באופן מפתיע, לא בתל אביב: המפקחת על רישום מקרקעין בנצרת, עינת מידן בלום, קיבלה לאחרונה תביעה ראשונית שהגיעה כתוצאה מויכוח בין דיירים בבניין בן 25 קומות.
הטענה של התובע: השימוש במעלית שבת כרוך בהמתנה ארוכה, בסבל ובעוגמת נפש שהופכים את השימוש בה ללא כדאי. האם מעלית שבת יכולה להיות מעלית פרטית?
מדובר בבניין בן 25 קומות כאמור, באזור הקריות בצפון הארץ, אשר פועלות בו 3 מעליות, כשאחת מהן היא מעלית שבת המופעלת בשבתות על פי המתכונת הרגילה - לפיה היא עוצרת בכל קומה בבניין ומחכה במשך כדקה לנוסעים המעוניינים להשתמש בה.
מה דרש התובע?
התובע, הנמנה על בעלי הדירות שדרשו את הפעלת מעלית השבת, טען במסגרת התביעה שהגיש נגד נציגות הבית המשותף, כי במצב הנוכחי, בו המעלית עוצרת בכל 25 הקומות, דורשי מעלית השבת, ואף כלל הדיירים, אינם משתמשים בה עקב חוסר כדאיות - וביקש כי זו תעצור רק בקומות דורשי המעלית ולא בכל אחת מ-25 הקומות.
בתגובה, הנציגות טענה כי הקצאת מעלית "פרטית" לשומרי השבת, עולה כדי שימוש ייחודי ברכוש המשותף ומרבית הדיירים מתנגדים לבקשה זו, וכי מעלית השבת שייכת לכלל דיירי הבניין הזכאים להשתמש בה, הגם שלרשותם עומדות שתי מעליות רגילות.
מה קבעה המפקחת?
בפסק הדין מתחה המפקחת על רישום מקרקעין ביקורת על טענת נציגות הבניין, וקבעה כי עמדת הנציגות לפיה מעלית השבת תמשיך לעצור בכל הקומות וגישתה "גַּם-לִי גַם-לָךְ לֹא יִהְיֶה" מהווה שימוש לרעה, תוך אדישות, לכל הפחות, לפגיעה הנגרמת לבעלי הדירות המעוניינים בהפעלת מעלית השבת.
עוד, הוסיפה המפקחת, כי מרקם החיים בבית משותף מחייב לפעול בתום לב, כך שבעל דירה שאינו זקוק למעלית שבת יאפשר את הפעלתה למי שהמעלית כן נדרשת, והורתה שמעלית השבת תעצור בשעות הפעלתה רק בקומות דורשי מעלית השבת, ולא בכל הקומות.
לפיכך, פרסמה המפקחת פסק דין תקדימי הקובע כי מעלית שבת בבניין רב קומות תעצור רק בקומות בהם מתגוררים דיירים המעוניינים להשתמש בה.