היסטוריה: המפקח על רישום המקרקעין בירושלים, עו"ד רביב מייזל, מודיע כי בפעם הראשונה בהיסטוריה של ישראל חתם על צו רישום תלת ממדי של בית משותף בירושלים, הבנוי מעל למנהרה.
לאחר שבשנה שעברה הפך צומת שמואל בייט בירושלים לחלקה הראשונה שנרשמה בטאבו כחלקה תלת-ממדית, כעת זוהי הפעם הראשונה כאמור בה נרשם בית משותף; נזכיר כי התיקון לחוק המקרקעין בנושא עבר בדצמבר 2018 על ידי שרת המשפטים דאז איילת שקד.
רישום הבית המשותף בטאבו התאפשר לאחר שבינואר השנה נרשמה חלקה תלת ממדית בלשכה הארצית לרישום תשתיות לאומיות ופרצלציות. במסגרת רישום החלקה התלת ממדית, נרשם חלק מכביש 16 בירושלים על שם מדינת ישראל, ואילו הבעלות על החלקה הקרקעית שעליה נבנו, בין היתר, בתים משותפים, נרשמה על-שם בעלי הזכויות הפרטיים.
רישום תלת ממדי: מה זה בכלל אומר?
עד לפני מספר שנים, בהתאם לחוק המקרקעין, רישום המקרקעין בישראל היה דו-ממדי. בעלי הזכויות במקרקעין היו הבעלים בכל עומק הקרקע ועד רום השמים, שמעל שטח החלקה, המצוין בנסח הרישום בטאבו.
כניסתו לתוקף של תיקון 33 לחוק המקרקעין, בסוף שנת 2018, אפשר חלוקה גמישה יותר של רישום המקרקעין, כדי לנצל באופן יעיל יותר את הקרקע ורישום הזכויות, בהתאם לתכנון העכשווי הקיים בגובה ובעומק הקרקע.
כך למשל, בניינים למגורים ולמסחר שייבנו מעל כביש מקורה, מנהרות תת קרקעיות, גשרים עיליים לתחבורה, הולכי רגל או לתשתיות- יירשמו כחלקה תלת ממדית. הדבר מקל על צרכי הפיתוח ומגביר את הסחירות בקרקע.
רישום החלקה התלת ממדית מבטא את ההפקעה שנעשתה במקרקעין בהתאם לשטח שהופקע בלבד, וגורע מהחלקה הקרקעית רק את השטח שהופקע לצורכי ציבור.