגדלת הפריסה ל-30 שנה מהיום למשכנתאות קיימות, מתן 'גרייס' להפסקת תשלומים לתקופה מסוימת המוסכמת עם הבנק או הקפאה של הפער שנוצר מעליית הריבית לתקופה מסוימת ופריסתו לאחר מכן, מבלי לפרוס שוב את כל המשכנתה. נרצה להמשיך לדון בהם ובפתרונות נוספים ולשמוע את הרשויות וגורמי המקצוע".
ח"כ ינון אזולאי הוסיף על דבריו וקרא לבנק ישראל להיות מחובר לצרכי הציבור והציע לחייב את הבנקים לאפשר ללקוחות להקפיא את תשלום הפער שנוצר מעליית הריבית ולפרוס אותו בהמשך. ח"ד ביטן ביקש מבנק ישראל להתייחס לבקשה ולהעביר התייחסות לוועדה עד השבוע הבא.
גם ד"ר שלמה נס, שכתב את ההצעות לבנק ישראל יחד עם עו"ד שמעון גרוס, אמר כי: "כשמעלים את הריבית בצורה כה דרמטית בתקופה כזו קצרה היה מצופה שיהיו במקביל צעדים שיסייעו לציבור לעמוד בזה. בכירים מאוד בבנקים מחזיקים באותם נתונים וגם הם מוטרדים מאוד, כי יש מבול של פניות מאנשים שמבקשים לשנות משכנתאות ולהקל על התשלומים. אדם לא רוצה שייקחו לו את הבית אז הוא ישלם את המשכנתה, אבל הוא לא ייסע לחופשה ולא ישלח את הילדים לקייטנה וכאן הפגיעה ברווחת הציבור. הבנקים גם ביקשו שיתנו להם אפשרות להאריך את משך תקופת המשכנתה. מדובר בהגבלה שפעם לא הייתה קיימת ואין שום סיבה שלא לתת את זה עכשיו ולאפשר להם לפרוס הלוואה לעוד 5 שנים. השאירו את זה לשיקול הדעת של הבנק".
חבל תלייה ללווה
מהצד של בנק ישראל, הגיב ד"ר יוסי סעדון: "אנחנו צריכים להיות זהירים במה שאנחנו מציעים ללקוחות. רוב ההצעות במסמך הזה, כולל הארכת חיי המשכנתה ודחיית תשלומים, משמעותן היא אחת - להכביד בנטל התשלומים על הלקוח, ומי שייהנה מזה בסוף אלה הבנקים".
"לדוגמה, הארכת הלוואה מ-30 ל-35 שנה משמעותה הוזלה של 28 שקל בהחזר החודשי, אבל זה מגדיל את סך כל התשלומים הצפויים בלמעלה מ-20,000 שקל. אותנו גידלו עם צריכה שהייתה מידתית להכנסה שלנו, צריך לשנות תפיסה לכך שצורכים בהתאם ליכולות. דחיפות של הלוואות ואשראי הם חבל תלייה ללווה. צריך להנגיש אשראי אבל לא לדחוף אותו".
כך גם לדברי ד"ר נמרוד שגב, מחטיבת המחקר בבנק ישראל: "הדבר העיקרי שפוגע בשכבות החלשות זו אינפלציה - שתפגע במשכנתה, בכלכלה ובאיכות החיים וזו הסיבה לעליית הריבית. צריך לשים לב שכל הצעה שבמסגרתה השפעת עליית הריבית מתבטלת או מושפעת יכולה להשפיע גם על האינפלציה ועל המדיניות המוניטרית. חשוב לזהות ולעזור למי שמתקשה ולסייע לו אבל יש הרבה מחזירים שיכולים לעמוד בעלייה והדיון לא יכול להיות על כל נוטלי המשכנתאות".
לדברי גלי כספרי, מאיגוד הבנקים: "במשבר הקורונה במרץ 2020 עם הסגר הראשון, הבנקים הציעו הצעות המשמעותיות לכל ציבור נוטלי המשכנתאות עוד לפני שהיו הנחיות והוראות מהממשלה, רוב האנשים לא ניצלו את זה כי הם לא רוצים להגדיל את ההחזרים שלהם. חשוב לתת את הפתרונות למי שזקוק להם ולא נכון לדבר על כלל הלקוחות. אנחנו מנסים לצפות מי מהלווים עלול להיקלע לקשיים ולסייע לו באמצעות סל של פתרונות - ספיגת חלק מעליית הריבית, תשלום ישיר ללווה של סכם מסוים שעלתה לו הריבית, מתן הלוואה ללא ריבית וללא הצמדה עבור אותה עלייה של ריבית שהלקוח ספג ועוד".
לסיכום הדיון, אמר ח"כ אברהם בצלאל, יו"ר הועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה: "האזרחים חשובים לנו יותר מהכול, לשם כך נשלחנו ונעשה מה שצריך כדי לעזור להם. הבנקים מחכים להנחיות של בנק ישראל ואנחנו מצפים שתגיעו עם תשובות לדיון נוסף שייערך בשבוע הבא".